דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות

תרבות / למה סטודנטים בפולין הולכים ללמוד עברית, יידיש ותרבות ישראל?

האוניברסיטה היגלונית (צילום:  Agnes Kantaruk / Shutterstock.com)
האוניברסיטה היגלונית (צילום: Agnes Kantaruk / Shutterstock.com)

יותר ויותר צעירים נוצרים בוחרים להתקרב לעברה האבוד של יהדות פולין | המניעים: סקרנות ורצון להכיר את העולם היהודי האבוד | המשתתפים זוכים גם להערות אנטישמיות: ״אמרו לי ׳את לומדת יהדות כדי לעשות הרבה כסף'", סיפרה מגדלנה, מורה ליידיש

ניסן צור
ניסן צור
כתב דבר ראשון בפולין
צרו קשר עם המערכת:

התלמידים הנרגשים בכיתה חזרו אחרי המורה אווה ווגז'ין באדיקות. "שלום", "תודה", "בבקשה", ניסו כולם להטעים בצורה מדוייקת ככל האפשר את המילים הראשונות שלמדו בעברית. לא, לא מדובר בכיתה א' באחד מבתי הספר בארץ, אלא דווקא בשיעור באוניברסיטה הכי יוקרתית בפולין.

כמו במדינות רבות בעולם, החלה בתחילת החודש שנת הלימודים האקדמאית בפולין. בין מאות אלפי הסטודנטים שחזרו אל ספסלי הלימודים במאות האוניברסיטאות השונות הפזורות ברחבי פולין, היו גם מאות סטודנטים נרגשים שהגיעו אל הפקולטה בה הם ילמדו בשנים הקרובות עברית, יידיש, את ההיסטוריה של היהדות ושל ישראל, ויקחו חלק בדיונים סוערים על הספרות היהודית מימי ש"י עגנון ועד עמוס עוז ואתגר קרת.

זה החל בחודש נובמבר 2001. ראשי האוניברסיטה הייגלונית בקרקוב, שנוסדה בשנת 1364 על ידי מלך פולין קז'ימירש השלישי שנודע באהדתו ליהודים, החליטו לפתוח מגמה ללימודי יהדות. כבר באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת פתחה האוניברסיטה, הנחשבת לאחת משתי האוניברסיטאות היוקרתיות בפולין יחד עם אוניברסיטת ורשה, מרכז לחקר ההיסטוריה והיהדות של פולין, בו עסקו בעיקר בחקר יהדות פולין שנכחדה בשואה. אלא שאז התברר כי צעירים פולנים רבים מגלים עניין רב ביהדות ובישראל, ולראשי האוניברסיטה החלו לזרום בקשות לפתוח "מגמת יהדות" שתאפשר לצעירים הפולנים לגלות מחדש את התרבות היהודית שהיתה חלק מפולין עד לכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.

אדוארד דוברובה, פרופסור להיסטוריה שחקר את חיי היהודים באימפריה הרומית ובעקבות כך החל לגלות עניין רב ביהדות, קיבל את המינוי לראש המגמה, וראשי האוניברסיטה החלו לפרסם את מגמת הלימודים החדשה שהם מציעים. ספק אם גם בחלומותיהם הוורודים ביותר, הם האמינו כי המגמה תזכה לביקוש גדול כל כך.

״דיונים סוערים על הספרות היהודית מימי ש"י עגנון ועד עמוס עוז אתגר קרת״ (צילום: גל אורן/ ויקימידה)
״דיונים סוערים על הספרות היהודית מימי ש"י עגנון ועד עמוס עוז אתגר קרת״ (צילום: גל אורן/ ויקימידה)

לוקחים את האהבה ליהדות צעד אחד קדימה

כבר בשנה הראשונה נרשמו עשרות תלמידים למגמת היהדות, שהציעה לימודי עברית ויידיש, היסטוריה של היהדות ושל ישראל, ספרות ושירה עברית, חגים ומנהגים יהודיים, אישים בולטים ביהדות ועוד. תוך זמן קצר נפוצה השמועה על ההצלחה של המגמה החדשה והגיעה גם לראשי אוניברסיטאות נוספות בפולין, שהחליטו לנסות ולחקות את ההצלחה של האוניברסיטה הייגלונית בקרקוב. תוך זמן קצר הציעו אוניברסיטאות נוספות מגמת לימודי יהדות.

