דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז באייר תשפ"ב 17.05.22
22°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 16°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
איראן

פרשנות / משמרות המהפכה או תכנית הגרעין: מה טראמפ מנסה להשיג? | פרשנות

בעוד מיקוד תשומת הלב בהקשר האיראני הוא בהסכם הגרעין, הפעולה היחידה שבוצעה היא סנקציות של משרד האוצר האמריקאי הנוגעות לארגון משמרות המהפכה באיראן - דבר שמדאיג את המשטר בטהרן לא פחות | פרשנות

ראש ממשלת איראן, חסן רוחאני; נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ (צילום: AP).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

האם טראמפ באמת מתכוות להסיג את ארה"ב מהסכם הגרעין או שמדובר רק בהכרזה שנועדה להקל על ארה"ב לשפר עמדות במאבקה המתמשך מול איראן? בעוד מיקוד תשומת הלב הוא בהסכם הגרעין, הפעולה היחידה שבוצעה היא סנקציות של משרד האוצר האמריקאי הנוגעות לארגון משמרות המהפכה באיראן, נושא המדאיג את המשטר באיראן לא פחות מתכניתה הגרעינית.

הכרזות תקיפות, צעדים מתונים

חלק גדול מהסערה אמש (שישי) היא הודעת משרד האוצר האמריקני על שינויים ברשימת האישים והגופים המוחרמים ע"י ארה"ב. משמרות המהפכה לא הוכרזו כארגון טרור, אך המשרד הכניס מספר חברות הקשורות לארגון זה ובכיריו לרשימה, לצד חברה סינית. לפי הסבר של הפרשן מרק דובווויץ' מדובר כרגע בצעד מינורי בלבד. משמרות המהפכה אינם רק ארגון צבאי אלא מערכת מסועפת של ארגונים צבאיים ואזרחיים בהם גופים כלכליים המחזיקים, על פי הערכות שונות, כשליש מהכלכלה האיראנית. לאחר ש"כוחות אל קודס", המהווים חלק ממשמרות המהפכה, כבר הוכרזו כארגון מוחרם ע"י ארה"ב ב-2007, כעת מצטרפים אליהם אלמנטים נוספים מתוך הפאזל של משמרות המהפכה. נושא זה נראה שמלחיץ רבים מאנשי השלטון באיראן, אשר המשמרות הם עמוד השדרה שלו, ואף נוטלים חלק פעיל במלחמה בסוריה. בשבוע שעבר הזהירו באיראן את ארה"ב מפני הכרזה על המשמרות כארגון טרור ואיימו בתגובה קשה. המשמעות של הכרזה כזו עשויה להתקרב לאפקטיביות של הסנקציות שהוטלו על איראן לפני הסכם הגרעין ופגעו קשות בכלכלה האיראנית. השילוב בין הכרזות תוקפניות מצד ארה"ב לבין צעדים מתונים יחסית בפועל גורם להגברת המתח, אך משמר את האפשרות לכך שמדובר בצעדי מיקוח. כלומר – ארה"ב לא מעוניינת להיכנס לעימות כולל עם איראן ולא מעוניינת לבטל את הסכם הגרעין, אך רוצה לפגוע באיראן בדרכים אחרות כדי לחסום את דרכה להגמוניה במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי.

גם מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון הביע עמדות שונות מטראמפ רק מספר שעות לפני נאומו של טרמאפ. בעוד טראמפ טוען שאיראן מפירה את "רוח הסכם הגרעין", טילרסון אומר שאיראן טכנית עומדת בתנאי ההסכם והעיר כי פקחי האו"ם אינם מקבלים גישה ראויה לאתרים חשודים באיראן. מומחים ישראלים מעירים כי מדובר במלכוד, שכן בהסכם עצמו יש חורים המאפשרים לאיראן להמשיך לקדם בסתר את תכנית הגרעין ולא להפר את ההסכם. לדעתם, מה שהוכרז ש"משטר פיקוח חמור" שההסכם מטיל על איראן הוא למעשה פיקוח רופף למדי. ההסכם מונע מפקחי האו"ם גישה למתקנים צבאיים, ואילו הפרוטוקול הנוסף שמתיר ביקורים כאלו אינו חלק מההסכם, והוא למעשה וולנטרי. הם מאשימים את סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית), שהפכה מגוף מקצועי לגוף פוליטי אשר במקום לפקח על בסיס המידע שהוא מקבל, מעדיף שלא להתעמת עם איראן ומתעלם ממידע שמתקבל אצלו על פעילות איראנית חשודה לאחר כניסת ההסכם לתוקף, כדי לא לפגוע בקיומו של ההסכם. המנגנון האמריקני הפנימי, לפי חוק שעבר בקונגרס, מטיל על נשיא ארה"ב חובה לדווח לקונגרס מדי 90 יום האם איראן מקיימת את ההסכם. לאחר הכרזת טראמפ כעת, יש לקונגרס 60 יום להגיב. טילרסון מנה מספר אפשרויות הפתוחות בפני הקונגרס: להטיל סנקציות – פעולה שנחשבת לביטול ההסכם מצד ארה"ב, לקבוע כי הסנקציות יופעלו מיידית כאשר יהיו הוכחות להפרות כאלו, או לא לעשות כלום.

