דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בהלת הליצנים

בארץ / מאחורי המסכה - מה משותף לספינר, טרור היחידים ו"בהלת הליצנים"?

אנתרופולוג וליצן רפואי מנסים להסביר את מקורות "בהלת הליצנים", ואת הנזקים הלא צפויים שעלולים להיות לאופן שבו העניין מדווח בתקשורת | "יש אלפי ילדים בארץ שיש להם כרגע חרדה מליצנים ברמות גבוהות"

ליצן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ליצן (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

"'בהלת הליצנים' זו הגזמה, זה טרנד, לא שונה מהספינר" אומר יובל בן אלי, ליצן רפואי מבית חולים כרמל. "אם המבוגרים יכנעו לזה כמו בספינר, ככה זה יגדל. כרגע אני לא מרגיש משהו דרמטי. מי שמכיר ליצן רפואי מבית חולים ידע לזהות את ההבדל בין זה לבין מי שיוצא עם סכין בלילה ומסיכה מפחידה."

בימים האחרונים עוסקת התקשורת הישראלית, והמשטרה, במה שמכונה "בהלת הליצנים" והבהלה בציבור, כך נדמה, רק הולכת וגוברת. גם אם לא מדובר ב"תופעה" מסודרת ומאורגנת, קשה להתעלם מעשרות הדיווחים, לפי המשטרה מאות בשבוע האחרון, ואי אפשר שלא לחוש שהתקופה בה אנו חיים, מייצרת טרנדים כאלו, מסוגים שונים.

מסכת ליצן שתפסה המשטרה, בליל שישי, אצל שני בני נוער שהפחידו עוברים ושבים בדרום השרון (תמונה: דוברות המשטרה)
מסכת ליצן שתפסה המשטרה, בליל שישי, אצל שני בני נוער שהפחידו עוברים ושבים בדרום השרון (תמונה: דוברות המשטרה)

לפי תמיר ליאון, אנתרופולוג החוקר תרבות נוער, דמות הליצן הרצחני מסרט האימה "IT" היא מקור השראה לתופעות של חקיינות, אשר למעלה מ99% מהן אינן אלימות ולא מסכנות איש. "אל תשכח שלכל ילד יש טלפון", מזכיר ליאון, "הגילאים הם ד'-ט' – יש להם טלפון, אבל הם לא גדולים מדי. זה קורה בגלל הבלבול בין מה וירטואלי ומה לא".

"יש דמויות" מסביר ליאון, "שבגלל כל מיני סיבות, הילדים שלקחו את זה למקום טיפה יותר קיצוני. ברוב המקרים אלו הם ילדים הם בעלי רקע של הפרעות כאלה או אחרות, ללא כל קשר לליצנים." עם זאת, במשטרה מדווחים גם על צעירים בגילאי 16-21, אשר נתפסו עם מסיכות ולעיתים גם עם נשק קר.

הדיווח הרווח מצד משטרה עוסק בבני נוער שנתפסו עם מסיכות ולעיתים עם נשק קר, מבלי שברור האם כלל ביצעו עבירה. מנגד, ההדהוד התקשורתי יוצר בהלה אשר מניעה חלק מהאזרחים לקחת את החוק לידיים ולצאת "לצוד ליצנים", פעולה שגם מפניה מזהירה המשטרה.

"התרבות משכפלת את עצמה מאוד מהר"

"זה עניין גלוקלי – כלומר עניין עולמי שיש לו גרסאות מקומיות. הסרט העלה מחדש את הדימוי של הליצן האלים שהורג ואז – זה מה שמעניין בעולם של היום – כמה ילדים לקחו את הדימוי הזה והתחילו לעשות עליו סרטים ביו-טיוב. המעניין בעידן החדש זה, מכיוון שהתרבות משכפלת את עצמה מאוד מהר, היא מעמידה מהר מאוד מחקים. אנשים יוצרים את הגרסאות שלהם וכך זה מתפשט. יש את הזרם המרכזי, ואחרים שבגלל סיבות פסיכולוגיות מסויימות, לא מבינים איפה עובר הגבול, ועושים את זה מעבר. בגלל שהיום הכל משווק כל כך חזק נוצר פחד, והוא יוצר התנהגויות קיצוניות בפני עצמו".

בן אלי, מאמין בכוחה של הליצנות הרפואית, "כרגע אני רואה את זה כהתנפחות תקשורתית. אני שומע על זה מהצוות בבתי החולים ומהורים. מדברים על זה אבל לא ממש חווים את זה. אצל הילדים אין בעיה, אבל אם ההורה משדר לחץ זה ישר יקרין לילד שלו. אני לא חושש לאובדן פרנסה. ישראל היא מעצמה בתחום הליצנות הרפואית. לא המצאנו אותו, אבל אנחנו מובילים".