ההצלחה אכן חזרה על עצמה, והביקוש מצד צעירים פולנים, מרביתם קתולים ללא קשר ליהדות, היה גבוה: אוניברסיטאות בוורשה, ורוצלאב, לובלין, טורון ופוזנן פתחו מגמות ללימודי יהדות ועברית, ומדי שנה נרשם גידול במספר הצעירים הפולנים שמתייצבים נרגשים ללמוד מהו יום כיפור, כיצד אומרים "שלום" ו"תודה", מהו גפילטע פיש, ואפילו לשנן שירים של אייל גולן. חלק גדול מהם גם מתנדב במרכזי התרבות היהודיים בוורשה ופולין, ופעמים רבות ניתן לראות את חלקם חובש כיפה במהלך ארוחות שבת. רבים מהם לקחו את האהבה ליהדות צעד אחד קדימה ומציינים באדיקות כל חג יהודי, מסבים לשולחן ליל הסדר, טובלים תפוח בדבש בראש השנה, ומקפידים לצום ביום כיפור. מדי שנה מסיימים 300-350 סטודנטים בפולין לימודים במגמת יהדות.

"תמיד התעניינתי בהיסטוריה של יהדות פולין. מדוע היהודים בחרו להתגורר כאן, אילו יחסים היו להם עם האוכלוסיה הפולנית, ובעיקר מדוע אנחנו לא רואים אותם יותר" מספרת מריה נוביצקה בת ה-22 מורשה, שגדלה במשפחה קתולית וסיימה בשנה שעברה לימודי תואר ראשון ביהדות. "כאשר הייתי בחטיבת הביניים היה לנו שיעור שנקרא "מורשת תרבותית", בו לימדו אותנו על תרבויות ודתות שונות שהיו בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, ובהם היהודים. בבית הספר התיכון, למרות שלא ממש הזכירו את ההיסטוריה של יהדות פולין בשעורי ההיסטוריה, שמתי לב לדמויות יהודיות שונות שהופיעו בספרים שקראנו. זה עניין אותי מספיק על מנת להכין את מצגת מבחני הבגרות שלי על כך."

מריה נוביצקה (22), סטודנטית: "הדבר היחיד שאיכזב אותי היה כמות שעורי העברית שקיבלנו במהלך שלוש שנות הלימודים. אני מעט מאוכזבת מרמת העברית שלי לאחר התואר הראשון. כעת אני מחפשת קורסים פרטיים בעברית"

"כאשר הייתי צריכה לבחור מגמת לימודים באוניברסיטה, גיליתי שיש מגמת לימודי יהדות באוניברסיטת ורשה והחלטתי לנסות אותם, במקום ללמוד שפות זרות", מוסיפה נוביצקה, "סיבה נוספת היתה הערות אנטישמיות ששמעתי במקומות שונים וקראתי באינטרנט, והייתי סקרנית להבין מהן הסיבות מאחורי ההאשמות האלו כלפי יהודים. לכך אפשר להוסיף גם את העובדה כי סבי וסבתי מתגוררים בגטו היהודי לשעבר, ממש מול בית הכנסת "נוז'יק" בורשה, וכל המשפחה נהגה להשתתף ב"פסטיבל בשביס זינגר" לתרבות היהודית שמתקיים מדי שנה בורשה".

בעקבות האהבה שהתפתחה בתוכה ליהדות, החליטה נוביצקה להמשיך גם לתואר שני אותו החלה בתחילת החודש הנוכחי. האהבה הזו הביאה את נוביצקה, יחד עם חבריה לספסל הלימודים, לארגן ארוחות שבת משותפות, מסיבות חנוכה באוניברסיטה, ולציין חגים יהודיים נוספים. "המקום היחידי בו נתקלתי במוטיבים יהודיים בשנות ילדותי היו בקהילה הקתולית שהוריי ובני משפחתי לקחו בה חלק. הדרך הנאוקאטקומנאלית אליה שייכת משפחתי היא קבוצה בתוך הכנסייה הקתולית שהכירה בשורשים היהודיים של הנצרות, ומזכירה זאת בסמלים וטקסים שהיא עורכת. מאז ילדותי אני מכירה את המילים של תפילת "שמע ישראל" שאותה היינו שרים במהלך סעודת הפסחא, ואת המנגינה של "מה נשתנה", ושמעתי על "ההגדה של פסח". לקהילה הזו היתה השפעה עצומה על הדרך בה התוודעתי ליהדות מאז שנות ילדותי" מספרת נוביצקה לדבר ראשון.

