דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה / שרי אריסון תמכור 49% ממניותיה בבנק הפועלים למשקיעים אמריקאים

אשת העסקים הודיעה הבוקר (א') כי חתמה על "מזכר הבנות בלתי מחייב" עם המשקיעים, שזהותם לא פורסמה | כיצד תשפיע העברת חלק מגרעין השליטה בבנק הגדול בארץ למשקיעים מהחוץ? תשובה אפשרית ניתן למצוא בתקדים של נובל אנרג'י

שרי אריסון. ארכיון (צילום: קובי גדעון/ פלאש 90)
שרי אריסון. ארכיון (צילום: קובי גדעון/ פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

חברת אריסון החזקות, הודיעה הבוקר (ראשון) לבורסה לניירות ערך על כוונה למכור 49% ממניותיה למשקיעים מוסדיים בצפון אמריקה. החברה הפרטית, בבעלות אשת העסקים שרי אריסון, מחזיקה בגרעין השליטה בבנק הפועלים. מזכר הכוונות אינו סופי, ומחייב בדיקת נאותות של המשקיעים ואישורם על ידי בנק ישראל. אם יאושר, המהלך צפוי להגדיל את התרופפות הפיקוח של המדינה על הכלכלה הישראלית.

 על פי הודעת החברה, "נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב" למכירת 49% ממניות אריסון החזקות – שתמשיך להישלט, בכל מקרה, על ידי שרי אריסון וכך תמשיך להחזיק בשליטה בבנק הפועלים, למרות דילול מסוים, באם העסקה תושלם בעתיד. התמורה הצפויה מעסקת המכירה, תחושב על פי מחיר של 24.82 שקלים למניה, שפירושו ערך כולל של 3.25 מיליארד שקלים.

בניין בנק הפועלים בתל-אביב (צילום: דבר ראשון).
בניין בנק הפועלים בתל-אביב (צילום: דבר ראשון).

לאריסון החזקות חובות גדולים בגין השיטה הסיבובית בה נרכשה השליטה בבנק הפועלים, המבוססת על הלוואות מבנקים ישראלים אחרים, בעוד רווחי בנק הפועלים הם המקור להחזרים על הלוואות. חובות אלו עשויים להשפיע על התמורה הממשית שתקבל אריסון עצמה ממכירת המניות. פרסום ההודעה הוביל לעליית מניית בנק הפועלים בשיעור של 1.5% בשעות הצהריים.

הודעת החברה לא פירטה את זהות הרוכשים. לפי פרסום בכלכליסט, "שמות המשקיעים לא נחשפו בשלב זה לבקשתם, אולם מדובר בחברת השקעות פרטית ושני גופי פנסיה לטווח ארוך, כולם מצפון אמריקה". עוד, על פי הפרסום, מקיים בימים אלה בנק ישראל את הבדיקה לגביהם. לא צפויים קשיים במתן ההיתר, מאחר שמדובר בגופים פיננסיים מערביים של 100 מיליארד דולר ויותר כל אחד.

בעל המאה, בעל הדעה

עסקה כזו, אם תצא לפועל, תגדיל את מגמת הפחתת הפיקוח הדמוקרטי על הכלכלה הישראלית בשני צירים.

הציר הראשון הוא העברת פעילות מימון השקעות, שבעבר ביצעה המדינה בכוחות עצמה, לידי השוק הפרטי, בעיקר בתחום התשתיות, כאשר לבנק הפועלים נתח משמעותי בפעילות זו במשק – כפי שמעיד הבנק על עצמו בהודעה לעיתונות מיוני האחרון: הבנק היה שותף במימון הקמת עיר הבה"דים בנגב, 16 פרוייקטים בתחום האנרגיה, ביניהם מאגר "תמר", תחנת הכוח "דוראד" ועוד, וכן מעל 90% מהכבישים הפרטיים שנסללו ובכללם שלושה קטעים מכביש חוצה ישראל. הבנק אף הוביל והשתתף במימון ארבעה מבין 5 מתקני התפלת מים גדולים, המספקים כ-80% מהכמות השנתית של המים המותפלים בישראל. כל אלו הם רק רשימה חלקית.

