חוק חדש הקובע כי עבירות סחר בנשים וזנות יכללו במסגרת החוק המאפשר סגירת אתרי אינטרנט בהם מתבצעות עבירות קשות, נכנס השבוע (שלישי) לתוקף. במטה המאבק בסחר בנשים ובזנות כבר ממתינות לסגירתם המיידית של 670 האתרים בהם ידוע כי מתקיימת פעילות שכזו. באיגוד האינטרנט הישראלי אומרים כי יש למגר את התופעה אך לטענתם סגירת האתרים היא לא הפתרון לתופעה והיא אף עשויה לפגוע ביכולת למגר אותה.

לדברי עו"ד ניצן כהנא, מנהלת משותפת במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מרגע שהובן במטה כי ישנו ניסיון לחוקק חוק שמאפשר לסגור אתרים בהם מתבצעות עבירות אלימות חמורות, פעלו במטה לכלול בו גם עבירות סחר בנשים וזנות. "הדבר הזה חשוב מכיוון שאם קיים חוק משנת 2011 שקובע שאסור לפרסם שירותי מין ומאז אנחנו רואות כתבי אישום בודדים כנגד האתרים הכי גדולים ומשגשגים – דבר לא השתנה. הבנו שיש פה כלי שאמור להקל על התהליך". לדבריה זירת הזנות המרכזית כיום מתקיימת באינטרנט. "היום בישראל יש 12,000 אנשים בזנות והדרך הכי קלה להגיע אליהם היא גוגל המפנה לאתרי אינטרנט ישראלים שמפרסמים שירותי מין", הסבירה כהנא. לדבריה יש בידי המשטרה כבר מספר שנים מידע על 670 אתרים שנותנים במה לזנות, אך דבר לא נעשה בנדון.

עצרת הזכרון לג'סיקה ו-59 קורבנות הזנות שנערכה באוגוסט 2017 (צילום: שילה ע., באדיבות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות)

עוד לדבריה, החוק החדש יקל על הליך האכיפה, ועם כניסתו לתוקף, יוכל בית המשפט להוציא צו מנהלי ל-90 יום להחשכת אתר המפיץ תכנים שכאלה. "השאיפה שלנו היא להפעיל כמה שיותר איסורים כדי שמדינת ישראל תשמיע קול מוסרי וערכי שהדבר הזה אסור, והמטרה שלנו היא כל הזמן לצמצם את היריעה". עוד הוסיפה כהנא כי "אני לא אומרת שהחוק הזה ימגר את מעגל הזנות, אלא שעשינו עוד צעד בדרך לשם, והיום אנחנו קוראות למשטרה – נתנו לך כלי, נגמרו התירוצים, תתחילי להחשיך".

לעמדתה, סגירת האתרים היא שלב בדרך ועוד ניסיון להערים קשיים על אלו שצורכים מין בתשלום. "מבחינתנו כל מכשלה כזו שאנחנו מערימים על הסרסורים היא משמעותית".

מי-טל גרייבר שורץ, סמנכ"לית קשרי קהילה ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, תומכת במאבק למיגור הסחר בנשים והזנות בישראל אך טוענת כי החוק לא יעיל ואף יגרום לנזק עקיף ביכולת לאכוף את העבירות. לדבריה החוק רק יסתיר את הניצול מהעין ויקשה על ארגוני הנשים לדעת מה מתרחש במרחב הוירטואלי. היכולת של בעלי האתרים לפתוח את האתרים דרך מדינות אחרות ושל המשתמשים לקבל כתובת VPN מחוץ לישראל למעשה תעקוף את חסימת האתר. "למעשה זו דרך מאוד קלה ופשוטה להסתיר מעיני הציבור עבירות כאלה, אבל לא באמת לטפל בעבירה. אנחנו מאמינים שהתפקיד של המשטרה הוא לתפוס את העבריין ולמנוע את המשך ביצוע העבירה ולא רק למנוע את זה שאני אראה שמתבצעת עבירה" הסבירה גרייבר שורץ. עוד היא ציינה כי הנזק שעלול להיווצר הוא נזק גדול יותר. "כשחוסמים אתר, למעשה חוסמים את הגישה לשרת וכתוצאה מכך חוסמים גישה לאתרים לגיטימיים לחלוטין שפשוט יושבים על אותו שרת. זה נזק שנגרם למשתמשים שכל מה שהם עשו היה לפתוח אתר תחת שרת שעוד מישהו פתח בו אתר לשיווק שירותי מין, והם אפילו לא יודעים זאת". עוד היה לה חשוב להדגיש כי העבירות המדוברות אמנם מתקיימות במרחב הוירטואלי, אך העבריין שמבצע אותן נמצא במרחב האמיתי – "מבחינת היכולת הטכנולוגית העבריין שנפגע לכאורה מחסימת האתר אפילו לא צריך לפתוח את האתר מחדש, הוא רק צריך לעבור דומיין. ברגע שהעבריין לא נעצר העבירה לא נעצרת".