האוניברסיטה היגלונית (צילום: Agnes Kantaruk / Shutterstock.com)
האוניברסיטה היגלונית (צילום: Agnes Kantaruk / Shutterstock.com)

מה מעניין עבורך במיוחד ביהדות? לאחר שסיימת את התואר הראשון, את יכולה לומר שלימודי היהדות ענו על הציפיות שלך לפני שנרשמת ללימודים?

"קודם כל רציתי ללמוד יותר על התרבות, הדת וההיסטוריה של היהודים שחיו בקרב הפולנים עד השואה. אני יכולה לומר שקיבלנו ידע בסיסי על זה במהלך הלימודים לתואר ראשון. אחד השיעורים המעניינים ביותר בהם השתתפתי היה על העיתונות היהודית שפורסמה בפולין בין המלחמות, וזו גם היתה הדרך המעניינת ביותר ללמוד על החיים של היהודים ומצבם לפני המלחמה. גם החיים התרבותיים של היהודים, כמו הספרות והתיאטרון היהודיים, מעניינים עבורי מאוד. הדבר היחיד שאיכזב אותי היה כמות שעורי העברית שקיבלנו במהלך שלוש שנות הלימודים. אני מעט מאוכזבת מרמת העברית שלי לאחר התואר הראשון. בגלל שאני מאוד מתעניינת בעברית אני מחפשת קורסים פרטיים בעברית כעת".

את עבודת הגמר שלה לתואר ראשון כתבה נוביצקה על "האמונה, ואובדן האמונה, של יהודי ורשה במהלך השואה". בשיחה בינינו היא מספרת כי במהלך המחקרים שביצעה לקראת עבודת הגמר שלה התגלתה לה תמונה מרתקת על "בעיית האמונה", והרצון לשמור על המנהגים הדתיים בקרב היהודים שנכלאו בגטו ורשה. "כמו גם החזון של אלוהים בעיניהם כאשר המלחמה הפכה להיות קרובה ועקובה מדם יותר ויותר" היא מספרת.

בביתן ביריד הלימודים בקראקוב מוצב בכניסה לוח גדול של ה"אלף בית" בעברית, מוזיקה ישראלית המתנגנת ברקע, ותלמידים המחלקים עלונים בהן מפורט על היתרונות שבלימודי היהדות

מדי קיץ מתקיים בכיכר המרכזית בעיר קרקוב יריד לימודים ענק בו מנסות האוניברסיטאות המקומיות לפתות את הצעירים שסיימו תיכון להירשם ללימודים באחת המגמות שהן מציעות. באופן מסורתי, אחד הביתנים בולט במיוחד. עם לוח גדול של ה"אלף בית" בעברית המוצב בכניסה, מוזיקה ישראלית המתנגנת ברקע, ותלמידים המחלקים עלונים בהן מפורט על היתרונות שבלימודי היהדות, אי אפשר לטעות במה מדובר. במהלך היום גם אפשר לראות חלק מהסטודנטים עומדים על הבמה הגדולה שהוצבה במרכז הכיכר ושרים בעברית וביידיש, מחזה שמותיר רבים מהמבקרים ביריד פעורי פה.

"גיליתי בעברית וביידיש חלק נשכח מהמורשת שלי"

ד"ר מארק טושביצקי, 36, הוא סגן מנהל המכון ללימודי יהדות באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב. הוא עצמו נרשם ללימודי מגמת יהדות בשנת 2005, והעולם החדש שנפתח בפניו הביא אותו להמשיך לאחר מכן עד ללימודי דוקטורט בתחום. הוא התמחה בשפה והתרבות של יהדות אשכנז, וזה הנושא אותו הוא מלמד כיום את הסטודנטים הצעירים. בשנת 2015 הוא פירסם את הספר "צפרדע מתחת ללשון: הרפואה העממית של יהודי אשכנז", ומאז פירסם מאמרים רבים בכלי התקשורת הפולניים המציגים לתושבים המקומיים את המסורת של היהודים האשכנזים שהתגוררו בפולין עד המלחמה. בין היתר הוא גם מעניק הרצאות רבות במוסדות יהודיים ובהם מרכזי תרבות יהודית בקרקוב וורשה, מוזיאון "פולין" להיסטוריה של יהדות פולין בורשה, והמכון להיסטוריה יהודית בבירת פולין.

