דו"ח מבקר המדינה ביחס לקשישים סיעודיים שפורסם אתמול (ראשון) גרר תגובות רבות מצד פוליטיקאים וגורמי מקצוע העוסקים בתחום. כזכור, הציג הדו"ח מציאות עגומה של כ-260 אלף קשישים סיעודיים החיים בביתם – חוסר פיקוח על איכות הטיפול הניתן להם, היעדר הכשרות למטפלים, חוסר מיצוי של הזכויות וחסמים בהשתתפות במרכזי יום לקשיש.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר, אמרה כי "מדובר בהמשך ישיר של סדר העדיפויות הלקוי במדינה. הוא מוכיח שהאזרח הקטן איננו המרכז. וגרוע מכל – שמקימי המדינה מופקרים היום. לגלות שביטוח לאומי ומשרד הרווחה מתנערים מהאחריות הבסיסית שלהם לוודא מה קורה בבתי הקשישים ובדרך הטיפול בהם זה מזעזע בעיני. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל". אלהרר ציינה כי "ביטוח לאומי מסתמך על העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה, ואלו כלל לא עושים את הביקורות הנדרשות כי אין מספיק כוח אדם. ביצוע רק של מחצית מביקורי הבית של העובדים הסוציאליים זה פשע".

ליצמן: "לא ארפה עד ליישום רפ]ורמה כוללת בסיעוד"

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בעקבות הדו"ח כי המצב בפועל חמור יותר מהמתואר בדוח: ״דו״ח מבקר המדינה נוגע בנקודות נכונות בכשלי טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ואף עושה 'הנחה' למצב הקיים, כי לצערי התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר. משרד הבריאות גיבש רפורמה מקיפה ומלאה בתחום הסיעוד, שנותנת מענה מערכתי להתמודדות המדינה עם משבר הסיעוד שאנו בעיצומו, וגם הצביע על מקורות המימון שלה."

ליצמן הוסיף כי לא יוותר על דרישתו לביטוח סיעודי ממלכתי, אותה הכניס להסכם הקואליציוני אך עד כה לא קודמה. "נאבקתי להכניס את רפורמת הסיעוד להסכם הקואליציוני ולא ארפה עד שתמומש ההבטחה הצודקת והנכונה, ליישום רפורמה כוללת בסיעוד שעיקרה ביטוח סיעודי ממלכתי תוך שינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. בדיוק כמו שמצאו "תקציב לנכים" ותקציב לתכנית "נטו משפחה", זה הזמן לפתור סוף סוף את משבר הסיעוד שהולך ומחריף עם התבגרות האוכלוסייה בישראל. אני פונה היום שוב לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מיידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי ובכך לעשות צדק חברתי עם יקירינו, רבבות הקשישים, הסיעודיים ובני משפחותיהם״.

שמולי: הדו"ח נותן אגרוף בבטן

יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת, ח"כ איציק שמולי, אמר כי "הדו"ח נותן אגרוף בבטן ומוכיח איך מפקירה הממשלה את הקשישים הסיעודיים חסרי הישע ופשוט מחכה שימותו בלי לנקוף אצבע כדי לשפר את מצבם. אין כוח אדם מקצועי, אין פיקוח רציני למרות אלימות והזנחה חוזרת בקשישים ואין שום יוזמה להקל מהם מעט את עלויות הסיעוד המטורפות. האסקימואים שולחים את הזקנים שלהם למות על איזה קרחון ואצלנו מספיק להכניס לאיזה בית אבות עלוב ולשכוח מהם. זאת בושה. חייבים לשקם את מנגנוני ההכשרה והפיקוח ולהעביר את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי, ולבטל אחת ולתמיד את מבחני התלות המשפילים."

ח"כ נורית קורן (ליכוד) כתבה בעמוד הפייסבוק שלה כי "אסור להזניח את הקשישים בישראל! יש לפעול בהקדם למען העלאת קצבת הזקנה וגמלת הסיעוד, נוסף להקמת צוות בין משרדי שיעניק את המענה והטיפול המיטבי לציבור זה ולבנות תכנית לאומית לאוכלוסייה שהולכת וגדלה."

איגוד העו"סים: "יחס המדינה לקשישיה הוא בבחינת 'ועלבת פני זקן'"

באיגוד העובדים הסוציאליים אמרו בתגובה לדו"ח כי "דו״ח מבקר המדינה מעיד כאלף מונים את שהעובדים הסוציאליים זועקים מזה שנים, כי יחס המדינה לקשישיה הוא בבחינת 'ועלבת פני זקן'". לדברי יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק, מבקר המדינה הצביע כבר לפני שלוש שנים (ב-2014) על היעדר תקינה ועומס עבודה בלתי נסבל של העובדים הסוציאליים במתן שירותים לזקן ברשויות המקומיות, ומאז לא רק שהמצב לא תוקן – הוא רק הלך והחמיר.