עו"ד כהנא התייחסה לטענות האיגוד – "ככל שלגורמי האכיפה יהיו יותר כלים להקשות, שיצריכו מאמץ לקיים פעילות שכזו ברשת. כך אולי יהיה פחות כדאי לפתוח אתרים מחדש. אולי יש כיום אתרים לגיטימיים לכאורה שגם בהם מפורסמים שירותי מין, ואני רוצה שאותם בעלי אתרים, שממש לא משתלם להם כלכלית שהאתר שלהם יסגר ל-90 יום, ידעו שהם צריכים לבדוק את עצמם והם לא יכולים יותר להעלים עין".

ואכן, ישנן דוגמאות לאתרי אינטרנט בארץ ובעולם, המפעילים מסננות המאפשרות למנהליהם לשלוט במידה כזאת או אחרת בתכנים המתפרסמים. מפעיל של אתר ישראלי המכיל תכנים פורנוגרפיים, שמרבית התוכן שבו מועלה על ידי המשתמשים, סיפר ל'דבר ראשון' כי החליט שלא לאפשר פרסום של שירותי מין, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. לטענתו, כתוצאה מאותה החלטה, נוקט צוות האתר בכלים שמטרתם לסנן תכנים שכאלה: הם אינם מאפשרים פרסום בתשלום למרות פניות רבות שקיבלו לשירותי מין, הם מנטרים מילות מפתח המרמזות על סחר בנשים וחוסמים משתמשים, ומשתדלים למחוק לינקים המפנים לאתרים אחרים המשווקים שירותי מין. לדבריו, כתוצאה ממדיניות זו ישנו פיחות ניכר בפניות של משווקי שירותי מין וכן בפעילות שכזו באתר מכיוון שידוע כביכול כי האתר נקי מתכנים שכאלו.

הפגנה בתל אביב במחאה על ניצול נשים על ידי צרכני זנות וסרסורים (צילום: דבר ראשון).

נורמטיבי כמו לקנות פלאפון באינטרנט

לדבריה של כהנא, ישנה בעיה שורשית באופן בו צריכת שירותי מין מוצגת ברשת. "האינטרנט הופך את צריכת הזנות לנורמטיבית. כמו שאתה עורך השוואה בין מחירים של טלפונים, כך אתה יכול לחפש שירותי מין ולקבל תוצאות ודירוגים. מדינת ישראל עושה עוד צעד ואומרת שזה לא נורמטיבי, זה לא תקין, זה לא צריך לקרות ואנחנו שמחות על כך שלאט לאט ההבנה מתחילה להבשיל. הציבור בישראל מאוד בשל לזה ומצביע ברגליו והמחוקקים מיישרים קו ומתחילים להבין שבמדינת ישראל יש תופעות סחר מאוד חמורות ושיש מעגל זנות מאוד גדול של קטינים וקטינות".

את תיאור המציאות של כהנא חיזקה ח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. לדבריה, המאבק הממושך והעיקש שהובילה הוועדה בראשותה, אפשר את הרחבת תחולת החוק גם על עבירות זנות. "כיום ידוע שהמרחב הווירטואלי הפך לכר פורה לביצוע עבירות ואנו יודעים כי תופעת הזנות נוכחת ביתר שאת ברחבי הרשת". לביא הוסיפה כי "עבירות כמו פרסום זנות, שידול לזנות, סרסרות ועידוד זנות מתבצעות כיום על גבי מאות אתרים ואפליקציות – לעיתים בצורה ישירה וברורה, לעיתים במסווה של פעילות אחרת". לדבריה, החוק החדש הוא חלק מהמאבק הכולל בזנות במרחב הפיסי והווירטואלי, "הוא ייתן מעתה כלים בידי המשטרה לאכיפה משמעותית כנגד מבצעי עבירות זנות ברשת, ולהרתעתם של עבריינים בעתיד. אני מודה למטה המאבק על הדרך המשותפת להטמעת התיקון המתבקש. מנקודה זו נעמוד על המשמר ונבקש לבחון כמה מעצרים וכמה כתבי אישום מוגשים בעקבות החוק החדש".