אחרי שבועות של חגים וחופשות, המשק הישראלי ויחד איתו ממשלת ישראל חוזרים לשיגרת פעילות. איום איראני, חקירות ראש הממשלה, הסכם פיוס פלסטיני והזירה הכפולה בצפון ימלאו את סדר היום הציבורי, אבל גם כמה החלטות כלכליות אמורות להתקבל בקרוב. אז מה צפוי למשק הישראלי בתקופה הקרובה?

ההסכם עם ארגוני הנכים עובר לחקיקה

יום לפני ערב יום כיפור הגיעו אירגוני הנכים יחד עם ההסתדרות להסכם מול הממשלה על העלאת קצבאות הנכים. כדי להוציא לפועל את ההסכם יש צורך בתיקון חקיקה. למרות שלהעלאת קצבאות הנכים יש רוב מוחלט בכנסת כפי שהתברר בהצבעות על הצעות החוק של אילן גילאון ושל נאווה בוקר, למרות שראש הממשלה בירך על ההסכם ולמרות שיש הסכם חתום, יש עדיין מי שמנסה לטרפד את החקיקה או לפחות לשנות את תנאי ההסכם שנחתם. בישיבת הממשלה הקודמת הודיע שר האוצר לשרי הממשלה כי יידרש קיצוץ רוחבי של 300 מיליון שקלים על מנת להוציא לפועל את ההסכם. זאת על אף שדוחות ביצוע הכנסות המדינה מראים על עודפי גביה של 13 מיליארד שקלים לעומת התקציב המקורי כשיש עוד שלושה חודשים עד לסוף השנה. מהצד השני, היאוש וחוסר האמון במוסדות השלטון הביאו חלק מארגוני הנכים להחליט, על אף ההסכם, להמשיך במאבק. נראה שעל אף כל הדיבורים, הממשלה לא תוכל להמשיך ולמשוך את נושא הנכים וההכרעה תקרה כבר בשבועות הקרובים.

משתתפי פגישת המו"מ בנושא קצבאות הנכים עם חתימת ההסכם. צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות

מה עושים עם עודפי המיסים

בעוד עם ישראל יושב בסוכותיו, פרסם משרד האוצר את ביצוע הכנסות המדינה ממיסים לחודש ספטמבר. באוצר הופתעו לגלות שגם 2017 רושמת עודפי גביה ממיסים. או אולי יותר נכון לומר, שוברת שיאים עם 13 מיליארד שקלים בעודפי גביה. עכשיו כולם מחכים לראות מה תחליט הממשלה לעשות עם עודפי הגביה האדירים. הנטיה של כחלון ונתניהו היא להוריד מיסים. כדי שניתן יהיה להמשיך ולהגיד שאין כסף לטפל בנכים, במערכת הבריאות או במערכת החינוך, צריך להפסיק לגבות כל כך הרבה כסף במיסים.

השאלה הגדולה היא באיזה מהמיסים יחליטו כחלון ונתניהו לחתוך. האם ימשיכו להוריד את מס החברות? נתניהו מאמין שהורדת מס חברות יביא לצמיחה במשק. האם יורידו את שיעור המע"מ? כחלון כבר קרא לו המס המרושע ביותר. האם יפנו ללב הבוחרים מהמעמד הבינוני גבוה ויורידו את מס הכנסה? ואולי פשוט יעדיפו להמשיך ולהעביר את כל העודפים להורדת יחס החוב-תוצר. מי שמקווה שעודפי הגביה יוחזרו לציבור וישמשו להחייאת השירותים החברתיים בישראל צפוי כנראה להתאכזב.

מנגנון ההתכנסות והתרחיש שלא חשבו עליו

באמצע 2016 ועדת הכספים של הכנסת נדרשה לאשר את בקשת שר האוצר להעביר את תקציב 2017-2018 כתקציב דו שנתי. כחלון לא רצה תקציב דו שנתי. גם פקידי האוצר לא רצו. הם טענו שיש קושי לחזות את מצב המשק שנה וחצי קדימה. כדי להתמודד עם דרישתו של ראש הממשלה החליטו באוצר להכניס לחוק התקציב את מנגנון ההתכנסות. בגדול המנגנון הזה אומר – אנחנו לא יכולים לחזות מה יהיה. לקראת סוף 2017 נבדוק את המצב ואם יהיה צורך, נקצץ את תקציב 2018. הבעיה המרכזית במנגנון ההתכנסות, שלא נקבע מה יקרה אם המצב של קופת המדינה לא יחמיר אלא דווקא ישתפר. עכשיו כשהגענו לסוף 2017 יתכנסו בכירי אגף התקציבים ויסתכלו על המודלים. הם יראו שם עודפי גביה אדירים. הם יראו שם גם עדכוני תחזית צמיחה אופטימיים ל-2018. מה יעשו במצב כזה עם תקציב 2018? על מצב כזה אף אחד לא חשב.

