השכבות החלשות נהנות פחות מהטבות הממשלתיות בתחומי האשראי והפיננסים, כך לפי מחקר חדש שפרסם אתמול (ראשון) בנק ישראל. המחקר שנערך על ידי פרופ' אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ומאיה הרן-רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל בחן את שיעורי הניצול של מבצע "הר הכסף" שהושק על ידי משרד האוצר בשנת 2013 בקרב אוכלוסיות שונות. המסקנות הלא מפתיעות – שיעורי ניצול גבוהים נרשמו בקרב תושבי מרכז הארץ ובקרב אנשים מבוגרים. שיעורי ניצול נמוכים יותר נרשמו בקרב צעירים ובקרב המתגוררים בערים בעלות דירוג סוציואקונומי נמוך.

המחקר של שדה והרן-רוזן ביקש לענות על השאלה" האם יש מגזרים שאינם מגיבים לרגולציה ואינם נהנים מחלק מההטבות שהמחוקק התכוון אליהן?" על מנת לבדוק שאלה זו החוקרות בחרו במבצע "הר הכסף" שהושק בשנת 2013 וקרא לציבור להיכנס לאתר יעודי ולבדוק האם קיים על שמו חיסכון פנסיוני לא פעיל. המבצע של משרד האוצר לווה בקמפיין פרסומי נרחב באמצעי התקשורת. החוקרות לקחו את נתוני הלקוחות שניצלו את המבצע מאחת מקופות הפנסיה וניתחו את המאפיינים של הלקוחות שניצלו את המבצע ואת אילו שלא ניצלו את המבצע. יש לציין כי בשנת 2014 נוסף למבצע הטבה שפטרה מתשלום מס את הלקוחות ממשיכת חסכונות מוקפאים בסכום של עד 7,000 שקלים.

כך למשל, בקרב בני שישים ומעלה 23% משכו חסכונות לעומת 15% בקרב אלו שגילם נמוך משישים. בקרב האוכלוסייה הערבית רק 11% בלבד משכו חסכונות לעומת 16% בקרב היהודים. תושבי ישובים באשכולות הסוציואקונומיים הגבוהים רשמו 18% משיכת חסכונות לעומת 13% בלבד מאלו שמתגוררים בישובים המדורגים באשכול סוציואקונומי נמוך. בין גברים לנשים לא נמצא הבדל משמעותי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בנוסף למאפיינים אובייקטיביים כמו גיל, מין ומקום מגורים, החוקרות גם חילקו את המדגם לפי אוריינות פיננסית סובייקטיבית, הערכה עצמית של האנשים לגבי ההבנה שלהם בנושאים כספיים. וכן לפי אוריינות פיננסית אובייקטיבית, אנשים שענו נכונה על מספר שאלות מתחומים פיננסים. חלוקה זו חשפה כי דימוי עצמי של הבנה פיננסית היא תכונה חשובה יותר כשמדובר בניצול רגולציה פיננסית, הרבה יותר מהבנה פיננסית ממשית. בעוד שאנשים בעלי הבנה פיננסית אובייקטיבית הפגינו היכרות עם מבצע "הר הכסף" פי שניים מאנשים שאינם בעלי הבנה פיננסית אובייקטיבית, הרי שכשמדובר במשיכת כספים בפועל אלו המבינים בכסף ואלו שלא רשמו שיעורי ניצול דומים.

לעומת זאת כשמדובר בהבנה פיננסית סובייקטיבית, אלו שהעידו על עצמם כבעלי אוריינות פיננסית הכירו את מבצע הר הכסף בשיעור של פי חמש וניצלו את החשבונות המוקפאים בשיעור של יותר מפי שניים לעומת אלו שהעידו על עצמם שאין להם הבנה פיננסית. המסקנה המתבקשת מהנתונים שמציג המחקר היא שככל שמדובר בניצול רגולציה ממשלתית, הדימוי העצמי יותר חשוב מהבנה ממשית בתחום הפיננסי.

בעקבות הנתונים שעולים מהמחקר קוראות עורכות המחקר לרגולטורים בישראל להביא בחשבון אוכלוסיות בעלות מאפיינים שונים כאשר הם משיקים רגולציה חדשה. יתכן שפניה ממוקדת לאוכלוסיות מוחלשות תסייע בשיעורי הצלחה גבוהים יותר במיצוי הטבות שמוצעות על ידי הממשלה.