לפני למעלה מארבע שנים, הגיע אחד מעשרות אלפי המתנדבים של משטרת ישראל לתחנת המשטרה בה נהג להתנדב. במסגרת נהלי פתיחת המשמרת, הוא ירד לכספת במרתף תחנת המשטרה כדי להוציא ממנה נשק. מתנדב נוסף, אליו נתייחס כאל ב', ליווה אותו, וכאשר שהו לבד במרתף, פנה אליו ושאל אותו שאלות מפורשות בעלות אופי מיני. המתנדב ענה שהוא מעדיף לא לדבר על נושא זה, אך אז ב' החל לגעת במכנסיו של המתנדב מעל לאיבר מינו, ותוך כדי התנגדותיו של המתנדב, פתח את רוכסן מכנסיו, הכניס את ידו לתחתוניו ונגע באיבר מינו. המתנדב אמר לב' כי מעשיו הם "לא בסדר", והתרחק ממנו. בסיום המשמרת, חזר המתנדב לתחנת המשטרה. כאשר פנה לרדת שוב לכספת ולהפקיד בה את נשקו, ב' נעמד מאחוריו, הפשיל את מכנסיו של המתנדב, וביצע בו מעשה מגונה שכלל מגע ישיר באיבר מינו.

המקרה הקשה הזה, בו מתנדב משטרה מבצע פעם אחר פעם מעשה מגונה במתנדב אחר בזמן ששניהם נמצאים בתוך תחנת משטרה, לא הסתיים כאשר ב' נמצא מאחורי סורג ובריח. למעשה, נגד ב' אפילו לא הוגש כתב אישום. התיק שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים נסגר במסגרת הליך חדש המכונה 'הסדר מותנה': במקום הגשת כתב אישום והמשך התהליך הפלילי, ב' שילם את הפיצוי הכספי המקסימלי, 29,000 ש"ח, חתם על התחייבות להימנע מהעבירה בעתיד, ובכך תיקו נסגר.

הסדר מותנה הוא שמו של הליך שהחוק הישראלי מאפשר החל מ-2013. במסגרתו, האדם החשוד מודה בביצוע העבירה המיוחסת לו ומסכים לתנאים מסויימים של התביעה, והתביעה (הפרקליטות/התביעה המשטרתית) מתחייבת שלא להגיש נגדו כתב אישום. משמעות אי הגשת כתב האישום היא שנגד החשוד לא יהיה רישום פלילי, ולמעשה, התהליך הפלילי נגדו יפסק – הוא לא יעמוד למשפט ולא יהיה בסכנת ריצוי זמן מאסר. תנאי ההסדר כוללים תשלום למדינה או פיצוי למתלונן בסכום שמגיע עד 29,000 ש"ח, אך יכול להסתכם גם במאות בודדות של שקלים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בנוסף, קיימת רשימה קצרה של תנאים שיכולים להיכלל גם הם בהסדר. אלה נעים בין תנאים כמו מכתב התנצלות למתלונן או התחייבות שלא לבצע עבירה, ועד תנאים מחמירים יותר כמו הפקדת כלי נשק, פסילת רישיון נהיגה, התפטרות ממקום עבודה או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסויים. החוק מבקש למצוא זיקה בין תנאי ההסדר ובין העבירה שבוצעה, והתנאים נקבעים באופן פרטני עבור כל הסדר, כמו גם סכומי הכסף שעל העבריין לשלם.

כך, במקרה של המעשה המגונה בתחנת המשטרה, הפרקליטות מסבירה כי ההחלטה על הסדר מותנה נבעה "בעיקר על רקע רצונו של המתלונן להימנע מהליך פלילי. בנוסף ההסדר נחתם נוכח גילו המבוגר של החשוד, הבעת חרטה ורצון לפיצוי מצד המתלונן. לגבי המשך שירותו של המתנדב במשטרה, כמו בתיקים אחרים, משטרת ישראל מוסמכת לקבל החלטות לגבי המשך שירותו של מתנדב או שוטר שנחקר במח"ש".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90).

