עונת הנדידה הציפורים בפתח ועימה כ-50,000 שקנאים הצפויים להגיע לארץ שתשמש עבורם תחנת מעבר בדרכם מאירופה לאפריקה. לפי ארגון מגדלי הדגים והחברה להגנת הטבע, פרויקט האכלת השקנאים המתקיים בשנים האחרונות מוטל בספק עקב סירוב משרד החקלאות לעמוד בהסכמים ולממן את חלקו בפרויקט.

במהלך עונת הנדידה, המתרחשת בסתיו, עוברת בישראל כלל אוכלוסיית השקנאים האירופאית בדרכה לאפריקה. השקנאי המצוי הוא עוף גדול וכבד. שקנאי בוגר יכול להגיע למשקל של 10 ק"ג ולמוטת כנפיים של 3.5 מטר. הנדידה הארוכה דורשת מן השקנאים אנרגיה רבה כך שעל כל שקנאי לאכול כק"ג דגים ביום ועל כן נוחתים השקנאים בישראל ב"תחנת תדלוק בדרך". בעבר היו לא מעט תחנות תדלוק שכאלה לאורך נתיב הנדידה של השקנאים אך כיום מרבית מקווי המים הטבעיים שהיו בין טורקיה לישראל (כולל אגם החולה) יובשו.

ייבוש תחנות התדלוק בדרכם של השקנאים והתבססות ענף בריכות הדגים יצר מסלול התנגשות בין מגדלי הדגים לבין השקנאים. בעבר בעלי בריכות הדגים היו מנסים לגרש את השקנאים, בשלל דרכים חוקיות ולא חוקיות, על מנת למנוע מהם לאכול את הדגים שבגידולם השקיעו עמל וכסף רב. ניסיונם להיפתר מהשקנאים יצר חיכוכים רבים עם ארגוני שמירת הטבע.

בשנים האחרונות החל לפעול פרויקט המשותף לארגון מגדלי הדגים, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, וחיל האוויר שגם לו עניין רב בנדידת הציפורים, שכן היא משפיעה על מסלולי הטיסות. כחלק מהפרויקט, הוקמו בריכות האכלה לשקנאים, המרוחקות מבריכות הדגים. בבריכות יוכלו השקנאים לאכול ולהצטייד באנרגיה שתאפשר להם להמשיך במסע נדידתם לאפריקה תוך צמצום הפגיעה בעמלם של מגדלי הדגים. הדגים שיאכלו השקנאים בבריכות שייוחדו להם, הם כאלה שאינם משווקים עקב גודלם או כתוצאה מהטלה פראית ולא מתוכננת.

לכאורה, הפתרון מספק את כלל הצדדים: השקנאים זוכים למזון הדרוש להם להשלים את מסעם והנזק הכספי לבעלי בריכות הדגים מצטמצם, אך לטענת החברה להגנת הטבע וארגון מגדלי הדגים, מסרב משרד החקלאות להעביר את הסכום להמשך הפעילות לשנת 2017.

שקנאים בחוף הכרמל (צילום: לוטם נאמן)

במכתב מהחברה להגנת הטבע לשר אריאל נכתב: "אני פונה אליך בבקשה לתקצוב דחוף של פרויקט האכלת השקנאים, זאת בכדי למנוע את הקונפליקט בין השקנאים לחקלאים בבריכות הדגים בעמק החולה ובשרון. לצערנו, נודע לנו כי משרד החקלאות אינו מתכוון להקציב השנה את הסכום לפרויקט השקנאים, ומכאן שהפרויקט כולו נתון בסכנה. לכן, אבקש כי בהתאם להסכמות קודמות, ולמען שמירה על פרנסת החקלאים כמו גם חיי הציפורים, תאשר את הקצבת חלקו של משרד החקלאות בסך 300,000 ש"ח לפרויקט בהקדם האפשרי. בנוסף נבקש להכניס את תקצוב הפרויקט כסעיף קבוע בתקציב משרד החקלאות, כך שהפרויקט יוכל לעבוד ברציפות וללא תקלות ועיכובים בכל שנה".

אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי דגים בישראל הוסיף כי "עם השנים גדלו היקפי הלהקות ומספר הימים שהן שוהות בארץ באופן משמעותי, וכפועל יוצא מכך גדלים ומתעצמים הנזקים הכספיים הנגרמים לענף המדגה, כתוצאה מטריפות הדגים. פרויקט ההאכלה נועד להרחיק את השקנאים מהבריכות ולמנוע את הצורך בגירוש אינטנסיבי שלהם.

"ב- 2016 לא הגיע המימון ממשרד החקלאות לפרויקט וכעת מתברר כי סעיף זה כלל לא מופיע בתקציב המשרד לשנת 2017. מאחר והובטח לנו שהכסף קיים, מגדלי הדגים נערכו עם מלאים ייעודיים לפרויקט ההאכלה, מעבר ליעדי הביקוש והצריכה בשוק הישראלי, שכרגע לא ברור מה ייעשה איתם".

להקת שקנאים בבריכת דגים (צילום: אסף סולומון)

לדבריו, מדובר בהפסד של מיליוני שקלי למגדלים ולמשקים, וכי ארגון מגדלי הדגים מפנה תקציבים מיוחדים לפיתוח של אמצעים חדשניים ובלתי מזיקים להרחקת השקנאים. "לא ברור לי מדוע משרד החקלאות מסרב להעביר את חלקו בפרויקט הזה, שהוא ייחודי למדינת ישראל ובעל חשיבות רבה ככלי המאפשר למידה מתמשכת של השפעת ההאכלה על זמן שהות השקנאים בארץ, כמתווה לצמצום היקף הנזק הנגרם הן לחקלאים והן לציפורים".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "כמידי שנה, בתקופת האביב והסתיו, עוברות מעל שמי ישראל כחצי מיליארד עופות. אין זה מתפקידו של משרד החקלאות להיות שותף להאכלה של מאות מיליונים של עופות. כשם שאין אנו מאכילים את התנים והזאבים אשר טורפים את הבקר והצאן בצפון הארץ.

"בחלק מן המחקרים עולה כי האכלת בעלי הכנף גורמת לשהיית יתר של עופות בארצנו ולהגדלת נזקיהם, בעוד שהאכלת זאבים גורמת לנזק גדול יותר. בסדרי העדיפויות של המשרד ובמסגרת התקציב המוגבל, ניתנת קדימות לתקצוב חקלאים ולא להאכלת עופות נודדים".