"אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד… אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס. בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אימא שנפטרה לפני 4 שנים. אני מחליף לו חיתולים כי הוא לא מרשה למטפלת להחליף לו. אני מדובב אותו ומשמח אותו. אף מטפל לא מדבר איתו ומשמח אותו" – את הזעקה הזו השמיע בנו של קשיש סיעודי בתהליך שיתוף ציבור שערך מבקר המדינה יוסף שפירא, כחלק מהכנת דו"ח ביקורת בנושא טיפול המדינה בקשישים סיעודיים החיים בביתם, שהתפרסם היום (ראשון). שפירא הגיש את הדו"ח ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר.

הדו"ח, שפורסם לרגל יום הקשיש הבינלאומי (המצוין אתמול, ב-30.9), מעלה ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165 אלף קשישים – ליקויים שעל פי המבקר "מגיעים לעתים עד כדי הזנחה". לפי המבקר, "הזנחה זו חמורה במיוחד כאשר מדובר בקשיש שהוא חסר ישע – שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו". שפירא אינו חוסך מילים חריפות ממשרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי האחראים על הטיפול בקשישים הסיעודיים, וטוען כי הן "אינן פועלות כמי שהאחריות לכך מונחת לפתחיהן, והן מתנערות הלכה למעשה, כל אחת בחלקה, מאחריותן."

מבקר המדינה שפירא מגיש את הדו"ח בנושא טיפול בקשישים ליו"ר ועדת ביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 מימן הביטוח הלאומי את תחום הסיעוד בכ-5.8 מיליארד ש"ח, אך בה בשעה התקיימו מקרים שבהם גמלת הסיעוד אינה מכסה את כלל ההוצאה על הטיפול הסיעודי בקשיש השוהה בביתו, ואינה מאפשרת לקשישים חסרי משאבים כלכליים להמשיך לגור בקהילה. נוסף על ההוצאה הציבורית על טיפול סיעודי הניתן לקשישים המתגוררים בביתם, נמצא כי ההוצאה הפרטית על כך בשנת 2013 נאמדה בכ-3.8 מיליארד ש"ח.

ממצאי הדו"ח מלמדים גם על הקושי הרב של בני המשפחה אשר נושאים בנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים. המבקר קובע כי "רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים."

בשל ייחודה של הביקורת, הנחה המבקר כי בנוסף לאמצעי ושיטות הביקורת הרגילים, יתקיים תהליך של שיתוף הציבור. מדובר בכלי ביקורת חדשני וייחודי, שמטרתו הייתה לעמוד באופן בלתי אמצעי על נקודת ראותו של הציבור בכל הנוגע לטיפול הניתן לקשישים הסיעודיים ולנטל שנושאים בו בני המשפחה המטפלים בהם. לתהליך שיתוף הציבור, נחשפו כ-300,000 איש, ו-687 איש השתתפו בו באופן פעיל. נעשה שימוש משולב במדדים איכותניים ובמדדים כמותניים, כגון סקרים מקוונים; קבוצות מיקוד; ראיונות עומק. בדרך זאת נחשף צוות הביקורת ממקור ראשון לקשיים שעוברים הקשישים ובני משפחותיהם.

היעדר פיקוח על הטיפול הביתי והכשרת המטפלים

על פי הדו"ח, מרבית המטפלות בקשישים אינן עוברות כל הכשרה לתפקידן – מה שעלול להביא בפגיעה בקשישים ולסכן את בריאותם. המוסד לביטוח לאומי מחייב את חברות הסיעוד להכשיר רק 30% מהמטפלות שהן מעסיקות, ישראליות וזרות גם יחד, ואינו מפקח על קיומן של הכשרות אלו. בחודשים ינואר-ספטמבר 2016 ניתנו מעל 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה מקצועית. בכך הפכה למעשה דרישת ההכשרה המינימלית ל"אות מתה".

בעייה נוספת עליה מצביע המבקר היא תשלומי יתר של משפחות וניצול לא יעיל של תקציבי העתק המושקעים בסיעוד. לפי הדו"ח, מיליוני שעות טיפול לא ניתנו לקשישים סיעודיים הזכאים להן. בסקר שנערך בקרב בני המשפחה של קשישים סיעודיים ציינו כ-40% מהמשיבים שקשישים שהוכרה זכאותם לגמלת סיעוד לא קיבלו את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלות הישראליות. הדו"ח מתריע על תופעה שכיחה של "גניבת שעות" – בני משפחה או קשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלות, גם במקרים בהם הם כוללים שעות שבהן לא קיבלו טיפול.

המבקר ממליץ להסדיר את האחריות להבטחת איכות הטיפול הביתי, ע"י וידוא של המוסד לביטוח לאומי כי משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית מיישמים את דרכי הבקרה על איכות הטיפול הביתי כפי שנקבע בהסכמים עמם. בנוסף ממליץ המבקר כי הביטוח הלאומי יפתח מנגנוני בקרת איכות לטיפול הביתי על מרכיביו, ויבחן דרכים להעלאת רמתן המקצועית של המטפלות. בנוסף ממליץ המבקר כי הביטוח הלאומי יגביר את הפיקוח על חברות הסיעוד על מנת לטפל בתופעת "גניבת השעות", וכי רשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד הרווחה בשיתוף גורמי מקצוע בתחום יבחנו מהו מבנה ההעסקה הראוי של המטפלות הזרות.

