בג"צ אישר צו איסור פרסום לפסיקתו בעתירה שדרשה לעצור את הייצוא הביטחוני מישראל למיאנמר (לשעבר בורמה). העתירה הוגשה מתוך החשש שישראל נותנת סיוע ביטחוני הכולל מכירת נשק ואימונים לשלטון הצבאי במיאנמר, שמבצע פשעים נגד האנושות בבני הרוהינגיה המוסלמים מאז שנת 2012. בתחילת החודש שעבר דווח כי צבא מיאנמר מוביל גל אלימות נוסף נגד בני הרוהינגיה שהביא למותם של מאות, והימלטות של כ-300 אלף מהם לבנגלדש. על אף בקשת המדינה לאיסור פרסום על כלל התיק, הסכים בג"צ לאסור רק על פרסום הפסיקה – שניתנה בשלישי שעבר. מספר גופי תקשורת הגישו בקשה להסרת הצו.
ביום חמישי שעבר קיימו פעילי זכויות אדם הפגנה בכיכר פריז בירושלים, בדרישה לעצירת הייצוא הבטחוני הישראלי לבורמה. הרב מיכאל מלכיאור, לשעבר סגן שר החוץ, אמר בהפגנה, "אנחנו דורשים ממשלת ישראל להפסיק את השותפות שלנו ברצח, ואת השותפות בפשעים שנעשים ברחבי העולם."
העתירה הדחופה לבג"צ הוגשה בינואר השנה ע"י שורה של פעילי זכויות אדם, ודרשה לעצור כליל את הסיוע הבטחוני מישראל למיאנמר. זאת, על רקע ביקור משלחת של החונטה (השלטון הצבאי הבורמזי) בישראל, מפגש בין הרמטכ"ל אייזנקוט לרמטכ"ל מיאנמר Min Aung Hlaing, ראיות למכירת נשק ועריכת אימונים לחונטה ע"י חברות ישראליות, וכן ביקור במיאנמר של ראש אגף הייצוא הביטחוני תא"ל (מיל') מישל בן-ברוך. זאת, במקביל לדו"חות חדשים של האו"ם וארגוני זכויות אדם בין-לאומיים, שקבעו כי מיאנמר מבצעת פשעים נגד האנושות כנגד בני קבוצת הרוהינגיה (המיעוט המוסלמי במדינת Rakhine). כבר בשנת 2015 קבעו חוקרים במוזיאון השואה בארה"ב כי בבורמה קיימים תנאים להידרדרות לרצח עם.
לדברי העותרים, מאז חודש אוקטובר 2016 ועד למועד הגשת העתירה בינואר 2017 ביצעו כוחות הביטחון של מיאנמר פשעי מלחמה במבצע רחב היקף במדינות Shan ו-Kachin, ופשעים נגד האנושות במדינת Rakhine כלפי בני קבוצת הרוהינגיה. עדויות מהאזור מעלות כי אזרחים בני הקבוצה נרצחים, נעלמים ועוברים עינויים, נשים וילדות נאנסות, וכפרים שלמים מועלים בלהבות לאחר שנבזזו. בין היתר, דווח על ירי רקטות לעבר בתי מגורים. ארגון זכויות האדם אמנסטי תיעד באמצעות צילומי אוויר קרוב ל-1,200 בתים, בתי ספר ומסגדים שהוצתו.
בפברואר 2017 פורסם דו"ח נוסף של נציב זכויות האדם של האו"ם, המתאר זוועות שמבצעים כוחות הביטחון של בורמה, אשר המצפון אינו יכול לסבול, כולל רצח ילדים – בדו"ח מתוארים תינוק בן שמונה חודשים שנרצח בעת שאימו עברה אונס קבוצתי ע"י קצינים, ורצח ילדה בת חמש שניסתה לעצור את החיילים שאנסו את אמה.