תמיר מביע חשש, שאחרי שהטרנד יעבור, מי שיפגעו יהיו אלו הילדים אשר הליצנות הרפואית משמשת עבורם נדבך חשוב בהחלמה, והליצנות הרפואית בכלל "יש אלפי ילדים בארץ שיש להם כרגע חרדה מליצנים ברמות גבוהות. לדוגמא ליצן במחלקה האונקולוגית. אנחנו יודעים שהתפקיד של האדם בהתאוששות ממחלות אימונולוגיות – האופטימיות שלו – היא מרכיב חשוב בהתמודדות עם המחלה. הליצנים מאוד עוזרים רפואית, ועכשיו אתה פוגע בזה כי הילד יראה את הליצן והוא ירגיש רע לגבי הליצן. התופעה הזו תישכח, כולם יעברו הלאה ומה שיישאר זה פגיעה בליצנות בכלל."

ממתי ליצנים מפחידים?

"אתה יכול לראות שכשליצן מגיע לילדים קטנים מדי, ללא הבניה שליצן הוא טוב, הרבה מהם בוכים. ילדים בגיל צעיר מאוד, לפני שהם הבינו מה זה ליצן. גיל 3-4. הוא מפחיד אותם והם בוכים. רק אחרי שאמרו להם שזה מצחיק אז הם צוחקים". ליאון מציין שתי סיבות לכך שליצנים "קלאסיים" הם דמויות מפחידות. "הצורה שלהם קיצונית, החיוך רחב מדי, וזה במפני עצמו קצת מפחיד. זו דמות שמובנה בצורה לא לגמרי שפויה וזה גורם שני לתחושת חוסר שליטה ומכאן הפחד". לדבריו, הדימויים החיוביים של ליצן שעוזר ומבדר הם הבניה תרבותית שמתלבשת על התשתית של הדמות המפחידה ומעדנת אותה."

"הליצנות עצמה קיימת בפולחן מאז ומעולם" מזכיר בן אלי. "גם ביהדות יש את ה'בדחן', שלא הכל יהיה ברומו של עולם ויש לנו את הפורים שפיל. זה המקום של החברה, או בחברות אחרות בקרנבל, שהחברה תפתח את השסתום – תבחן את הגבולות שלה מחדש, כדי לשוב אליהם מחדש. זה מעין להשתולל ולהגזים אבל בצורה שקולה ובטוחה."

האנתרופולוג תמיר ליאון. ארכיון (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)
האנתרופולוג תמיר ליאון. ארכיון (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

מה זה אומר על עלינו

ליאון רואה בליצנים רק דוגמא לאופי החברתי שלנו בעידן המדיה המיידית. "שמענו עליה כי זה מצטלם טוב, אבל המדיה משפיעה על ילדים בצורה כזו. 1 מכל 3-4 ילדים סובל מחרדות, כי הם רואים דברים במדיה שהם לא מסוגלים להתמודד איתם. אפשר ללמוד מזה דברים הרבה יותר משמעותיים שלא קשורים לליצנים. זה מדגים כמה הילדים פגיעים וכמה הם מושפעים. יש חוסר יכולת לשלוט ולכוון תופעות, ולהבין שברגע שכל ילד מקבל דברים בלי תיווך, התגובה יכולה להיות קשה מאוד, לכל הצדדים. חשוב ללמד ילדים איך לתווך את המדיה, אחרת הם לא מוגנים."

"המנגנון הוא כמו טרור היחידים. וכל התופעות הן כאלה. טרור הבודדים הוא לא אבטיפוס, אלא שהוא פשוט עוד דוגמא לאיך אנשים מתנהלים בעולם החדש. נכון שלטרור יש סיפור מארגן ולליצנים אין וזה אחד הדברים המעניינים. המשמעות של הסיפור הולכת ויורדת ונהפכת לדימוי חזותי ורגשי. אין לזה אידיאולוגיה. זה המרד החדש הפוסטמודרני שהגיע לשיא בגלל הטכנולוגיה. קיצונים מבינים היטב את העולם החדש ואיך בעזרתו קבוצה קטנה יחסית יכולה לצבור כח. לקבוצות כמו דעא"ש, יש סיפור ואפילו סיפור חזק, אבל כדי לשווק אותו הם משתמשים בעולם החדש, הבסיס הוא אחר, אבל השיטות דומות. במקרה הזה, בוא נאמר שזו תופעה של קיץ 2017 בלבד."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!