"רשויות המדינה זנחו את בני המשפחה"

הנפגעים מהמחסור בשעות טיפול ומהיעדר ההכשרות אינם רק הקשישים הסיעודיים עצמם, אלא גם בני משפחותיהם. המבקר קובע כי "רשויות המדינה למעשה זנחו את בני המשפחה, והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים." על אף ההסכמה כי על הביטוח הלאומי להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות, הדבר לא נעשה, ומי שמילאו את החלל היו בני המשפחה. לפיכך ממליץ המבקר על ששרי הרווחה והאוצר יבצעו עבודת מטה שבה תינתן הדעת על הקשיים שעמם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים, ועל העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה.

המבקר מצא גם ליקויים בפעילות מרכזי היום לקשישים, הממלאים תפקיד חשוב בטיפול בקשישים סיעודיים. על אף שהמרכזים מספקים לקשישים מסגרת חברתית להפגת בדידותם ומאפשרים מנוחה או הפוגה לבני משפחותיהם, רק שיעור קטן של קשישים סיעודיים מבקרים במרכזי היום. מתוכם, שיעור הקשישים הסיעודיים העניים המבקרים במרכזים קטן אף יותר. זאת בין השאר בגין חסמים שונים המונעים את השתתפותם. המבקר המליץ כי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה לבחון כיצד אפשר להסיר את החסמים שמונעים מזכאים לבקר במרכזי היום.

לא נערכה תכנית כוללת לתחום הסיעודי

המבקר מציין כי על אף השינויים הרבים שחלו במצבם הדמוגרפי, הכלכלי והבריאותי של הקשישים בשלושים השנים שחלפו מאז שניתנת גימלת הסיעוד בישראל, סל השירותים הניתן לקשישים סיעודיים לא נבחן מחדש. המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה לא גיבשו מתווה להרחבת מגוון שירותי הסיעוד, ולא בחנו את האפשרות להגמיש את ההסדר שנקבע בחוק על מנת לשפר את איכות החיים של הקשיש הסיעודי ושל בני משפחתו. אמנם ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית, אולם העלייה בתוחלת החיים בה והעלייה בשיעור הקשישים באוכלוסייתה הן מהגבוהות בעולם – בשנת 2035 מספר מקבלי גמלת הסיעוד צפוי להגיע לכ-361,000 מקבלי גמלה.

"הזדקנות האוכלוסייה בכלל וגידול במספר הקשישים הסיעודיים בפרט היא סוגיה אסטרטגית שמדינות רבות בעולם נערכות לה. לאור זאת שהביטוח הלאומי כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, על שר הרווחה, בשיתוף השרים הרלוונטיים, לפעול לטיפול בסוגיה זו", כתב המבקר.

בסיכום קובע המבקר כי נדרשת רפורמה מקיפה בתחום הסיעוד: "חשוב כי הממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי, ובפרט על שר הרווחה, הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד".

כץ: תוקם ועדה לבחינת הטיפול באזרחים הוותיקים

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר בתגובה לפרסום הדו"ח שהנחה להקים ועדה מקצועית שתגבש המלצות לביטוח הלאומי ולמשרד הרווחה על דרך הטיפול הטובה ביותר באזרחים הוותיקים בכלל ובחולים סיעודיים בפרט. הוועדה תורכב מנציגי אקדמיה ונציגי ציבור, בהם פרופ' יוסי תמיר ופרופ' גבי בן נון חבר, מנכ"ל משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ומנכ"ל הביטוח הלאומי.

כץ אמר היום כי "בהיעדר הגדרה ברורה של הגורם האחראי לאיכות הטיפול בקשישים הסיעודיים השוהים בביתם, רמת הטיפול כיום לקויה, המענה הטיפולי לצרכי הקשיש הסיעודי הוא חלקי והבקרה על איכות הטיפול על ידי חברות הסיעוד אינה אפקטיבית, קשישים רבים לא מנצלים את זכויותיהם וביצוע הערכת התלות וקביעת זכויות הקשיש מסורבלת וגורמת לתחושת אי נוחות רבה. כתוצאה מכל אלה, על בני המשפחה מוטלת מעמסה כבדה הגורמת לסבל להם ולקשיש."

בנוסף האשים שר הרווחה את משרד האוצר כי עיכב מכרז לספקי כח אדם חדשים לתחום הסיעוד: "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, ולצערי על אף שחלפו חודשים רבים מאז העלאת דרישתי בפני האוצר המכרז טרם יצא לדרך. האוצר היה שותף לדעתי שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ואף לחסוך למעלה מ- 200 מלש"ח למדינה, סכום שהובטח לי שיוחזר לרווחת האזרחים הוותיקים אשר באמצעותו בכוונתי לממן את תוכנית 'יחד' להפגת בדידותם תוך יצירת מערך ביקורים יומיים בביתם של אזרחים ותיקים מגילאי 86. למרות הסכמתו, האוצר התעקש שהמכרז יעשה על-ידו ובשל התנהלותו האיטית, המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדוח מתעכב. אני קורא לאוצר לא להתמהמה עוד ולהוציא את המכרז לדרך כבר השבוע".