משרד ראש הממשלה, משרדי הפנים המשפטים והאוצר הודיעו אתמול (רביעי) כי הגיעו  להסכמות בנוגע לתיקון בחוק רישוי עסקים, שיעביר את הסמכות לרישוי תשתיות ומפעלים שיש בקיומם אינטרס לאומי רחב תעבור לידי הממשלה, באמצעות משרד הפנים. המהלך, אם ייצא לפועל,  נולד בעקבות הוויכוח בין חברת חיפה כימיקלים לעיריית חיפה, אך הוא עשוי לסייע דווקא לבתי הזיקוק (בז"ן). בארגוני הסביבה הביעו זעם על המהלך, למרות שמדובר רק בהצהרה כללית וראשונית. בעיריית חיפה נערכים כבר לקרב משפטי בנושא.

כיום מחויב כל מפעל ברישוי עסק מטעם הראשות המקומית, שיכולה לבטא את האינטרסים של התושבים באותו האזור. היזמה הנוכחית נועדה להפקיע את הכוח הזה, במטרה "לקדם את האינטרסים הלאומיים הרחבים של מדינת ישראל, ולהאיץ את הצמיחה ואת פיתוח המשק".

מיועד עבורם? הפגנת עובדי חיפה כימיקלים צפון, אוגוסט 2017 (צילום: כח לעובדים)

על פי הודעת המשרדים, "כיום, נתונה הסמכות לרישוי עסקים, ובכלל זה תשתיות לאומיות ומפעלים אסטרטגיים,  בידי הרשויות המקומיות, בהן ממוקמים המתקנים, עובדה שלעתים מערימה קשיים על התהליך". וכי כאשר מדובר ב"בתשתיות ובמפעלים, שרישיונם חיוני למשק, החלים עליהם שיקולים לאומיים רחבים מאלו המקומיים, ולפיכך מצריכים ראייה כוללת מצד הממשלה".

לב השינוי המוצע טמון במשפטים: "הממשלה תחליט בנוגע לרישוי העסקים של תשתיות לאומיות ומפעלים אסטרטגיים, במקום הרשות המקומית, רק לאחר גיבוש חוות דעת מפורטת מטעם מנכ"לי משרד רה"מ, האוצר והפנים, המנמקת מדוע קיומו של עסק מסוים הוא בעל אינטרס לאומי רחב". הגדרת האינטרס הזה הופכת לעניין פוליטי ללא אמות מידה ברורות, וסביבו יתרכזו גם עתירות עתידיות אפשריות לבתי המשפט.

נראה כי נוסח ההחלטה נתפר למידותיה של חיפה כימיקלים – שזקוקה לרישוי עסק לתשתיות – צנרת האמוניה התת-קרקעית ומסוף קליטת האמוניה, וכן לרישיון עסק למפעל עצמו, שמושבת מאז חודש אפריל. בחברה מעוניינים להסתמך על כמה שפחות גורמים בנושא יבוא האמוניה, ואילו עיריית חיפה מסרבת לאשר יבוא באמצעות אנייה שתעגון בעגינה קבועה בנמל, מחשש לפגיעה בתושבים בתרחיש של פיגוע, צונאמי, רעידת אדמה או פגיעת טיל באנייה.

יש עוד סימנים בהכרזה המרמזים על זיקה לחיפה כימיקלים – "להאיץ את הצמיחה ופיתוח המשק". מפעל חיפה כימיקלים זכה בעבר לתואר "מפעל חיוני", אך המפעל מייצא קרוב ל100% מהתוצרת שלו וברור שהמשק יכול להסתדר גם בלעדיו. מנגד, מדובר במפעל תעשייתי רווחי ביותר בעל שם עולמי, והשבתתו אכן גורמת לנזק כלכלי נרחב – גם לבעליו, גם לעובדיו – שמנסים למנוע את פיטוריהם – וגם למדינה, שמפסידה הכנסות ממסים.

למול הנזק הכלכלי, ישנה תועלת לציבור במפרץ חיפה, שלראשונה מאז 1985 לא נמצא בקרבת ריכוז של אלפי טונות אמוניה, וכן הפחתה בפליטת שפכים לקישון והפחתה קלה בפליטת מזהמים לאוויר. חלק ניכר מהזיהום במפרץ נובע דווקא מהתעשיות הפטרוכימיות, שדווקא מוכרות חלק גדול מהתוצרים שלהם בשוק המקומי והשבתה שלהם תפגע באספקת הדלק ובגז הבישול.

לפיכך, לא יהיה קל להגדיר את חיפה כימיקלים כ"תשתית ומפעל חיוני", אך דווקא את בז"ן קל להגדיר באופן זה, ואם בעתיד יהיה סכסוך בינם לבין העירייה, המפעל יוכל לבקש מהממשלה ללתפוס את מקום העירייה כרשות הרישוי הרלוונטית.