"נולדתי להורים קתולים, ולא היה לי שום קשר ליהדות. תמיד התעניינתי בהיסטוריה של פולין ובשפות זרות, ולכן ידעתי די הרבה על ההיסטוריה המשותפת של יהודים ופולנים. קרוב לוודאי שהשילוב הזה של היסטוריה ושפות זרות הוא מה שהביא אותי להתקרב ליהדות. חשוב לי לומר שגיליתי בעברית וביידיש חלק נשכח מהמורשת שלי, ולכן התחלתי בלימודים רציניים כדי להחזיר את המורשת הזו אליי" מספר טושביצקי בראיון לדבר ראשון.

זמן קצר לאחר שהחל את לימודי היהדות שלו, הוא מצא את עצמו נשאב לתוכם בכל העוצמה. "ביקרתי בישראל מספר פעמים, לקחתי חלק בתוכניות אקדמיות הקשורות ליהדות בכל רחבי העולם, ואת עבודת הדוקטורט שלי כתבתי על רפואה עממית של יהדות אשכנז במאה ה-19 והמאה ה-20. כיום אני יכול לומר שיידיש היא השפה השנייה שלי. אני משתמש בה לשיחה ולכתיבה באופן קבוע, באופן יומיומי, ולא רק למחקרים אקדמיים" הוא מוסיף.

הרצאה במגמת יהדות בקרקוב (צילום: באדיבות המצולמים)
הרצאה במגמת יהדות בקרקוב (צילום: באדיבות המצולמים)

טושביצקי מספר מה כוללת תוכנית הלימודים אותה מציעה האוניברסיטה בקרקוב לצעירים הפולנים הקתולים, שהחליטו להפוך את האהבה והעניין ביהדות למקצועם העתידי. "תוכנית הלימודים בחוג ללימודי יהדות בקרקוב מבוססת על שלושה יסודות עיקריים: היסטוריה, תרבות ודת. למרות שתוכנית הלימודים מעניקה נקודת מבט רחבה למדי, לרבות לימודי השואה וישראל, היא מתמקדת בעיקר במורשת האשכנזית. המטרה היא להעניק לבוגרי המגמה ידע וכלים נאותים לעבוד על היבטים שונים של העבר היהודי בפולין ובמדינות שכנות, להבין מקורות ארכיוניים, לעבוד עם ספרות בעברית ויידיש, לשתף פעולה עם אנשים ועם מוסדות יהודיים בפולין ובישראל ועוד. הליבה של תוכנית הלימודים היא השפה העברית המודרנית. לצד המאמץ הפדגוגי שלנו, אנו מעודדים את הסטודנטים לקחת חלק בקורסי קיץ אינטנסיביים כמו "אולפנים לעברית" בישראל ומנסים להרחיב בהדרגה את חילופי הסטודנטים עם אוניברסיטאות בישראל, בתקווה כי זה יהפוך את הדרך ללימוד עברית לקלה יותר" מספר טושביצקי.

ד"ר מארק טושביצקי, סגן מנהל המכון ללימודי יהדות באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב: "למרבית הסטודנטים שלנו אכן אין קשר הדוק ליהדות. המוטיבציה העיקרית שלהם ללימודי יהדות היא העובדה שהם מתגוררים במקומות בעלי היסטוריה יהודית עשירה. הם בדרך כלל מעורבים בפרוייקטים מקומיים המיועדים לשמר את המורשת היהודית-פולנית"

מה מביא צעירים פולנים, בעיקר קתולים, לבחור דווקא בלימודי יהדות באוניברסיטה?

