הנגישות הטכנולוגית, ההולכת וגדלה, לשימוש במצלמות מעקב – דרך טלפונים חכמים ומשחבים ניידים – הביאה מעסיקים רבים להתקינן במקומות העבודה. למצלמות אלו, באופן טבעי, השלכות על מידת הפרטיות של העובדים, אך עד היום לא ניתן פסק דין מקיף וממצה המסדיר את כל ההיבטים של שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה.

בהעדר פסיקה, וכדי להתמודד עם השלכות אלו, פרסמה אתמול (רביעי) הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, הנחיה המבהירה את חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק, זאת בהתאם לפרשנות הרשות את הוראות חוק הגנת הפרטיות.

ההנחיה מדגישה כי זכותו של מעסיק להשתמש במצלמות מעקב אחרי עובדיהם, אך הם כפופים לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלוונטיות למקום העבודה, ורק במידה שלא עולה על הנדרש. על פי הודעת הרשות, שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בהודעתה, הדגישה הרשות כי "רישות מקום העבודה במצלמות מקליטות יוצר שינוי מהותי ומשמעותי (ההדגשה במקור – המערכת) באופן בו מפקח הארגון על עבודת המועסקים אצלו; לא מדובר רק בתחליף יעיל יותר מאותו סוג, למנהל בשר ודם הבוחן בעיניו את התנהלות העובדים המצויים בקו הראיה הפיזי שלו .במקום בו מופעל מעקב טכנולוגי קבוע, העובד אינו יכול ליהנות ולו מרגע אחד של חסד בו יוכל לחוש נעזב לנפשו בלא מבט חיצוני הבוחן אותו ואת מעשיו".

עוד הוסיפה ההודעה כי הקלטת הצילומים ושמירתם ,גם מאפשרות למעסיק לחזור ולבחון את כלל ההתנהלות ההיסטורית של העובד ,ולדרוש ממנו הסבר על כל מעשה או מחדל, פעוט או ארכאי, מבלי שתעמוד לזכות העובד ההשפעה המרככת של השכחה האנושית והכוח הממתן של ההקשר והזמן בו נעשו הדברים.

עו"ד אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות אמר אתמול כי "הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. למעקב מצולם קבוע אחרי עובדים השלכה משמעותית עליהם, במקום שבו הם נמצאים חלק ניכר משעות היום. יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים, ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה".

 

המותר והאסור

על פי הרשות להגנת הפרטיות, מידת הפגיעה בפרטיות העובדים הנגרמת מהתקנת מצלמת מעקב משתנה לפי המאפיינים של המתחמים השונים במקום העבודה, החל מעמדת העבודה האישית של העובד, דרך אזורי מנוחה, אזורים "ציבוריים" ואזורים הפתוחים לקבלת קהל.

הלגיטימיות בהתקנת המצלמה באזור מסוים מושפעת מהציפייה הסבירה של העובד לפרטיות באיור זה. כך למשל בחדרי שירותים הצילום יהיה אסור, באזורי מנוחה דוגמת מטבחון או חדר אוכל, גם בהם הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה ניתן יהיה להצדיק  צילום רק בנסיבות חריגות  ובמתכונת מצומצמת.

על כן, נקבעו בהנחיה העקרונות הבאים:

  • על המעסיק לגבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, ולהציגה בשקיפות בפני העובדים.
  • אין להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית. שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.

  • התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. כך למשל התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה – כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים, כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו, מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו, ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות. חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות.

  • באזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות. כמו כן, אין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.

לצד ההנחיה פורסמה גם רשימת קווים מנחים, המיועדת לכל מי שמעוניין לוודא כי נעשה שימוש חוקי ולגיטימי במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי העבודה. לקריאת מסמך ההנחיה המלא – לחצו כאן.

שימוש לא לגיטימי במצלמות – מה אפשר לעשות?

עובד שחש שהמעסיק שלו עובר על הוראות ההנחיה, יכול לפנות לרשות להגנת הפרטיות, הפועלת בעקבות תלונות חמורות או מצטברות על גוף מסוים ומשיקולים נוספים, בהתאם למדיניות האכיפה ותכנית העבודה של הרשות. לדרכי יצירת הקשר עם הרשות – לחצו כאן.

עוד עומדת לרשות העובד האפשרות לפנות לבית המשפט ולתבוע את המעסיק, במסגרת הליך אזרחי, בגין הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות.