אתמול (שני) התעוררה גרמניה למציאות שיתכן ורק לא מזמן נראתה כבלתי אפשרית: 12.6% מתושבי המדינה הצביעו בעד מפלגת ימין קיצוני, עם נטייה לאומנית מובהקת. זו הפעם הראשונה מאז נפילת המשטר הנאצי שמפלגה מסוג זה מחזיקה בכוח פוליטי משמעותי. נכון להיום מחזיקה מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AFD – Alternative für Deutschland) ב-94 מושבים בפרלמנט הלאומי.

מהי מפלגת ה-AFD, וכיצד קרה שמפלגה שמעולם לא החזיקה במושבים בפרלמנט הפכה למפלגה השלישית בגודלה בגרמניה? וכיצד יתכן שמפלגה, שרבים מחבריה הואשמו בעבר בסימפטיה לנאציזם ולסמלים לאומניים צברה תמיכה רחבה כל כך בגרמניה?

ממפלגת ימין כלכלי אליטיסטית למפלגה לאומנית

מפלגת ה-AFD הוקמה בשנת 2013 ע"י פורשי ה-CDU, מפלגת הימין בהובלת אנגלה מרקל. מאז עלייתה של מרקל להנהגת המפלגה, קיים מתח בינה לבין הפלג הימני-לאומני במפלגתה. פלג שמרני זה, אשר מתקיים מאז סוף מלחמת העולם ומקיים זיקה ללאומנות גרמנית, התנגד למרקל שעל אף היותה ימנית כלכלית מובהקת, תומכת בנושאים כמו נישואים הומוסקסואליים והגירה לגרמניה. הפלג הימני ב-CDU החל להיות עוין כלפי מרקל.

עם זאת, האירוע שהוביל להקמת מפלגת ה-AFD היה דווקא המשבר הכלכלי של 2008, וביטויו באירופה. בתגובה למיתון שהחל אחרי המשבר הכלכלי באירופה, נאלצה מרקל להסכים לרמה נמוכה של הרחבה תקציבית. על אף העובדה כי הרחבה זו באה יחד עם חקיקה של הגבלות פיסקליות אשר הוכנסו לחוקה הגרמנית, מרקל חטפה ביקורת רבה מצד נציגיה הימניים ביותר של המפלגה, אשר דרשו המשך המדיניות המצמצמת גם לנוכח המשבר. כשהודיעה מרקל כי גרמניה תשתתף בהלוואה שתינתן למדינות המשבר באירופה, החליטו חלק מנציגי פלג זה לפרוש ממפלגתה במחאה.

אדם חולף על פני תעמולת בחירות בפרנקפורט, גרמניה (צילום: AP Photo/Michael Probst).

כך, בשנת 2013 פרש ברנד לוקה, כלכלן ימני, ממפלגתה של מרקל והקים את מפלגת AFD. לוקה, יחד עם קבוצת כלכלנים ימניים, טען כי מרקל "מממנת" את ההתנהגות התקציבית "חסרת האחריות" של היוונים, וכי יש להפסיק את הסיוע, גם אם הדבר יעלה בפירוק האיחוד האירופי. אליו חברו מספר נציגים מהפלג הלאומני של מפלגתה של מרקל, אשר ראו בהקמת המפלגה הזדמנות להתנגד למדיניות הליברלית של מרקל.

המצע אותו הציגה המפלגה היה ימני במיוחד, אך התייחס בעיקר לנושאים כלכליים. המפלגה דרשה צמצום תקציבי נוסף, צמצום הגירעון והפסקה של כל חבילות החילוץ אשר מומנו ע"י גרמניה. בשלב זה גרפה המפלגה מעט תמיכה, ובעיקר מקרב הגרמנים העשירים ביותר, אשר התנגדו לכל הרחבת ההשקעה בגרמניה וראו במפלגה הזדמנות ללחוץ על מרקל מימין.

השינוי במבנה המפלגה החל בשנת 2015, במהלך משבר הפליטים בגרמניה. בשנה זו הכריזה מרקל על מדיניות "פתיחת דלתות" לפליטים שהגיעו בעיקר מסוריה, וכמיליון וחצי פליטים נכנסו לגרמניה. "משבר המהגרים", כפי שכונה אז, היווה הזדמנות פוליטית אדירה לפלג הלאומני של מפלגת ה-AFD. פלג זה החל לדחוף לקמפיין אגרסיבי נגד מרקל, בטענה כי היא "גוזלת את גרמניה מהגרמנים", וכי היא מאפשרת "כניסה של גורמים אנטי גרמניים לגרמניה", לטענת אחד מפעיליהם.

קנסלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא צרפת עמנואל מקרון. (צילום: AP Photo/Matt Dunham, Pool).

הפלג הלאומני גייס בשלב זה תמיכה רחבה מאוד, בעיקר מקרב האוכלוסייה הענייה ביותר בגרמניה. אוכלוסייה זו סבלה מהפקרה עוד לפני המשבר, אך משבר המהגרים יצר מתיחויות חדשות, עליהן רכבו אנשי ה-AFD. המפלגה החלה להציג את עצמה יותר ויותר כ"מגינת העם הגרמני" מפני הפלישה האסלאמית, תוך שימוש ברטוריקה גזענית בוטה ובריתות עם ארגוני ימין קיצוני וגזעני. פלג זה של המפלגה צבר אהדה רבה בתקופה זו, וגרמנים רבים הצטרפו ל-AFD בתמיכה. בשנים אלו השתנה לחלוטין בסיס התמיכה של המפלגה, אשר הפכה ממפלגת ימין אליטיסטית למפלגה לאומנית וגזענית, אשר לה בסיס תמיכה רחב גם בקרב האוכלוסייה הענייה בגרמניה.