"למרבית הסטודנטים שלנו אכן אין קשר הדוק ליהדות. המוטיבציה העיקרית שלהם ללימודי יהדות היא העובדה שהם מתגוררים במקומות בעלי היסטוריה יהודית עשירה. הם בדרך כלל מעורבים בפרוייקטים מקומיים המיועדים לשמר את המורשת היהודית-פולנית, מארגנים טקסי זיכרון, מנקים בתי עלמין יהודיים או בתי כנסת מוזנחים ועוד. הסיבה העיקרית השנייה היא המדינה היהודית המודרנית. ישראל מושכת את תשומת הלב של הדור הצעיר עם התרבות, האנשים והשפה שלה. המניעים הדתיים אינם ממלאים תפקיד מוביל אך עדיין נמצאים ברקע, במיוחד אם לתלמיד יש רקע יהודי או פרוטסטנטי".

ובכל זאת, לא ממש מדובר כאן במקצוע "שימושי" לעתיד כמו רפואה או משפטים, ועדיין הם מעדיפים להקדיש את הלימודים האקדמאיים שלהם ליהדות.

"זה נכון. שמעתי גם בפולין וגם בישראל שלימודי היהדות הם לא בדיוק תחום ההתמחות שמרבית ההורים ישלחו את הילדים שלהם ללמוד באוניברסיטה. שישנם תחומים מועילים יותר לקריירה, כמו משפטים, רפואה, הנדסה ועוד. אני לא מסכים עם זה. אני חושב, וכך גם משפחתי שתמכה בי מלכתחילה, כי כל דבר שאבחר ללמוד ישא פרי בעתיד. הערות שליליות בקושי שמעתי, ואנשים כאלו גם לא נמצאים בסביבה שלי. מרבית האנשים מוצאים את העבודה שלי מפתיעה ואפילו מבלבלת, והדבר היחידי שהם תוהים בנושא הזה הוא האם אני יכול לפרנס את עצמי משכר אקדמי באוניברסיטה" צוחק טושביצקי.

הקמפוס ליהדות באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב (צילום: ניסן צור)
הקמפוס ליהדות באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב (צילום: ניסן צור)

ממגורים ברובע היהודי למגמה ללימודי יהדות

מי שפקדה בתחילת החודש לראשונה את ספסל הלימודים במגמת היהדות באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב היא מריה שקלארצ'יק, 20, תושבת העיר. למרות שסבה וסבתה של שקלארצ'יק לא היו יהודים, הם התגוררו ברובע "קז'ימירש" היהודי בקרקוב. גם אמה נולדה שם. כבר כילדה קטנה נהגה אמה של שקלארצ'יק לקחת אותה לטייל ברובע היהודי ולספר לה על היהודים שהתגוררו במקום עד פריצתה של מלחמת העולם השנייה. מכאן, הדרך ללימודי היהדות היתה קצרה. "זה החל שהייתי בבית הספר התיכון. היו לנו שיעורים על תרבויות קדומות ושפות עתיקות. התחלתי להתעניין במדינות הים התיכון ולקרוא עליהם בעצמי. אז הבנתי כי אני בעצם מתגוררת בעיר שקשורה עמוקות להיסטוריה ולמסורת היהודית. סבי וסבתי התגוררו ברובע היהודי ופגשו המון יהודים, והם סיפרו לי הרבה מאוד על אותה תקופה. אמי גדלה ברובע היהודי ותמיד חשה רגשות עזים למקום הזה, וכילדה היא לקחה אותי לטייל שם פעמים רבות. כמשפחה, גם לקחנו חלק באירועים שונים כמו הפסטיבל היהודי שמתקיים מדי שנה בקרקוב. לכן המשפחה שלי שמחה מאוד עם ההחלטה שלי ללמוד יהדות" מספרת שקלארצ'יק.

ומה מעניין עבורך במיוחד בלימודי היהדות?

"השפה העברית. זו שפה נדירה בפולין, ולא הרבה אנשים משתמשים בה. הייתי גם רוצה לעבוד בעתיד כמתורגמנית לעברית" מחייכת שקלארצ'יק. בינתיים, עד שתגשים את חלומה ותדבר עברית שוטפת, מקווה הסטודנטית הצעירה להגשים חלום אחר כבר בזמן הקרוב יותר. "מעולם לא הייתי בישראל, אבל אני מקווה לבקר שם בקרוב" היא אומרת בחיוך.