משמרות המהפכה הם גורם אזורי

לפי הפרשנית אריאן טאבאטבאי, משמרות מהמפכה באיראן הלכו וצמחו לאיטם בכל המשברים של איראן – מימי המהפכה ב-1979, דרך מלחמת איראן-עיראק והשיקום שאחריה, עד לימי הסנקציות והבידוד העולמי של איראן. כעת הם מהווים את עמוד השדרה של המשטר. דווקא הסכם הגרעין העניק לגיטימציה לנשיא הרפורמיסט רוחאני להתחיל להיאבק בארגון העוצמתי באמצעות מינוי שר הגנה משורות הצבא ולא ממשמרות המהפכה, ולהתחיל לפרום את הקשר פוליטי והכלכלי החזק בין ממסדי המדינה האיראנית לבין משמרות המהפכה. לדבריה, מדובר בתהליך איטי, אשר תלוי גם בקשרים כלכליים של איראן עם העולם. לכן, התנערות מהסכם הגרעין ומתקפה חזיתית על כלל המשטר האיראני מחזקת דווקא את משמרות המהפכה, המזוהים בציבור האירני עם הסנטימנט של ההסתמכות העצמית ואי אמון במערב. לפי אתר החדשות הפרסי IFPNEWS, הנשיא רוחאני האשים את ארה"ב בהצמחת דאע"ש ומשמרות המהפכה הם אלו ש"השפילו את הארגון באמצעות תמיכה בעיראק, בסוריה ובלבנון". עוד הוסיף רוחאני ש"המשמרות אינם רק פופולריים באיראן, אלא גם בקרב העם העיראקי מפני שהצילו את בגדד, בקרב הכורדים מפני שהצילו את ארביל ובקרב אנשי דמשק וסוריה מפני שהצילו את דמשק". מובן שזהו תיאור מופרך לחלוטין של המציאות, אך הוא משקף את מעמד הגבוה של המשמרות בתוך איראן.

ארה"ב עדיין זקוקה לאיראן בעיראק ובסוריה

למרות העובדה שמדיניות ממשל אובמה הפכה את ארה"ב מיבואנית אנרגיה ליצואנית והפחיתה את תלותה הכלכלית ביבוא נפט מהמזרח התיכון, לארה"ב יש עדיין אינטרסים חשובים באיזור שאיראן יכולה לסייע להם או לפגוע בהם. בעיראק מתקיים שלטון מרכזי חלש, אשר האמריקאים היו רוצים לחזק והם מוכנים לסבול השפעה איראנית עמוקה בתוכו בעת הנוכחית בכדי לנהל מאבק בגזרות רבות בדאע"ש. המעורבות האיראנית העמוקה בסוריה, אשר מסומנת כאיום האפשרי החמור ביותר על ישראל כתוצאה מהמלחמה בסוריה, מהווה בעבור האמריקאים בסך הכל עוד פיסת מציאות לא נוחה שהם בוחרים להשלים איתה לעת הזו, בין היתר, בשל המאבק בדעא"ש.

גם תכנית הגרעין האיראנית, נהנית מתמיכה עממית רחבה

תכנית הגרעין האיראנית החלה עוד בימי המשטר הקודם באיראן, שהיה ידידותי לארה"ב ולישראל. למעשה, המהפכה האיסלמית באיראן גרמה בתחילה להקפאה עמוקה של תכנית הגרעין. רק לאחר שהמשטר התבסס, הוא החל להתעניין מחדש בפיתוח התכנית בעודו מקפיד להצהיר שמדובר בתכנית לצרכי שלום, תוך יצירת מסך ערפל כבד לגבי הפוטנציאל הצבאי של התכנית, ובנייתה במתקנים ממוגנים היטב, אשר אין בכוחה של תקיפה אווירית פשוטה לחסלם, כפי שישראל עשתה נגד הכור בעיראק ב-1981. יתרה מכך, מחקר אמריקאי מתקופת המו"מ, מעיד על התמיכה העממית הרחבה לה זוכה תכנית הגרעין באיראן. לפי המחקר, רק חמישית המאיראנים סבורים שהתכנית נועדה לפיתוח נשק, ורוב מכריע בציבור רואה חשיבות גדולה בכך שלאיראן תהיה תכנית גרעין.

