קאזואו אישיגורו (64), סופר בריטי ממוצא יפני הוכרז היום (חמישי) כזוכה פרס נובל לספרות. ספרו 'שארית היום' זכה בפרס מאן בוקר היוקרתי ב-1989, ואף עובד לסרט. שלושה ספרים נוספים שלו היו מועמדים לפרס. אישיגורו נחשב לאחד הכותבים המוערכים בעולם כיום. ספריו נכתבים על פי רוב בגוף ראשון ובזמן עבר, ועוסקים במורכבויות אישיותיות. אישיגורו נולד בנגאסקי שביפן ובשנת 1960 היגר עם משפחתו לאנגליה. בעל תואר ראשון באנגלית ופילוסופיה, ותואר שני בכתיבה יוצרת. בשנת 1982 קיבל אזרחות בריטית. חמישה מספריו של אישיגורו תורגמו לעברית: נוף גבעות חיוור, אמן של העולם הצף, באין נחמה וכשהיינו יתומים.
אמש הוכרזו זוכי פרס נובל לכימיה: יוהכים פרנק (77) מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, ז'אק דובושה (75) מאוניברסיטת לוזן בשוויץ וריצ'רד הנדרסון (72) מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. השלושה פיתחו מירוסקופ אלקטרונים המכונה Cryo-EM המהווה פריצת דרך עבור תצפיות והדמיה של תהליכים ביולוגיים זעירים ברמה המולקולרית, תוך הקפאת ביו-מולקולות בתוך תמיסה באמצעות קירור מהיר המשמר את המבנה הטבעי שלהן. חברי ועדת הפרס אמרו על המצאתם של השלושה כי היא "מעבירה את הביוכימיה לעידן חדש". לדברי חברי הועדה יאפשר המיקרוסקופ לקבל הדמיה של תהליכים שמעולם לא יכולנו לצפות בהן, בדגש על שיפור ההבנה הבסיסית של תהליכי חיים ופיתוח של תרופות.
ביום שלישי הוכרזו זוכי פרס נובל בפיזיקה: ריינר וייס (85) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, פרופ' ברי באריש (81) ופרופ' קיפ ת'ורן (77) שניהם מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. השלושה קיבלו את הפרס על גילוי ראיות מבוססות לקיומם של גלי כבידה – התעקמויות במימדי המרחב והזמן. קיומם היה עד כה בגדר השערה בלבד, אולם השלושה הצליחו באמצעות שני מתקנים טכנולוגיים שנבנו במיוחד לשם כך בוושינגטון ובלואיזיאנה, 'מצפי גלי כבידה באמצעות אינטרפרומטר לייזר' – לגבש הוכחות לקיומם של גלי כבידה אשר נוצרו, כך לפי ההשערה מהתנגשות בין שני חורים שחורים גדולים לפני כ-1.3 מיליארד שנים, ואשר נעו במרחבי החלל כמו אדוות מים לאחר פגיעתה של אבן. על פי גילויי החוקרים החורים השחורים נעו זה סביב זה, כשהאחד מסתו היתה פי 29 ממסת השמש, והשני פי 36. כאשר קרסו זה לתוך זה נוצר חור שחור חדש שמסתו היא פי 62 ממסת השמש – כשאנרגיה השווה לפי שלוש ממסת השמש השתחררה לחלל ויצרה למעשה את גלי הכבידה. רק בשנה שעברה זכו וייס ות'ורן בפרס הארווי של הטכניון בחיפה על גילוי זה. בטקס הענקת הפרס הסבירו, כי המחקר החלוצי, שכלל לא היה ברור שיצליח, התבסס על מימון ציבורי ממשלתי.
ביום שני הוכרזו הזוכים בפרס נובל ברפואה: ג'פרי סי הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג אשר גילו את המנגנונים המפעילים את השעון הביולוגי בגוף – תגלית בעלת פוטנציאל רפואי גדול לפיתוח טיפולים במחלות והצלת חיים. הזוכים עבדו בנפרד והצליחו לבודד את חלקיו של המנגנון המולקולרי האחראי על התפתחותו של מנגנון השעון הביולוגי המווסת את פעילות הגוף לאורך שעות היום, והפועלים ברמה התאית – זאת מתוך מחקר על זבובי פירות.
מחר (שישי) צפויים להיות מוכרזים זוכי פרס נובל לשלום, וביום שני (9.10) יוכרזו זוכי פרס בנק שוודיה לכלכלה על שם אלפרד נובל.