לא מדובר בהפתעה

פרופסור אהוד קינן, מחבר דו"ח המדענים בנוגע לסכנות מערך יבוא האמוניה, התלווה לנציגי עיריית חיפה בפגישות עם שרי הממשלה בחודש שעבר, שאת תוכנן פרסם. ההכרזה החדשה נראית פשוט כמימוש הבטחה של השרים, שהודיעו לראש עיריית חיפה, יונה יהב, על כוונותיהם כבר מזמן, באם לא ישנה את עמדתו נגד לכניסת אניית אמוניה למפרץ.

בדיון המשפטי של עובדי החברה, הנאבקים נגד פיטוריהם, הכריז מנכ"ל החברה, נדב שחר, כי החלופה לאנייה, איזוטנקים, היא פתרון שמהווה "פלסטר בלבד", שמסוגל להפעיל רק מפעל אחד משני המפעלים של החברה וגם הוא באופן חלקי. לדבר ראשון נודע, כי מאז הצהרה זו התברר גם לחיפה כימיקלים כי קיים פתרון לוגיסטי המאפשר לספק כמות  איזוטנקים שתאפשר את הפעלת שני המפעלים.

נדב שחר מנכ"ל חיפה כימיקלים בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אוגוסט 2017 (צילום: ארז רביב).

מכאן עולות שתי אפשרויות סבירות – האחת, שהתעקשות החברה על יבוא באנייה נובעת מאינטרס כלכלי בלבד. השנייה, שלחברה יש סיבות אחרות להשבית את המפעל בצפון וההכרזה הנוכחית, אם תמומש, לא תסייע לה.

עוד אמר שחר בדיון המשפטי כי הם מעריכים שההתנגדות המשפטית של עיריית חיפה לכניסת האנייה תצליח לעכב את המהלך בשישה חודשים. עו"ד איתן לדרר, פרקליט מחוז חיפה אמר באותו דיון כי בממשלה עובדים על מציאת פתרון משפטי שיאפשר לעקוף את ההתנגדות של עיריית חיפה או לנטרל אותה.

זעם בחיפה

מעיריית חיפה נמסר כי מדובר "בחוק חיפה כימקלים שנועד לאפשר לשלטון לשרת את ההון תוך ניטרול שומרי הסף ונציגי הציבור". ראש עיריית חיפה הנחה את הנהלת העיר להכין שורת עתירות לבג"ץ, בתחומים שונים הקשורים למפרץ חיפה, והודיע על כוונתו להיערך ביחד עם ראשי הרשויות הגדולות בישראל למאבק ציבורי ומשפטי בחוק שמנסה הממשלה להעביר.

"זהו חוק שפוגע בסעיף המרכזי בהסכם הבלתי חתום בין כל ממשלה לאזרחיה להעניק להם ביטחון מלא" הוסיף יהב, "דמם ובריאותם של מיליון תושבי חיפה והמפרץ לא יופקר ונעשה הכל כדי לקבור את הצעת החוק הרעה והמסוכנת הזאת".

ראש העיר חיפה יונה יהב בדיון בבית המשפט המשפט העליון בנושא האמוניה 4 לאפריל 2017 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

מעמותת צלול, אשר הייתה בין מובילי המאבק לסגירת מיכל האמוניה במפרץ, נמסר כי "מדובר בהכרזת מלחמה של הממשלה נגד הציבור שדורש תעשייה בת קיימא. התיקון לא ישרת את האינטרס הלאומי אלא את רק האינטרס של הטייקונים שמפעילים לחצים כבדים להסיר מכשולים מדרכם. הוא רומס ברגל גסה כל ניסיון של מנהל תקין, שקיפות ומשילות אחראית".

ליהי שחר ברמן, מובילת המאבק נגד התעשייה המזהמת במפרץ חיפה מטעם מגמה ירוקה אמרה כי "היום הוכיחה שוב מדינת ישראל והעומדים בראשה כי מה שעומד לנגד עיניהם הוא לא חיי האזרחים, אלא אינטרסים של בעלי ההון. כמו בסוגיית האמוניה, הממשלה בוחרת להגן על המפעלים הפטרוכימיים, ובפרט על בתי הזיקוק, במקום להגן על תושבי חיפה. בנימין נתניהו מזלזל בתושבי מפרץ חיפה ונמנע מלקיחת אחריות על הסכנות שנשקפת לחיינו".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בפתיחת ועידת התעשייה 2017. תומך בהעברת הסמכות לרישוי עסקים בעלי משמעות לאומית לידי הממשלה, במקום הרשות המקומית (צילום: עופר עמרם)

מי שתמך דווקא בצעד היה נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שאמר כי "בכל מדינה מתוקנת, וישראל אינה שונה, ראש עיר אינו אמור להשתמש בסמכותו כדי לפעול נגד האינטרסים הלאומיים של תושבי מדינתו שלו, ולמנוע מהתעשיות הפועלות בה חומר גלם חיוני כמו האמוניה".

ברוש  הוסיף כי "יש לפעול למציאת פתרון הולם למשבר האמוניה, אך זאת באמצעות שיתוף פעולה עם הממשלה והגורמים הרלוונטיים, ומבלי לפגוע בפעילות הסדירה של התעשייה במפרץ ועובדיה".