הציר השני הוא העברת השליטה בבנק הפועלים. היסטורית, היה הבנק בשליטת ההסתדרות, עד משבר הרצת מניות הבנקים בשנות השמונים, אז הולאם בכדי להצילו. הפרטתו התרחשה ב-1997, תחת ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, אז נמכר לקבוצת אריסון, שכללה אז גם את משפחת דנקנר.

לכאורה, תד אריסון (ז"ל), היה בעל נכסים רבים, והיה מסוגל לממשם או לשעבדם כדי לרכוש את השליטה בבנק. בפועל, מרבית ההון לרכישה הועמד בעזרת הלוואות מבנקים ישראלים, כשמניות בנק הפועלים הועמדו כערובה להחזר ההלוואה.

לאריסון החזקות חובות גדולים בגין השיטה הסיבובית בה נרכשה השליטה בבנק הפועלים, שעשויים להשפיע על התמורה הממשית שתקבל אריסון עצמה ממכירת המניות

בשנת 2003 התעוררה תרעומת  ציבורית, כשהבנק הרווחי שאף לפטר 900 עובדים, כדי להגביר עוד יותר את רווחיותו. צעד שנועד להקל על החזרי ההלוואות לרכישת הבנק, "משקולת" על בעלי השליטה הבנק, ולא על הבנק עצמו. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן קשה עם ועד העובדים, פוטרו 793 עובדים, בעלות של 500 מליון שקלים, תוך חיסכון צפוי של 200 מליון שקלים בכל שנה בעקבות המהלך.

המהלך הזה פגע בעובדים, אך עזר לשחרר "חמצן פיננסי" לבעלי השליטה הבנק לעמוד בתשלומי החזרי החובות לבנקים האחרים. אם תושלם המכירה עליה דווח היום, מדובר לא רק ברווח נאה לשרי אריסון, היורשת של אביה, אלא גם בהגברת השליטה של משקיעים זרים במערכת הפיננסית הישראלית.

התקדים של נובל אנרג'י

להעברה הצפויה של חלק מגרעין השליטה בבנק הגדול ביותר בישראל לידי משקיעים זרים צפויה להיות השפעה כפולה. אם המשקיעים, האלמוניים לעת עתה, לא מנהלים עסקים נוספים בישראל, העסקה עשויה להקטין את הסיכוי לניגוד עניינים בין בנק הפועלים – "צינור החמצן" הפיננסי הגדול במשק – לבין קבוצות עסקיות בישראל, הזקוקות להלוואות בנקאיות, בעודן גם מחזיקות במניות של בנקים ישראליים אחרים.

מנגד, העברת שליטה זו לגורמים לא ישראליים, מקטינה את היכולת לפקח על פעולתם, ומגבירה את הלחצים על ממשלת ישראל מצד גורמים אמריקאים, הפועלים להגנה על האינטרסים העסקיים של משקיעים אמריקאים. דוגמה טובה לתרחיש כזה היא ההחזקה של חברת נובל אנרג'י האמריקאית במונופול הגז "תמר", וכן החזקותיה במאגר "לוויתן", הנמצא בפיתוח בימים אלו.

בשנת 2013 התראיין שר האוצר דאז, ושר האנרגיה כיום, יובל שטייניץ במעריב, וסיפר על לחצים כבדים, שכללו מכתבים מביל קלינטון שנשכר על ידי נובל אנרג'י כלוביסט ושיחות עם חברי קונגרס מכהנים, בשעה שפעל להגדלת נתח המדינה ברווחי הגז על חשבון המשקיעים הפרטיים. הלחצים הגיעו לא רק מחו"ל, אלא גם מישראל, כפי שאמר אז שטייניץ: " יועצים באוצר הזהירו אותי שההתעקשות מול המשקיעים עשויה לעלות לי בתפקיד. חודש אחרי שהקמתי את ועדת ששינסקי נפגש איתי יועץ אסטרטגי בכיר מאוד שלא אנקוב בשמו ואמר לי, שמע, באתי להציל אותך. כדאי שתמהר להגיע לפשרה, אחרת תתרסק. יפעילו נגדך ועדות חקירה, יחפשו דברים אפלים מעברך, יבדקו אם עישנת חשיש פעם, בגדת באשתך או אולי הרחבת מרפסת בלי רישיון. אם לא ימצאו אצלך משהו, יחפשו במשפחה המורחבת. וזה יהיה סוף הקריירה שלך כשר אוצר".

