היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דחה אתמול (ראשון) את הערר שהגישה משפחת יוסף סלמסה ז"ל נגד החלטת מחלקת חקירות שוטרים (מח"ש) ופרקליט המדינה, לפיה אין ראיות להעמיד לדין פלילי את השוטרים שעצרו את בנם. עם זאת, היועמ"ש מצא מספר סוגיות שלטענתו נכון יהיה להעביר לבחינה פיקודית-מערכתית של מפכ"ל המשטרה. היועמ"ש מסר את החלטתו לבני המשפחה של יוסף במהלך פגישה עמם היום בלשכתו בירושלים.
ממשפחת סלמסה נמסר בתגובה להחלטה כי "היועץ המשפטי לממשלה הודיע לנו שקיבל חלק נכבד מטענותינו, בנוגע להתנהלות השוטרים שהיו מעורבים במעצר האלים של יוסף ז״ל, והחליט לדרוש ממפכ״ל המשטרה להסיק מסקנות פיקודיות ומנהליות נגדם. החלטת היועץ מהווה מסר לשוטרי ישראל שאלימות משטרתית נגד בני הקהילה לא תעבור לסדר היום ושוטרים צריכים לשלם על כך מחיר כבד".
ביוני 2016 משפחת סלמסה הגישה ערר על החלטתם של מנהל מח"ש ופרקליט המדינה לגנוז את תיק החקירה נגד השוטרים שעצרו את יוסף סלמסה. הערר נוגע לשני אירועים – הן לאירוע מעצרו של יוסף על ידי שוטרים במרץ 2014, והן לגבי מציאת גופתו ביולי 2014.
יוסף סלמסה נעצר במרץ 2014, כאשר ישב עם חברו בפארק בבנימינה. למקום הגיעה ניידת משטרה שהוזמנה בשל פריצה שהתרחשה בסמוך למקום. השוטרים חשדו בסלמסה, הפעילו נגדו אקדח טייזר (כלי נשק היורה חץ אשר נתפס על גוף המותקף ומחשמל אותו באופן שעשוי לשתקו) ללא התרעה מראש, ועל פי עדים נהגו בו באלימות. השוטרים עצרו את יוסף אך לא חקרו אותו, והשאירו אותו בחצר תחנת המשטרה בזיכרון יעקב, כשהוא אזוק בידיו וברגליו, שוכב מטושטש על הרצפה וממתין לפינוי אמבולנס. 4 חודשים לאחר המעצר, ביולי 2014, יוסף מצא את מותו בתחתית צוק המחצבה בבנימינה, בנסיבות שאינן ברורות עד היום.
לבקשת משפחת סלמסה, בנובמבר 2014 נפתחה חקירת מח"ש בנוגע להתנהלות השוטרים כלפי סלמסה, והשוטרים המעורבים זומנו לחקירה באזהרה. בבחינה המחודשת של התיק נמצא כי השוטרים דיווחו דיווח כוזב כשטענו שהזהירו את יוסף בטרם השתמשו נגדו בטייזר, ונמתחה ביקורת על השארתו מחוץ לתחנת המשטרה. עדיין, מח"ש החליטה לסגור את התיק הפלילי בכל הנוגע לשימוש שעשו השוטרים בטייזר, וזאת מחוסר ראיות מספיקות. בנוסף, לא נמצאה תשתית ראייתית שתקשור בין אירוע המעצר ובין מותו של יוסף 4 חודשים מאוחר יותר.
אתמול, החליט היועמ"ש שלא לשנות את ההחלטות של מנהל מח"ש ופרקליט המדינה, זאת לאחר עיונו בחומר הראיות בתיק, בחוות דעת שהוגשו בפניו, ובהחלטה הקדמת. מנדלבליט ציין כי לא מצא בחומר החקירה תשתית ראייתית המצדיקה להביא את התנהגות השוטרים בעת מעצרו של סלמסה ז"ל למשפט פלילי. הוא הוסיף כי אחד משני השוטרים אינו משרת במשטרה מאז יולי 2014, וכי בנוגע למותו של סלמסה – לא נמצאו ראיות לכך שמותו נגרם כתוצאה מעבירה פלילית.
למרות דחיית הערר, מנדלבליט הוסיף כי הוא מצא מספר סוגיות עקרוניות שעולות מהמקרה וראוי שיבחנו במישור הפיקודי-מערכתי על ידי מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. ראשית, עניין הדיווח הכוזב של השוטרים – השוטרים טענו כי הזהירו את סלמסה לפני שהשתמשו בטייזר, אך לפי עדי ראייה שהיו במקום, ולפי הקלטה של השוטרים מהמקום, לא נשמעה אזהרה. בנוסף, ציין היועמ"ש כי ראוי שהמשטרה תבחן את נהלי השימוש בטייזר מעת לעת. סוגיה נוספת היא החזקת עצורים מחוץ למבנה תחנת המשטרה. בתהליך בחינת הערר נתגלה כי אין במשטרת ישראל הוראות מיוחדות בנוגע להחזקת עצור בחצר תחנת המשטרה או במקום אחר מחוץ למבנה התחנה. מנדבליט הוסיף כי יהיה נכון לקבוע נהלים מתאימים למקרים כאלה.