"כלי מועיל וחשוב"

מאז 2013, החוק התיר למשטרה להפעיל את ההסדר המותנה לגבי שלוש עבירות: איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, ומעשה פזיזות ורשלנות בחיה (לרוב מדובר בבעלי כלבים שכלבם נשך אדם). העונש המרבי על שלוש העבירות האלה, מחוץ להסדר מותנה, נע בין 3-2 שנות מאסר. הפרקליטות לעומת זאת מוסמכת לסגור תיקים בהליך של הסדר מותנה במגוון רחב של עבירות. התיקים שסגרה באופן זה עד היום כוללים מקרים של תקיפה, קבלת דבר במרמה, רשלנות, גניבה, הפרעה לשוטר, זיוף, וגם הטרדות מיניות ומעשים מגונים. מאז 2013, נסגרו בהסדר מותנה כ-700 תיקים של התביעה המשטרתית, ולמעלה מ-400 תיקי פרקליטות. מתוך התיקים שנסגרו בפרקליטות בהסדר מותנה, לפחות 40 עסקו בעבירות מין.

לפני כחודש עדכן היועץ המשפטי לממשלה את הנחיית יישום סגירת תיק בהסדר מותנה, והוסיף תשע עבירות נוספות עליהן המשטרה תוכל להחיל את ההסדר, ביניהן: תקיפה, גניבה, הזנחת שמירה על כלי יריה וחומרים מסוכנים, מכירת אלכוהול לקטין, ועבירות נוספות, בכוונה להרחיב את השימוש בכלי של הסדר מותנה במערכת המשפט הפלילי בישראל. בנוסף, קבע היועמ"ש כי החל מ-2019, המשטרה תוכל להחיל הסדר מותנה על כל העבירות באחריותה שהדין המירבי לגביהן הוא שלוש שנות מאסר.

נראה כי הן במשטרה והן בפרקליטות קיימת שביעות רצון רבה מכלי ההסדר המותנה. במענה לפניית 'דבר ראשון', הסבירה הפרקליטות כי "ההתרשמות היא שהכלי של הסדר מותנה מועיל וחשוב בהתאמת התגובה החברתית לעבירה, במתן הזדמנות נוספת לחשודים במקרים המתאימים, בהגברת האפקטיביות של האכיפה, ובעל פוטנציאל בהפחתת העומס מבתי המשפט והפניית משאביהם לתיקים החמורים יותר".

סנ״צ ערן נהון, מפקד יחידת הסדר תיק מותנה במשטרה, הסביר על ההליך: ״לאחר מיצוי החקירה בתיק הפלילי, נבדקת התאמתו של החשוד להליך הסדר תיק מותנה. התאמה זו, תלויה בעברו הפלילי של החשוד, בסוג העבירה, בנסיבותיה ותוצאותיה, ובהסכמתו של החשוד להליך, ואולי הכי משמעותי בעיננו – בנכונותו לקחת אחריות על מעשיו. במקרים המתאימים – אנו גם בוחנים הליך של גישור בין הצדדים".

במשטרה, מאמינים כי בעצם יישום ההליך ובהרחבתו, קיים פוטנציאל למניעה מראש של עבירות והסלמתם של אירועים פליליים, ויכולת לטיפול אפקטיבי, מהיר ויעיל יותר באזרחים שמעדו וביצעו עבירה פלילית שאינה מאפיינת את אורחות חייהם. בנוסף, מאמינים במשטרה כי בטווח הארוך ההליך יוביל לטיפול יעיל יותר בעבריינים ולאפקטיביות גדולה יותר בפעילות גורמי אכיפת החוק, וכי הרחבת העבירות עליהן ניתן להחיל את ההסדר תאפשר הימנעות מהטלת כתם פלילי במקרים המצדיקים זאת.

גם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, התייחס להליך ואמר כי "מדובר בהסדר שמאפשר לאזרח נורמטיבי להגיע להליך חוץ משפטי מהיר ומידתי, תוך הימנעות מכתם פלילי ומהשלכות שיכולות לפגוע במרקם חייו התקין, וככל שיעמוד בתנאי ההסדר, התיק יסגר. היבט חשוב נוסף הוא הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שנסגרו עד כה בעילה של 'חוסר עניין לציבור'. כעת במקרים מתאימים, יקבלו תיקים אלו מענה משטרתי הולם, דבר שללא ספק גם יגביר את אמון הציבור במשטרה".

גלעד ארדן (ארכיון, צילום: אורי לנץ / פלאש90).

ההסדר משמש גם לעבירות חמורות

ואכן, במקרים מסוימים מדובר בעבירות קלות מאוד, שקל למצוא את ההיגיון בסגירתן באופן המהיר והפשוט ביותר. דוגמה אחת לכך ניתן למצוא במקרה של אדם שמכר אביזרים המסומנים בסימון מסחרי שלא כחוק – בעל חנות שמכר עטים, מדבקות ומחזיקי מפתחות המסומנים בסימני מסחר שונים, שלא על ידי בעל הסימן או ברשותו. תיק זה נסגר בהסדר מותנה, במסגרתו החשוד שילם 10,000 ש"ח למדינה, התחייב להימנע מביצוע העבירה בעתיד והסכים להשמיד את הפריטים האסורים.

