בזמן שאת מרב תשומת הלב במאבקה הדרמטי של קטלוניה להיפרדות מספרד תופסת שאלת הזהות, יהיה זה בלתי אפשרי להבין את המהלך אם לא מתבוננים בקשר הכלכלי המורכב בין השתיים. גם העיתוי של הרצון בעצמאות איננו מקרי: נראה שעשור של מדיניות צנע וקיצוצים שמנהיגה הממשלה המרכזית במדריד ונכפה גם על קטלוניה העשירה יחסית, יוצר הרבה מתחושת התסכול שהתפרצה בשבועות האחרונים בעוצמה רבה.
קטלוניה היא מחוז אוטונומי למחצה בצפון מזרח ספרד. שטחה מהווה 6.3% מתוך שטחה של מדינת ספרד, ואוכלוסיית המחוז מהווה 16% מתוך כלל אוכלוסיית המדינה. עם זאת, התוצר המופק בקטלוניה עומד על 20% מהתמ"ג הספרדי. קטלוניה היא מרכז יצרני בספרד, והיא אחראית לרבע מהייצוא הספרדי, וכמעט שליש מההשקעה הזרה בספרד מושקעת באזור קטלוניה. לעתים, מתייחסים פוליטיקאים קטלונים ימנים למחוז כ"דנמרק" של ספרד- התייחסות לסטיגמה הגזענית הנפוצה באירופה מאז המשבר הכלכלי, לפיה עמי צפון אירופה, ובייחוד העמים הגרמניים, מצליחים כלכלית לעומת העמים הדרומיים המוצלחים פחות.
טענתם של חלקים מתומכי הפרידה מספרד היא שתרומתה של קטלוניה לכלכלתה של ספרד לא מקבלת תמורה הולמת בדמות השקעה ציבורית. היות וקטלוניה אחראית לחלקם גדולים מהרווחים הנעשים בספרד, תושבי האזור משלמים חלק גדול יחסית מהמסים הנגבים ע"י הממשלה המרכזית במדריד. ממשלת קטלוניה מעבירה כ-40% מתקציבה, המורכב ממסים אותם היא גובה מאזרחיה, לממשלה המרכזית. הכסף משמש לתקציב המדינה הספרדית, ונתון להחלטתם של הפוליטיקאים במדריד.
טענתם של תומכי ההתנתקות מספרד היא שהממשלה במדריד משקיעה פחות באופן יחסי בקלוניה מאשר בחלקים אחרים מספרד. עפ"י נתוני 2014, ממשלת ספרד גבתה 9.8 מיליארד יורו יותר מכמות הכסף שהושקע חזרה בקטלוניה במסגרת תקציב המדינה. בנוסף, בשנת 2015 ביצעה ממשלת ספרד רק 59% מהתקציב המיועד להשקעה בקטלוניה, ובשנה זו הייתה קטלוניה האזור בספרד שזכה בהשקעה המועטה ביותר בתשתיות- 9.9% מתוך התקציב.
עם זאת, יש לזכור כי ממשלת ספרד מקיימת מדיניות צנע חריפה מאז תחילת המשבר הכלכלי ב-2008, ובמסגרתה מקוצצים כלל התקציבים הציבוריים, ולא רק הקטלוניים. ספרד יישמה מדיניות מצמצמת בתמורה לסיוע מהאיחוד האירופי, המותנה בקיצוצים תקציביים רחבים וצמצום הגירעונות הלאומיים. במסגרת מדיניות זו, היא מבצעת קיצוץ מתמשך בהוצאות הציבוריות שעמדו בשנת 2012 על 48% מהתוצר, לעומת 42% כיום.
