לפני ארבעה חודשים הפסיק משרד החינוך לתקצב באופן מוחלט את מדרשת בן גוריון בטענה כי המדרשה לא מוכנה לקבל את תוכנית ההבראה שדורש ממנה המשרד. בפועל מדובר ביצירת תוכנית תפעול הדורשת מהמדרשה להתקיים כעסק מניב רווחים ולנסיגת אחריותה של המדינה ההמדרשה שהוקמה בשנת 1973 למימוש חזונו של בן גוריון בנגב, ובראשה – הכשרת הלבבות של בני הנוער בארץ להתיישבות ופיתוח את הנגב.
לטענת בכירים במדרשה, מאז חודש יולי האחרון לא העבירה המדינה כלל תקציב למדרשה, העומד על סכום של 12 מיליון ש"ח בשנה ומתחילת שנת הלימודים משכורות עובדי המדרשה משולמות מהרזרבות של המדרשה שהולכות ומסתיימות בימים האלו. לפני מספר חודשים הציג משרד החינוך בפני דירקטוריון המדרשה תוכנית 'הבראה' אשר כוללת בתוכה קיצוץ של 2.5 מליון ש"ח בכל שנה עד להפסקתו המוחלטת של התקציב עוד חמש שנים.
"תוכנית 'ההבראה' שהמשרד דרש מאיתנו מדברת על קיצוץ בתקציב המשרד באופן מדורג במשך חמש שנים – עד להפסקת תקצוב מוחלטת מטעם המשרד". אמרה ל'דבר ראשון' נירית שניט, חברה דירקטוריון המדרשה. "זו פשוט חוצפה, אומרים שרוצים 'להבריא' אותנו תוך חיסול ההקצבות של המדינה. 'הבראה' זו מכבסת מילים צינית, למעשה מדובר בהרעבת הסוס עד למותו הסופי. מבקשים מאתנו לפעול כמו גוף עסקי, שנשלם משכורות לעובדי החינוך מהלוואות שנקח מהבנק. אבל מאיפה נחזיר את ההלוואות? אסור להסתכל על המוסד כגוף עסקי".
"המדרשה שייכת למדינת ישראל, זה תאגיד ציבורי שלמדינה יש 60% בו." מספרת שניט "כל השנים מאז 73 המדרשה תוקצבה ומומנה לצורך פיתוח השקעות שקשורות לתיכון שלה, לבית ספר שדה שדה, למכינה הקדם צבאית שלה, המכונים של אוניברסיטת בן גוריון ועוד".
לטענת אנשי המדרשה, למרות שמשרד החינוך, האוצר והמדינה ציינו מספר פעמים שינסו להגיע להסדר מאז שהחל המשבר, כמעט כלום לא השתנה והם בספק אם יוכלו להמשיך להפעיל את הפעילות של המדרשה, אפילו בזמן הקרוב. "עד לפני מספר שנים תקציב המדרשה עמד על 20 מיליון ש"ח בשנה. לאחר דיונים משותפים הגענו להסכמה להורדת התקציב ל-12 מיליון. עכשיו הם מגיעים ובאופן חד צדדי אומרים לנו שהם מתכוונים להפסיק לתקצב", אמרה שניט. "כל שנה התקציב עובר את אישור רשות התאגידים הממשלתיים ובחיים לא אמרו לנו שאנחנו בזבזנים. המקום הזה הוא סמל הצניעות, ויום בהיר אחד התהפך הגלגל והחליטו להתייחס למדרשה בתור מוסד עסקי. מעכשיו מצפים מאתנו לייצר את כל ההכנסות ולכסות את עצמנו לבד".
שניט סיפרה כי בשנת 2016 המדינה לא העבירה למדרשה כמיליון ש"ח ועד היום הכסף לא הועבר. בנוסף לתקציבים שלא הועברו למדרשה, מאז חודש יולי המדרשה עומדת בימים אלו במשבר חמור בו היא אינה מסוגלת לשלם את משכורות עובדיה.
הבוקר נשאל שר החינוך נפתלי בנט, בתוכנית 'הבוקר הזה' אצל אריה גולן בכאן והבטיח להציל את המדרשה. "אנחנו הופכים עולם כדי להציל את שדה בוקר. הם נכנסו לחובות מאוד כבדים, בנינו תוכנית הצלה או שיקום. אנחנו חייבים שיתוף פעולה גם שלהם, אנחנו נרתמים בכל כוחנו לשמור על המוסד הזה ואנחנו צריכים את העזרה שלהם".
לטענת בנט הכסף ממשיך להיות מועבר והמחסור בתקציב נובע מניהול כושל. "בנט טוען שהמדרשה חייבת מיליונים לספקים שלה, על אוכל ציוד וכו'. זה לא נכון, אנחנו לא חייבים מיליונים. ברור שאנחנו מסרבים לקבל את תוכנית ההבראה – מדובר בחיסול המדרשה. גם אם עכשיו יזרימו באופן חד פעמי מיליון ש"ח לשלם לספקים או למשכורות – זה לא פתרון למקום כל כך חשוב מכובד כמו המדרשה. צריך פתרון שמדבר על הכרה חד משמעית, שצריך הקצבה ואת אחריות המדינה. אני אישית לא רואה איך נמשיך להתקיים אחרת", סיכמה שניט.
"המדינה החליטה לשנות את חוקי המשחק באופן חד צדדי. יש הסכם למדרשה עם המדינה אך משרד החינוך מפר אותו. ביולי האחרון הפסיק המשרד להעביר תקציב למדרשה", אמר אורי דיסטניק, מנכ"ל מדרשת שדה בוקר. "משרד החינוך משתמש במכבסת מילים, יש למדינה התחייבות כלפי יד בן גוריון והם צריכים לקיים אותה. אחת הבעיות המרכזיות היום במשרד החינוך היא שאין בעל בית, יש בלאגן, מסרים סותרים, הפקידים הבכירים עושים כל אחד מה שהוא רוצה. המדרשה פועלת היום בצורה מאוד מרשימה, רק שהמדינה לא מאפשרת את המשך הפעילות".
יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, מסר אמש כי בכוונתו להאבק על כך שהמדרשה לא תסגר. "שוחחתי הערב עם שר החינוך נפתלי בנט, על הסכנה שבסגירת מדרשת בן גוריון בנגב, מוסד חינוכי חשוב בנוף הנגב ובישראל בכלל. השר בנט התחייב לכך שהמדרשה לא תיסגר, ולסייע בשיפור התפקוד הכלכלי של המוסד. אנחנו נמשיך לעמוד לצד המדרשה בכל עת. לא ניתן לנטוש את חזונו של בן גוריון".
ממשרד החינוך נמסר כי נעשה "כל מאמץ להציל את המוסד, אך זקוק לעזרה של המוסד עצמו. המשרד ממשיך להעביר למדרשת שדה בוקר את התקציב השוטף להפעלת המקום ואילו המדרשה דורשת לקבל תקציב תוספתי מעבר לזה השוטף.
בשל כשלים רבים בהתנהלות המדרשה וגירעון תקציבי אדיר שהמוסד הגיע אליו החליטו משרדי האוצר והחינוך כי יש לנקוט בתכנית הבראה למוסד. למרבה הצער, המדרשה ממשיכה לעמוד בסירובה לכל מתווה, וממשיכה לדרוש את קבלת התוספת המיוחדת והחריגה בניגוד לקריטריונים ולדין. המשרד רואה עצמו כאחראי על חינוך איכותי בישראל ומזמין את המדרשה. לנקוט בהתייעלות למען התלמידים, המורים והלמידה".