מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר רשם עלייה של 0.1% בלבד, זאת לאחר שבחודש הקודם עלה ב-0.3% ובחודשיים שלפני כן נרשמה מגמה שלילית במדד, כך לפני נתונים שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתחילת השנה עלה המדד ב 0.3%. 2017 היא השנה השלישית שבה שינויי המדד נעים סביב האפס. יעד האינפלציה של בנק ישראל 3%-1% עדיין נראה רחוק, ויחד אתו גם העלאת הריבית. ביום חמישי הקרוב צפוי בנק ישראל להכריז שוב על גובה הריבית, ובהתאם לקיפאון במדד, ככל הנראה ישאיר את הריבית על כנה.
הסעיפים בהם נרשמה עלייה משמעותית הם ירקות טריים (9.7%) ,ריהוט וציוד לבית (5.0%) ודיור ושירותי חינוך (4.0%) כל אחד. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים תרבות ובידור ב-(5.1%) ,הלבשה (7.0%) ושונות (6.0%).
מדד מחירי הדירות, שאיננו חלק ממדד המחירים לצרכן, עלה ב-0.2%. בהשוואה בין החודשים יולי עד יוני, עלו מחירי הדירות ב-2017 בשיעור של 4.7% לעומת 2016.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
בתחילת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.