קיצוץ זה התבטא גם בקטלוניה, תחת לחצים מהממשלה במדריד. הממשלה הספרדית דרשה קיצוצים תקציביים שהורידו את הגירעון של ממשלת קטלוניה מ-4.53% מהתוצר ב-2010 ל-0.7% בלבד ב-2015. מדיניות זו התבטאה בפגיעה חמורה בשירותים הציבוריים, והפרטה מאסיבית של נכסי המדינה. בשנת 2015, שר האוצר הקטלוני אנדרו מאס-כולל אמר כי לא ניתן לצמצם יותר את ההוצאה מבלי "לפגוע באופן אנוש בשירותי הרווחה במדינה".
למדיניות זו היו השלכות אנושיות קשות, העשויות להסביר במידת מה את הרצון להתנתק מספרד. שיער האבטלה בקטלוניה הגיע ל-17% בשיא המשבר- שיעור נמוך מכלל ספרד בה עמדה האבטלה על 20.4%. גם רמות אי השוויון זינקו מאז תחילת המשבר, אם כי ברמה נמוכה מזו שבשאר אזורי ספרד. כיום אחוזי האבטלה במחוז עומדים על 13%, לעומת 17% בכלל ספרד.
יש לציין כי לחלוקה הבלתי אחידה של רווחי הממשלה ממסים יש תפקיד חשוב במאבק ברמות אי השוויון. כל הממשלות משקיעות אחוז גבוה מהתקציב שלהן באזורים העניים יותר במדינה, המתבטאים לעיתים קרובות בקצבאות רווחה. כך, מעבירה הממשלה חלק מההון המיוצר בחלקיה העשירים יותר של המדינה לשאר חלקיה.
בשנת 2010 פעלה ממשלת קטלוניה כדי לבצע שינוי במעמדו של המחוז בספרד, וניסתה להשיג לעצמה את הזכות לנהל את תקציבה באופן עצמאי מהממשלה במדריד. ניסיון זה נכשל, וכיום קטלוניה ממשיכה להיות כפופה לדרישותיה של ממשלת ספרד בכל הנוגע לקיצוצים תקציביים וגירעונות.
המפלגות הימניות בממשלה הקטלונית עושים שימוש נרחב בטענה זו כדי להצדיק את מהלך העצמאות, בטענה כי הקטלונים "מבזבזים" כסף על ספרד, ולא מקבלים תמורה נאותה בשבילו. מנהיגי מפלגות השמאל אשר תומכות במהלך טוענות כי ללא הקשר האדוק עם ממשלת ספרד, ניתן יהיה לנהל באופן עצמאי את תקציב המדינה, וכך לבטל את מדיניות הצנע הלא פופולרית במחוז.
הסיכון הכלכלי במהלך ההתנתקות
מאז תחילת המשבר בין ממשלת קטלוניה לספרד קפצה הריבית על האג"ח הקטלוני. המשקיעים באג"ח הקטלוני טוענים כי העזיבה את ספרד עשויה להביא לתוצאות כלכליות הרסניות, ולסכן את יכולה של ממשלת קטלוניה לעמוד בהתחייבויותיה. כך, עלתה הריבית על ההלוואות אותם נוטלת ממשלת קטלוניה ב-0.081%. דבר זה עשוי להיות בעייתי לממשלה עצמאית, אשר תידרש לממן את כלל הוצאותיה, ללא סיוע מהממשלה הספרדית, במידה ועצמאות מוחלטת אכן תוכרז.
בנוסף, הכריזו שני בנקים מרכזיים הרשומים בקטלוניה כי יעזבו את המדינה לטובת אזור אחר בספרד. זאת מחשש כי במידה וקטלוניה אכן תכריז על עצמאות מוחלטת מספרד, היא תימצא מחוץ לאיחוד האירופי, וכך גם הבנקים הרשומים בתחומה. לטענת הבנקים מטרת המהלך היא "להגן על האינטרס של לקוחות הבנק ומחזיקי המניות". עם זאת, המהלך מפעיל לחץ על ממשלת קטלוניה שלא להתנתק באופן מוחלט מספרד.