גם יאקוב נובאק, החולק עם שקלארצ'יק את ספסל הלימודים בשנה הראשונה ללימודי היהדות בקרקוב, מתקשה להסתיר את ההתלהבות שלו. העניין של נובאק ביהדות ובישראל החל כבר בגיל צעיר. "תמיד אהבתי את העם היהודי, את התרבות, ההיסטוריה והדת היהודית" הוא פותח במונולג נלהב. "אני קתולי, אבל יש לי חברים יהודים רבים, ורגש עז לדת היהודית ולישראל. אני מאוד רוצה ללמוד עברית, ולדעת יותר על הדת היהודית, ההיסטוריה והתרבות שלכם. המשפחה והחברים שלי תומכים בי, כולם יודעים שאני אוהב את ישראל" מספר נובאק.

האהבה שלו לישראל גם הביאה את נובאק לבקר בארץ הקודש. בשנת 2015. "הייתי בישראל במסגרת חילופי תלמידים בתיכון. ביקרתי במצדה, אילת, חיפה, תל אביב רמת הגולן וירושלים. זה היה מדהים!" הוא מספר בהתרגשות.

מגדלנה קוזלובסקה מרצה בחוג ללימודי יהדות באוניברסיטת ורשה (צילום באדיבות המצולמת)
מגדלנה קוזלובסקה מרצה בחוג ללימודי יהדות באוניברסיטת ורשה (צילום באדיבות המצולמת)

 

לגלות עם התלמידים את היידיש

הפופולריות הגוברת של מגמת לימודי היהדות ופתיחתן של מגמות כאלו במספר אוניברסיטאות בפולין, דרשו גם את גיוסם של מורים רבים. מורים לעברית או יידיש, לספרות ולשירה עברית, הפכו לפתע למצרך מבוקש בפולין. מגדלנה קוזלובסקה, 30, היא מורה ליידיש, להיסטוריה היהודית בין מלחמות העולם, ולישראל המודרנית בחוג ללימודי יהדות באוניברסיטת ורשה. השנה התייצבו בכיתה שלה 30 צעירים פולנים שהמתינו בכליון עיניים ללמוד עברית ויידיש. קוזלובסקה עצמה סיימה תואר שני בלימודי יהדות ותואר שני בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב, ולאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורט בהיסטוריה. על מנת לשפר את כישורי העברית והיידיש שלה, נרשמה קוזלובסקה לתוכניות קיץ של לימוד שפת היידיש בוילנה, באוניברסיטת ניו יורק, ולאחר מכן גם באוניברסיטה העברית בירושלים.

העניין שלה ביהדות החל כבר בגיל צעיר, כאשר קוזלובסקה שמעה סיפורים רבים מסבתה על החברים היהודיים הרבים שהיו לה. גם העובדה כי שני הוריה הם היסטוריונים סייעה לה ללמוד יותר על העבר היהודי של פולין ולגלות עולם חדש ומרתק של יהדות. לקוזלובסקה יש הסבר לפופולריות הגוברת של מגמת היהדות בקרב צעירים פולניים. "זה נכון שמגמת היהדות פופולרית יותר בפולין מאשר במדינות אחרות באירופה. לתלמידים יש רקע שונה אבל כולם סקרנים ורוצים ללמוד יותר על העבר של המדינה שלהם. יש להם מניעים שונים. חלק מהם אכן יהודים ורוצים להרחיב אופקים על ההיסטוריה והתרבות שלהם. מצד שני, אחד התלמידים שלי כעת הוא כומר, נציג הארכידוכסים של ורשה לנושא הדיאלוג עם היהודים" היא מספרת.

כמו קוזלובסקה, גם המורים האחרים במגמת היהדות הם כאלו שסיימו לימודי יהדות בעצמם בשנים האחרונות, התמחו בהיסטוריה היהודית או בשפות העברית והיידיש, ומרביתם גם מדברים את שתי השפות באופן שוטף. מי שחשב בטעות כי שפת היידיש בדרכה לגווע ולחלוף מן העולם, מוזמן להגיע לשעור בו משננים התלמידים הפולנים את "יידישע מאמא" ביידיש שוטפת. ההתרגשות מובטחת.

כמורה ליהדות כבר מספר שנים, מהו הנושא שהכי מעניין את הסטודנטים שלך במהלך הלימודים?