״כשעובד סוציאלי נדרש לטפל בו זמנית בכ-500 זקנים בממוצע, הוא יכול להקדיש מקסימום שעה בשנה לכל זקן שבטיפולו״, אמרה דוויק. ״במצב כזה ברור שקיים היעדר פיקוח ואכיפה בטיפול ובדאגה של המדינה לאוכלוסיית הזקנים, אחת האוכלוסיות החלשות בחברה. אי מתן טיפול הולם, ראוי, מכבד ומכובד לאוכלוסיה הזקנה שבקירבנו, מעיד כי ממשלת ישראל שכחה מזמן את הציווי שאנו מחויבים לו: ׳אל תשליכני לעת זקנה׳."

חברות הסיעוד: להכניס עובדים ישראלים לתחום

באיגוד נותני שירותי הסיעוד, המאגד עשרות חברות המספקות שירותי סיעוד לקשישים דרך הביטוח הלאומי, ביקרו את הטון הקשה של הדו"ח, אך הסכימו שיש הרבה מה לשפר בתחום. "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו", נכתב בתגובת הארגון, "עם זאת, דו"ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך."

בארגון דחו את הטענות על היעדר פיקוח ממשלתי על חברות הסיעוד: "חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מדי שנה טיפול סיעודי בהיקף של כ-100 מיליון שעות על ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד. העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה. הטיפול שאנו מעניקים מגוון וייחודי, מעזרה ביתית פשוטה ועד טיפול סיעודי מורכב; טיפול זה מאפשר לקשיש להזדקן בכבוד בביתו, מסייע למאות אלפי משפחות להמשיך בשגרת חייהן עם פגיעה מינימלית ובכך חוסך למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה."

קריאה נוספת של הארגון לממשלה היא לעודד כניסת עובדים ישראלים לתחום הסיעוד: "על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה, ולטיפול בהורים ובקרובים של כולנו."

האגודה לחקר הזיקנה: "חוק הסיעוד אינו מותאם למצב הזקנים בישראל 2017"

באגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה) הביעו דאגה רבה נוכח דו"חו המבקר. באגודה ציינו כי "חוק הסיעוד אינו מותאם למצב הזקנים בישראל של שנת 2017, ואף פוגע בזקנים ובני משפחותיהם". פרופ' יצחק בריק, גרונטולוג ויו"ר האגודה, אמר כי מהדו"ח עולים שני סעיפים שצריכים להדאיג את הציבור הרחב, ולהדיר שינה ממקבלי ההחלטות: "הדו"ח קובע כי נטל רב נופל על כתפיהם של בני משפחות הזקנים, נטל אשר הופך לקטלני עם השנים וככל שהטיפול הופך למורכב וסיעודי יותר. רבים נאלצים להפסיק לעבוד, פרנסתם נפגעת ולא פעם התא המשפחתי מתפרק. יש לדאוג לתמיכה בבני המשפחה המטפלים, והרחבה של שעות הטיפול".

פרופ' בריק ציין כי נטל המשפחות, כמו גם העדר כוח עזר מקצועי מחייב התייחסות רחבה ובניית תכנית אב לאומית לזקנה. "אין ספק שמדובר בדו"ח קשה במיוחד שהמוסד לביטוח לאומי צריך להתייחס אליו במלוא כובד הראש ולפעול כדי לתקן את העוול. על הממשלה לשקוד על תכנית מפורטת להיערכות עם גידול האוכלוסייה הזקנה, ובכך להבטיח את זכותם של הזקנים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי".

באגודה הוסיפו כי "חוק הסיעוד נחקק בשנת 1980, בזמנו היה זה מהלך מתקדם ביותר מבחינת הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל. אך מאז עברו שלושה עשורים ומצב הזקנים בישראל ובעולם השתנה כהרף עין, הזקנים אינם אותם זקנים, הצרכים והדרישות השתנו ללא הכר. הגיעה העת שתבוצע הערכה מחודשת לגבי חוק הסיעוד. חוק הסיעוד הוא מאבני היסוד של מערך השירותים המכוון להשגת היעד של מתן אפשרות לכל מי שרוצה וכל מי שיכול להמשיך ולחיות בביתו. הערכה מחודשת זו חייבת להשתלב במאמץ הלאומי להכנת תכנית אב לאומית עקב הזדקנות האוכלוסייה".