בתגובתה לעתירה נמנעה המדינה מלאשר את הטענות בעתירה – על אף שצורפו אליה פרסומים של רמטכ"ל צבא מיאנמר Min Aung Hlaing על הסכמים לרכישת אימונים ונשק ממדינת ישראל, תמונה שפרסם ראש החונטה מביקור ראש אגף הייצוא הביטחוני הישראלי בבורמה, ופרסומים המציגים העברת נשק ומתן אימונים לכוחות החונטה ע"י חברה ישראלית.
תשובת המדינה לעתירה לא כללה התייחסות כלשהי למצב זכויות האדם בבורמה, וטענה כי מדובר בנושא מדיני שאינו שפיט. זאת בשעה שההליך למתן רישיון ייצוא לחברות ביטחוניות ישראליות מוסדר בחקיקה . לטענת העותרים, הממונה למתן רישיונות הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון, רחלי חן, חייבת לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים, כמו כל רשות מנהלית. לטענת מק, מתגובת המדינה לעתירה עולה כי פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואמברגו נשק אמריקאי ואירופאי אינם נלקחים בחשבון בהחלטה על הייצוא, ולא מתבצעים האיזונים הנכונים בין השיקולים.
"תמוה ביותר שהמדינה הדגישה כי מאחר שמדובר בעניין מדיני מובהק ומדיניותה של הממשלה תעמוד לביקורת הכנסת ולביקורת ציבורית", אומר מק, "זאת בשעה שמשרדי החוץ והביטחון מסתירים ומשקרים באופן שיטתי לציבור ולמרבית חברי/ות הכנסת בכל הקשור לייצוא הביטחוני, חוזרים ומבקשים איסור פרסום וחסיון, אף כאשר הפרטים כבר פורסמו, ובכך מנסים למנוע כל דיון ציבורי בנושא."
ההחלטה בעתירה ניתנה בשלישי שעבר, אך כאמור – על כלי התקשורת בישראל נאסר לפרסם את תוכן ההחלטה.
עו"ד מק ביקר בחריפות את פעולת המדינה למניעת פרסום ההחלטות בתיק. "באופן המתאים למשטרים דיקטטוריים, משרדי החוץ והביטחון ופרקליטות המדינה הגישו במחטף בקשה דחופה, במעמד צד אחד, להפוך רטרואקטיבית לחסוי את כל התיק בעניין מכירות הנשק והאימונים לבורמה, כולל כתבי הטענות שכבר פורסמו בהרחבה בישראל ובעולם, את עצם קיום התיק בבית המשפט, וגם את תוכן הדיון הפתוח שהתקיים אתמול וכבר פורסם בכל התקשורת", אמר מק בתגובה, "הפרקליטות לא העבירה לי את הבקשה וגם לא עדכנה אותי על הגשתה, או על עצם כוונתה להגיש אותה."
מתוך כך שהחומרים עליהם התבססה העתירה היו גלויים לכל, אומר מק כי איסור הפרסום הוא אבסורד. "השאלה היא האם הפרקליטות גם מתכננת למחוק את הפוסטים בדף הפייסבוק של ראש החונטה בעניין עסקאות הנשק והאימונים עם ישראל, האם הפרקליטות באמת חשבה שהיא יכולה למחוק את הפרסומים ברחבי העולם לגבי העתירה, וכן התגובה שלה כי מדובר בעניין דיפלומטי שאין לבית המשפט סמכות להתערב בו. בנוסף, האם בפרקליטות חושבים כי כל האזרחים והאזרחיות שישבו באולם בית המשפט בדיון הפתוח לציבור אתמול, יוכלו לעשות restart בראש למה שהם שמעו וראו?"
על אף שלעותרים בתיק לא הייתה הזכות להגיב לבקשת המדינה, דחו השופטים את בקשתה ואישרו כי פסיקתם תהיה חסויה. "שוב אנחנו מגלים שמדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית כפי שהיא אוהבת להציג את עצמה", אמר מק, "מיום ליום מדינת ישראל הופכת דומה יותר למדינות להן היא מוכרת נשק. הניסיון הבריוני של משרדי החוץ והביטחון ופרקליטות המדינה להשתיק את הציבור ולהסתיר את המעורבות הישראלית בפשעים נגד האנושות ברחבי העולם, לא יצלח."