אולם, ניתן למצוא גם מקרים בהם בוצעו עבירות חמורות יותר והתיקים נסגרו גם הם בהסדר מותנה ומחוץ להליך הפלילי. תיק אחד שהגיע לידיעת "דבר ראשון" כלל מקרה של הטרדה מינית. במקרה זה, החשוד הוא גבר שהתנדב בארגון וסייע למתלוננת בענייניה האישיים. החשוד הטריד את המתלוננת מספר פעמים כשהציע לה לקיים עמו יחסי מין בתמורה לסיוע שלו, והמתלוננת סרבה להצעותיו. תנאי ההסדר במקרה זה היו מכתב התנצלות ופיצוי למתלוננת בסך 2,000 ש"ח.

דוגמה נוספת ניתן למצוא בתיק מח"ש, בו החשוד, כבן 20, היה מצוי במערכת יחסים עם המתלוננת, שהייתה כבת 16. במהלך וויכוח בין השניים, החשוד הצמיד את המתלוננת למיטתה, תפס בחוזקה בידיה וסטר לה בזמן שניסתה לצעוק – מעשים המהווים עבירת תקיפה. התיק נסגר על ידי מח"ש במסגרת הסדר מותנה שתנאיו היו מכתב התנצלות ופיצוי למתלוננת בסך 500 ש"ח.

מקרה נוסף הוא כזה בו המתלוננת, שהייתה בת 19 בעת ביצוע העבירה, הגיעה לביתו של החשוד על מנת לעבור טיפול קוסמטי אצל אישתו. לאחר סיום הטיפול, החשוד הציע ללוות את המתלוננת לביתה. בזמן הזה, החשוד החל לגעת במתלוננת, ואף הכניס את ידו מתחת לחזייתה ונגע בחזה באופן ישיר. המתלוננת התרחקה מהחשוד, והבהירה לו שהיא אינה מעוניינת במגע. השניים המשיכו ללכת, והחשוד המשיך להציע למתלוננת הצעות להן היא נענתה בשלילה. למרות זאת, החשוד המשיך ללכת אחריה לביתה ורק לאחר זמן מה חדל מכך. תיק זה, הכולל עבירת מעשה מגונה, נסגר בהסדר מותנה שתנאיו הם פיצוי כספי של 15,000 ש"ח למתלוננת, ומכתב התנצלות.

יום המאבק באלימות נגד נשים בת"א. "כולנו אחת מתוך אחת". צילום: דבר ראשון

לא נדרשת הסכמת נפגעת העבירה

עו"ד גל שרגיל, יו"ר עמותת "אחת מתוך אחת", סיפרה ל'דבר ראשון' על בעייתיות אחת אותה היא מוצאת ביישום ההליך במקרים של עבירות מין. "הסדר מותנה בא להיטיב עם התוקף, ולא עם הנפגע/ת. על פי החוק, אין חובה לקבל את הסכמת הנפגעת על מנת לחתום על הסדר מותנה עם התוקף. משמעות הדבר, שאחרי שמישהי עשתה מעשה אמיץ והגישה תלונה במשטרה, לא יוגש כתב אישום, למרות שהתוקף הודה (כאמור, הודאה באשמה הינה תנאי להליך – ע.י.), וכל זה ללא הסכמתה".

"מאחר ורוב התקיפות המיניות מבוצעות כלפי נשים", אמרה שרגיל, "אי אפשר שלא לראות במגמה הזו של אי הרשעה של תוקפים מינית אשר הודו בתקיפה מינית, ביטוי של אי רצון של המערכת למגר תקיפות מיניות ולהגן על ביטחונן של נשים. יש לקוות כי הפרקליטות תפעיל שיקול דעת, ולא תחתום על הסדרים מותנים עם תוקפים מינית".

יהיו הדעות לגבי ההסדר המותנה אשר יהיו, מדבר אחד אי אפשר להתעלם – הוא משנה את הדרך בה אנו רגילים לחשוב על ההליך הפלילי בישראל. הסדר מותנה מציע את האפשרות לסיים את הטיפול במגוון רחב מאוד של עבירות פליליות מחוץ להליך הפלילי שהיווה את האופציה היחידה לגביהן עד כה, ובכך נעוצה מהפכנותו.