פיזור הפליטים מהמלחמה בסוריה במזרח התיכון ובאירופה, 2016 (גרפיקה: אידאה).

את סממני השינוי בבסיס התמיכה של ה-AFD ניתן לראות מדפוסי ההצבעה למפלגה. מאז שנת 2015, הולכת ומתחזקת המפלגה באזורים המתועשים-לשעבר של גרמניה, בהם אחוזי האבטלה גבוהים, והשכר נמוך. אזורים אלו היו בעבר מעוזי מפלגת ה-SPD הסוציאליסטית, אך מאז שנות ה-80 הולכת וגוברת בהן ההזנחה והעוני. כחצי מיליון מצביעי SPD לשעבר הצביעו שלשום ל-AFD. גם במזרח גרמניה, האזור העני ביותר שלה, רשמה המפלגה הישגים מרשימים.

התחזקות הפלג הלאומני הביאה לשינוי גם בהנהגת המפלגה. לוקה, אשר הקים את המפלגה פרש ממנה בעקבות הדימוי הלאומני שדבק במפלגה. רבים ממקימיה של המפלגה פרשו ממנה בשלב זה. עם זאת, חלק מנציגי פלג זה נשאר במפלגה, ונאבק כיום על השליטה בה.

כתוצאה מהתחזקות מעמדו של הפלג הלאומני, הוקצנו התבטאויותיה הגזעניות והאנטישמיות. אחד ממנהיגי המפלגה ביקר את האנדרטה לזכר השואה בברלין, וקרא לה "מונומנט משפיל" לגרמניה, ורבים במפלגה הביעו תמיכה גלויה באימוץ סממנים לאומניים אשר משויכים לנאציזם. אחד ממנהיגי המפלגה אף הצדיק בעבר את מעשיהם של חיילי גרמניה בשתי מלחמות העולם.

המפלגה של האיש הקטן, מפלגה עם נטייה פאשיסטית או מפלגת גולדמן סאקס?

כיום, מציגה את עצמה ה-AFD כ"מפלגת האיש הקטן", אשר דואגת לאינטרס של האנשים הגרמנים, שנשכחו ע"י "הממסד". בפועל, נראה שהמפלגה מהווה ברית בין פלג לאומני לבין פלג ימני כלכלי, המבטא את האינטרסים של קבוצות שונות המעוניינות בהעמקת מדיניות הצנע.

ברית שברירית זו מתבטאת באופן מובהק בזהותם של מנהיגי המפלגה. שני מנהיגיה- אלכסנדר גאולנד ואליס וידל מייצגים שתי קבוצות שונות לחלוטין בבסיס תמיכת המפלגה. גאולנד הוא איש ה-CDU, והיה חבר בפלג הלאומני של מפלגתה של מרקל. הוא ידוע כגזען ועורר סערה כשהילל את עברה של גרמניה בציבור. לעומתו, וידל היא אישה לסבית מוצהרת, אשר מגדלת ילדים יחד עם אישה מהגרת מסרי לנקה. וידל היא כלכלנית אשר עבדה בעבר אצל בנק ההשקעות "גולדמן סאקס", ותומכת מובהקת במדיניות הצנע.

אליס וידל ואלכסנדר גאולנד, מנהיגי מפלגת 'אלטנרטיבה לגרמניה' (AFD) חוגגים לאחר הכזרת תוצאות המדגם (צילום: AP Photo/Martin Meissner)

על אף העובדה כי וידל טוענת שה-AFD "איננה מפלגה גזענית או הומופובית", היא נוטה להתבטא בציבור בחריפות נגד מדיניותה של גרמניה כלפי המהגרים המוסלמים. נציגי המפלגה טוענים כי גרמניה מבזבזת כסף על טיפול בפליטים – כסף שהיה יכול להגיע ל"גרמנים האמיתיים". וידל הידהדה את המסר הזה פעמים רבות בקמפיין הבחירות.

באופן זה מציגה את עצמה המפלגה כמגינת האיש הקטן. עם זאת, המצע של ה-AFD מבטיח מעט מאוד שיפור בתנאי החיים של האוכלוסייה הענייה בגרמניה ע"י הרחבת מערכת הרווחה או הגדלת ההשקעה הציבורית. נקודה זו מהווה מוקד מתח בין שני הפלגים של המפלגה. חלק מחברי המפלגה דורשים את הרחבת הרווחה, בעוד וידל ותומכיה מתנגדים בנחרצות לכל הרחבה תקציבית. דרישותיה העיקריות של המפלגה עוסקות בסגירת גבולותיה של גרמניה והגבלת ההגירה אליה. בנוסף, דורשת המפלגה הפסקת הסיוע הגרמני למדינות וצמצום תקציבי והתנגדות לקיומו של האיחוד האירופי.

כעת יש לראות מה יהיו פעולותיה של המפלגה מהאופוזיציה. למפלגה אין עדיין היסטוריה פרלמנטרית, וסביר כי המתחים בין שני הפלגים המרכיבים אותה יבואו לידי ביטוי בפעולתה בפרלמנט. יש לצפות כי המפלגה תקדם מדינות כלכלית ימנית ביותר, תוך שימוש ברטוריקה וסמליות לאומנית גרמנית. עם זאת, קיים מתח פוליטי בין שני הפלגים, שעשוי להביא לפיצול המפלגה.