שני יעדים מבוצרים, אבל לא במידה שווה

בינתיים גם תכנית הגרעין וגם משמרות המהפכה הם "יעדים מבוצרים" אשר זוכים לפופולריות בתוך איראן, לתקציבים גדולים ומוגנים על ידי בעלי ברית רבי עוצמה – תכנית הגרעין על ידי סין, רוסיה והאיחוד האירופי בזכות הסכם הגרעין, ומשמרות המהפכה ע"י בכירי המשטר באיראן ובאופן מסוייג יותר על ידי רוסיה. באותו הזמן, שניהם מבטאים סיכונים ממשיים לביטחון ישראל והמזרח התיכון בכללותו, סיכונים אשר נשיא ארה"ב טראמפ רואה עין בעין עם ישראל. על מנת להתמודד עם הסיכונים קיימות למעשה שתי אפשרויות. האחת היא מלחמה כוללת עם איראן, אפשרות שגם בארה"ב לא מוכנים להניח על השולחן כעת, השניה היא באמצעות תהליכים ארוכי טווח המשלבים לחץ דיפלומטי, כלכלי ולעיתים צבאי. הסכם הגרעין כלל מגרעה ברורה וידועה מראש – חלק מהמגבלות בתוכו מוסכמות לזמן מוגבל של 8-10 שנים שלאחריהם איראן חופשית להפר אותן ולהתקדם במהירות לעבר יכולת גרעינית צבאית. לפי האסטרטגיה של ההסכם, פרק הזמן הזה נועד לשלב את איראן מחדש בכלכלה העולמית ולהניע רפורמה פנימית, אשר תפורר את הרצון האיראני בהשגת נשק גרעיני, על בסיס התקווה שהיא תעדיף שגשוג כלכלי ומעבר הדרגתי למשטר חופשי יותר, על פני החזרת הסנקציות והבידוד.

ערעור ההסכם כעת, כאשר לאיראן יש כוחות צבא ועמדות השפעה פוליטיות בעיראק ובסוריה יותר מאשר לארה"ב, פוגע קודם כל באפשרות שאיראן "תרוכך" בעקבות ההסכם, בעבור סיכוי קטן מאוד שיהיה ניתן לשפר אותו. מכיוון שיש סיכוי אפסי לכך שמשטר הסנקציות העולמי על איראן יחודש בתקופת ההסכם, כל עוד איראן תקפיד לרסן את עצמה ולקדם את מהלכיה בצעדים קטנים ומדודים, יהיה קשה מאוד לארה"ב וגם לישראל לצמצם את ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון לצד שימור הפוטנציאל העקרוני להפוך למדינה בעלת יכולת צבאית גרעינית. בעוד טראמפ מכריז על מדיניות תקיפה וישירה נגד איראן, בינתיים אין הוא מציג צעדים מעשיים שיכולים לקדם את יעדיו לריסון איראן. לפי האיתותים מאיראן, הם אינם חוששים מנסיגה אמריקאית מהסכם הגרעין, אך משתמשים בשפה חריפה הרבה יותר כאשר מדובר על אפשרות ההכרזה האמריקאית על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור" והכנסתם כארגון לרשימת הגופים המוחרמים. הכרזה כזו בטווח המיידי לא צפויה להיות אפקטיבית, אך היא חושפת פגיעות יחסית של איראן – הסכם הגרעין מגן על תכנית הגרעין של איראן במצבה הקפוא, אך אינו מגן על משמרות המהפכה, אשר מעורבים במימון והכוונה של פעולות טרור רבות ברחבי המזרח התיכון.

האם המשמרות המהפכה הן היעד הטקטי החלופי?

היתרון של הטלת סנקציות על איראן בשל תמיכה בטרור, הוא בכך שהן אינן סותרות את הסכם הגרעין. יתרון נוסף הוא שהסנקציות הכלכליות הוכיחו מידה של אפקטיביות בעבר – הן גרמו לאיראנים, לצד איום צבאי "על השולחן" ופלישה צבאית לעיראק, להיכנס למו"מ, אשר בסופו הסכימו לויתורים לגבי חלקים בתכנית הגרעין (חלקם זמניים). בהסתכלות אסטרטגית, אין מדובר במאבק ספציפי כנגד נשק גרעיני, אשר ארה"ב סובלת לא רק בקרב ידידותיה, אלא גם בקרב פקיסטן וצפון קוריאה. למעשה, מדובר במאבק בין מעצמתי על השפעה עולמית, כאשר סנקציות בערוץ התמיכה בטרור, עשויות לשמש כעת כדי לנסות ללחוץ על איראן בכיוונים שונים – הן כלפי ריסון משמרות המהפכה והן כלפי מוכנות להחמיר את המגבלות על תכנית הגרעין.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!