תקציב 2019: הנבואה ניתנה לפקידים

לאחרונה הצהיר שר האוצר כי בכוונתו להעביר תקציב לשנת 2019 כבר במושב הקיץ של הכנסת. החוק קובע שהממשלה חייבת לאשר את התקציב לפני ה-31 לדצמבר. אף אחד לא קבע כמה לפני. כדי להעביר תקציב בקיץ 2018 צריכים באגף התקציבים להכין מסגרת תקציב ולאשר אותה בממשלה כבר בחודשים הקרובים. אומנם צמרת אגף התקציבים שאמרה כי יש קושי לחזות את ביצועי המשק שנה וחצי קדימה כבר הוחלפה. האם ראש האגף הזמני יודע משהו שקודמיו לא ידעו? הוא יודע שהכל זמני. גם התחזיות הן זמניות. כך לדוגמא תחזית גביית המיסים ל-2017 עודכנה שלושה חודשים מתחילת השנה. כשיש כללים פיסקאליים שמתעלמים מהמצב האמיתי במשק וחותרים לצמצום קבוע של תקציב המדינה ביחס לתוצר, התחזית לא כל כך חשובה. אם שר האוצר רציני בכוונתו, בחודשים הקרובים ייקבעו מסגרת התקציב והגרעון ל-2019. אחת ההחלטות החשובות ביותר בכל כלכלה. המרחק מ-2019 ירדים את השרים, חברי הכנסת והתקשורת שלא ירצו להתעסק בוויכוח שתוצאותיו מעבר להרי החושך.

עוד סיבוב במאבק על קיומה של חקלאות ישראלית

בשנתיים האחרונות נאבקו חקלאי ישראל נגד הורדת המכסים על מוצרים חקלאיים שהנהיג משרד האוצר, נגד שינויים בתמחור המים לחקלאות, נגד פערי התיווך העצומים של רשתות השיווק ונגד העלויות הגבוהות של העסקת עובדים זרים בחקלאות. בינתיים, ידם של החקלאים על התחתונה. בחודשים הקרובים ייאבקו החקלאים נגד הגזירה שהנחיתה עליהם רשות המים שהחליטה לפני שבועיים לקצץ את מכסות המים המיועדות לחקלאות בשנה הבאה.

הפגנת החקלאים כנגד מדיניות הממשלה. החקלאים פיזרו תוצרת חקלאית בכיכר אשר נמצאת בכניסה לכנסת ישראל, והתפזרו כשאנשי משמר הכנסת הורו להם להתפנות. ברקע: משרד האוצר (צילום: עמית בן יאיר).

כבר כיום מדברים על מצבה העגום של החקלאות כשעשרות משקים נסגרים כל שנה והגיל הממוצע של חקלאי בישראל מתקרב לגיל הפרישה והצעירים בורחים מהענף שהסיכוי להוציא ממנו פרנסה מכובדת הולך וקטן. נראה שאם החקלאים יפסידו גם בקרב על מכסות המים, החקלאות הישראלית תיכנס למצב קריטי. כשבעוד שנה תשלמו עשרה שקלים על קילו עגבניות, תוכלו לספר לילדכם על הקש ששבר את גב החקלאי בחורף 2017.

העברות סוף שנה – גפני איז אין דה האוס

כמו בכל שנה, גם השנה צפוי להתרחש המחזה המדהים בו עשרות מיליארדי שקלים עוברים מסעיף תקציבי אחד לאחר בישיבות מרתוניות של ועדת הכספים. לפני כשנה העבירו חברי הוועדה, בהנהגתו של היו"ר גפני, את הנוהל החדש לאישור העברות הכספים במסגרתו פקידי האוצר והמשרדים מנמקים את ההעברות ומציגים לחברי הכנסת את ההיסטוריה של הסעיפים המדוברים. זו היא גם שעתו היפה של יו"ר ועדת הכספים הנצחי, משה גפני, שיודע למנף את הצורך של האוצר באישור ועדת הכספים כדי לקדם את מטרותיו. מעניין לראות מה יצליח לקדם גפני השנה.

ועדת הכספים (באדיבות דוברות הכנסת, יצחק הררי).

תעשיה קורסת מגיעה לכנסת

אומנם נתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית מציירים תמונה אופטימית. במציאות, בשנה האחרונה ראינו שוב ושוב את ועדות הכלכלה והכספים דנות במצבם של מפעלים קורסים בפריפריה. בתקופה הקרובה יהיו אלה שני מפעלים שעובדיהם נאבקים על הצלתם. נגב קרמיקה שעובדיו קיבלו השבוע מכתבי פיטורין וחיפה כימיקלים שעובדיו נאבקים על קיומו לאחר סגירת מיכל האמוניה.

מיכל האמוניה בחיפה (צילום: פלאש90)