עודפי גביה ממסים של 5 מיליארד שקלים בספטמבר, ושל כ-13 מיליארד שקלים מתחילת השנה, מביאים את הפוליטיקאים לדבר על הורדת מסים. על פי כל ההערכות, אחרי סוכות צפוי שר האוצר משה כחלון להודיע על הורדת מסים. השאלה הגדולה היא איזו הורדה זו הולכת להיות, ומי ירוויח ממנה.

לפני שנדבר על הורדת מסים, כדאי לומר משהו על החלופות האחרות שעומדות בפני הממשלה ביחס לעודפי הגביה. החלופה הראשונה היא לא לעשות כלום, וכך למעשה יעברו עודפי הגביה אוטומטית להקטנת הגרעון וכתוצאה מכך להקטנת יחס החוב-תוצר של ישראל. סביר להניח שזה יהיה המצב לפחות עם חלק מ-18 מיליארד השקלים שצפויים להצטבר עד סוף השנה כעודפי גביה. זו גם הייתה המדיניות של הממשלה בכל השנים האחרונות בהן נרשמו עודפי גביה (אם כי נמוכים יותר), בחסות הכללים הפיסקאליים השמרניים שעוצבו בישראל.

האפשרות השנייה היא להשתמש בכסף שהצטבר להוצאה ציבורית. כך למשל, יכולים עודפי הגביה לממן את העלאת קצבאות הנכים לחמש שנים קדימה. לחלופין, ניתן לנצל את הכסף למימוש תוכניות שעד כה נדחו בשל היעדר תקציב כגון יום לימודים ארוך, הקטנת הצפיפות בכיתות, שיפור מצב המערכת הרפואית בישראל ועוד. מבחינה טכנית, הבעיה היא שכדי להשתמש בכסף שנצבר, צריך לתקן בחקיקה את כלל ההוצאה ואת הנומרטור, המגבילים את הוצאות הממשלה – אבל הממשלה כבר עשתה זאת לא מעט פעמים בעבר. עם זאת, ממשלת נתניהו המכהנת ומשרד האוצר הנוכחי אינם צפויים ללכת בכיוון הזה.

האפשרות השלישית היא, כמובן, הורדת מסים. או כמו ששר האוצר אוהב לקרוא לזה – "להחזיר את הכסף לציבור". במקרה הזה, השאלה היא לאיזה ציבור נחזיר כסף, ואיך? כחלון ונתניהו יבחרו בהורדת המסים מאחר וזו החלטה מאוד מתגמלת פוליטית. בניגוד להשקעה ציבורית, שתוצאותיה יורגשו רק בעוד מספר שנים, הורדת מסים אפשר לבצע באופן מיידי, ולספר לכולם איך נשאר להם יותר בנטו.

האפשרות הראשונה, שככל הנראה נתמכת גם על ידי ראש הממשלה, היא להוריד את מס החברות – שעומד היום על 24%. מס החברות נמצא כבר היום במתווה הפחתה, שיושלם בינואר הקרוב מ-25% ל-23%. זאת לאחר שהופחת ב-2016 מ-26.5% ל-25%. בנוסף יש לציין כי חברות רבות בישראל, ובעיקר הגדולות שבהן, נהנות משיעורי מס מופחתים, כמו חברות טכנולוגיות המשלמות 6% בלבד. תכניתו של נשיא ארה"ב טראמפ להפחית את מס החברות ל-20% תשמש 'תירוץ' לצורך לעשות זאת גם בישראל, שהרי אנחנו נמצאים בתחרות גלובלית על משיכת חברות לישראל. כל אחוז במס החברות שווה לקופת המדינה כמיליארד וחצי שקלים.

אם אכן יירד מס החברות ל-20%, הרי שמדובר בהפחתה של כ-4.5 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה. הורדת מס החברות מיטיבה באופן ישיר עם העשירים, בעלי החברות. באופן עקיף, להפחתת מס החברות יכולה להיות השפעה על הכלכלה כולה, כתוצאה ממשיכת הון להשקעות בחברות ישראליות.

האפשרות השנייה, שאותה צפוי שר האוצר כחלון להעדיף, היא הפחתה במס הכנסה. לדוגמה, הפחתה של מדרגות המס תביא להגדלת ההכנסה שמגיעה נטו לידי העובדים. הבעיה היא שעל פי נתוני רשות המסים, 54% מהעובדים בישראל כלל לא מגיעים למדרגת המס הנמוכה ביותר. כך שלמעשה, הפחתת מס הכנסה תועיל בעיקר למעמד הבינוני והבינוני-גבוה, החביבים על כחלון.

האפשרות השלישית היא הפחתת המע"מ, שכונה בעבר על ידי שר האוצר "המס המרושע ביותר". המע"מ הוא מס רגרסיבי, שמפלה את העניים לרעה: כשהעניים והעשירים משלמים את אותו אחוז מס על הרכישות שלהם, העניים הם אלו שמפרישים לטובת המס חלק גדול יחסית יותר מהכנסתם. הפחתת מע"מ היא כנראה הצודקת ביותר מבין הפחתות המסים, ויש לה גם השפעה ישירה ומשמעותית על צמיחת הכלכלה: הכסף הפנוי שנותר בידי השכבות הנמוכות מופנה ישירות לצריכה.

עלות ההפחתה של אחוז במע"מ מוערכת בכ-5 מיליארד ש"ח של פיחות בהכנסות המדינה. עם זאת, יש לציין כי הצמיחה המהירה יחסית בצריכה שמביאה איתה הפחתת המע"מ מביאה לגידול חוזר בהכנסות המדינה ממסים. ניתן לבצע גם הפחתת מע"מ דיפרנציאלית, כזו החלה על מוצרי יסוד בלבד, שנהוגה במדינות רבות בעולם. במשרד האוצר מאוד לא אוהבים את האפשרות הזו: שם חוששים מהעלמות מס באמצעות דיווח כוזב. עם זאת, הורדה משמעותית של המע"מ על תרופות ומוצרי מזון יכולה להיטיב באופן משמעותי את מצבן של האוכלוסיות החלשות.

אפשרות נוספת, שאותה כחלון כבר ניסה בתוכנית 'נטו משפחה', היא הפחתת מסי ייבוא ומסי קניה. כך, למשל, הוריד כחלון את המס על בגדי תינוקות, מכשירים סלולריים ועל חלק מהתוצרת החקלאית. להורדת מכסים השפעה ישירה על עלויות הצריכה של מוצרים מיובאים, אך יש לה השפעה שלילית בטווח הארוך, שכן היא שוחקת את יכולת התחרות של יצרנים ישראלים מול תוצרת מיובאת. עבור מוצרים מסוימים שאין להם מקבילה ישראלית כמו טלפונים סלולריים לא מדובר בעניין משמעותי, אך כשמדובר בתוצרת חקלאית או מוצרי מזון, מדובר במכה קשה לענפים המעסיקים עשרות אלפי ישראלים.

אחרי שכבר ביצעו הפחתה של מסי החברות ומס הכנסה, ראוי שבממשלת ישראל יעדיפו להפחית את המסים העקיפים. כמובן שעדיף שהכסף יוחזר לציבור בצורה של תיקון מערכות החינוך, הבריאות והרווחה שעברו דילול משמעותי בעשורים האחרונים, אבל אם כבר הפחתת מסים – עדיף שהיא תהיה בתחום המע"מ. זו הפחתת המס היחידה שתגיע באמת לאלו הזקוקים לה, ותחזק את הכלכלה הישראלית.