שר האנרגיה יובל שטייניץ עם יו״ר נובל אנרג׳י צ׳ארלס דיווידסון (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90).
שר האנרגיה יובל שטייניץ עם יו״ר נובל אנרג׳י צ׳ארלס דיווידסון (צילום ארכיון: מרים אלסטר / פלאש 90).

בסופו של דבר, החלטת הממשלה הגדילה את נתח המדינה מ25% לכ55%-50% בלבד לאורך חיי המאגר, כאשר במדינות מערביות רבות מדובר בנתח של 80% ומעלה. מדובר בהחלטה בעייתית, שהפכה חלק מאנשי האוצר לשותפים למדיניות המחירים הגבוהים יחסית של מונופול הגז. בנתח של 80% ומעלה, ייתכן שהדבר היה מניב יתרונות חלופיים למשק הישראלי, אך בחלוקה הנוכחית, המרוויחים העיקריים הם בעלי השליטה הפרטיים במאגר.

לכאורה, ניתן להצדיק את השיעור הנמוך, בכך שהמדינה לא משתתפת בעצמה בהשקעות החיפושים והקידוחים, אולם אין להתעלם מהמגרש הפוליטי של הפעלת הלחצים, שכלל גם מכתב ששלח שלדון אדלסון, בעלי העיתון הנפוץ בישראל "ישראל היום", שעומד גם בראש לשכת המסחר האמריקאית, ובעל קשר הדוק עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

אדלסון ביקש מראש הממשלה נתניהו "לייעל את הרגוציה בשוק הגז", נוסח עדין ודיפלומטי שפירושו להקל בדרישות מנובל אנרג'י, החברה בלשכת המסחר האמריקאית. כך נוצרה לממשלה מוטיבציה לגדר את הסיכונים לנובל אנרג'י. נובל סבלה מחוסר ודאות, בשל סוגיות אחרות שנותרו פתוחות – המיסוי על הייצוא, כמות הגז שתותר ליצוא, והשגת פטור מהגבלים עסקיים שישמרו את המונופול שלה בישראל.

הממשלה, בהובלת השר שטייניץ וראש הממשלה נתניהו, נרתמה לסייע לנובל אנרג'י עד כמה שיכלה, תוך שימוש בטיעון שהאינטרס של הקדמת הפיתוח של מאגר "לוויתן" מצדיק מתן תמריצים מוגדלים, אך התנגדות ציבורית ופוליטית בישראל הצליחו לעכב החלטות אלו, עד שבג"ץ אישר את מתווה הגז של הממשלה, בהסתייגויות קלות.

סוגיה אחת שנותרה פתוחה, ברמה המשפטית, היא אי הטלת פיקוח על מחירי הגז בישראל בתקופה שקדמה למתווה הגז והביקורת על חולשת מנגנון ה"מעין פיקוח" שמוטל על חוזי גז חדשים, על אף שמדובר במונופול. זאת, בשונה למשל, ממחיר הדלק, אשר נמצא תחת פיקוח, וזאת אף בשוק תחרותי יותר.

הסיפור של נובל אנרג'י מדגים עד כמה קשה עד כמה קשה למדינה להטיל את מרותה על משקיעים זרים, כאשר להם ישנה הגנה של גורמים פוליטיים זרים רבי עוצמה. מפאת גודלו, לשליטה בבנק הפועלים יש משמעות משקית רחבה הרבה יותר מאספקת הגז, שגם לה השלכות רחבות לא מעטות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!