"בנוגע ליידיש, הם נהנים לגלות בעיקר את המרכיב הסלאבי של השפה. הם גם מוקסמים מסופרי היידיש בין מלחמות העולם. זו גם הזדמנות עבורם לאמץ ולחבק את התרבות היהודית. אני מנסה לעצב את המטלות של הסטודנטים כך שהם יוכלו לקרוא כמה שיותר טקסטים מקוריים ביידיש מהתקופה עליה אנו לומדים".

יש גם הערות אנטישמיות

שלא תמיד בצדק, פולין עדיין מקושרת אצל רבים מהישראלים עם אנטישמיות קשה. למרות שמספר התקריות האנטישמיות במדינה נמוך יחסית לעומת מדינות אחרות באירופה, ולא תראו אנשי אבטחה חמושים עומדים בכניסה למוסדות יהודיים, ההחלטה לפתוח לימודי יהדות באוניברסיטאות המקומיות והעניין שמגלים צעירים רבים ביהדות, לא תמיד התקבלה בברכה אצל כל התושבים המקומיים. כאשר אני שואל את קוזלובסקה האם קיבלה תגובות שליליות על אהבתה ליהדות ולישראל, היא מודה כי אכן שמעה כמה כאלו. בעיקר האנטישמיות הישנה שקישרה יהודים עם כסף. "לא שמעתי תגובות שליליות או אנטישמיות מהמשפחה או הסביבה הקרובה שלי, אבל כן היו הערות כאלו מאנשים זרים".

"את לומדת יהדות כדי לעשות הרבה כסף בעתיד, יהודים זה כסף". בובות בפרלמנט הפולני. (צילום: רפאל פנקובסקי)
"את לומדת יהדות כדי לעשות הרבה כסף בעתיד, יהודים זה כסף". בובות בפרלמנט הפולני. (צילום: רפאל פנקובסקי)

תני לי דוגמאות.

"בדרך כלל זה היה משהו כמו "את לומדת יהדות כדי לעשות הרבה כסף בעתיד. יהודים זה כסף". אישה אחת ששמעה שאני מלמדת יהדות, אמרה לי בפנים "אני לא אוהבת יהודים". אני מניחה שהיא אפילו לא פגשה יהודי במהלך חייה. אבל אלו תגובות נדירות, מרבית האנשים תומכים ומתעניינים במה שאני עושה" מספרת קוזלובסקה.

גם נוביצקה, שסיימה כאמור את התואר הראשון באוניברסיטת ורשה והחלה בתחילת החודש את לימודי התואר השני ביהדות, מספרת כי מרבית בני משפחתה תמכו בהחלטתה ללמוד יהדות, ואף גילו עניין רב בדת ובמנהגים היהודיים. גם היא "זכתה" לשמוע כמה הערות פחות נעימות על החלטתה, מאנשים זרים שפחות אהבו את הרעיון שצעירים פולנים קתולים ילמדו יהדות. עם זאת, היא מספרת כי ההחלטה שלה ללמוד יהדות דווקא הביאה לה הצלחה בחיים החברתיים והפכה אותה לדמות אטרקטיבית עבור בני המין הגברי שסביבה.

"המשפחה שלי תמכה בי לאורך כל הדרך והיתה סקרנית מאוד. הם הקשיבו בשמחה לסיפורים שהבאתי משיעורי היהדות. סבי שאל אותי כל הזמן על הדת והמנהגים היהודיים, מאחר והוא התגורר בשכנות ליהודים. החברים שלי היו מופתעים מהבחירה שלי, וכמעט מעולם לא שמעתי תגובות שליליות. אם היו כאלו, הם הגיעו מזרים או מתגובות ברשתות החברתיות ובאינטרנט, שהפכו למקום שלילי בחיינו. אבל אני חייבת להודות שההחלטה שלי ללמוד יהדות סייעה לי מאוד בחיים החברתיים שלי. העניין שלי בנושא מקורי כל כך כמו היהדות, הביאה לי תשומת לב רבה במסיבות, בברים ועוד" מספרת נוביצקה בחיוך. כעת, יש לה עוד חלום אחד קטן להגשים. "אני מאוד רוצה לבקר בישראל. עדיין לא הצלחתי לעשות זאת. רבים מבני משפחתי ביקרו בישראל וחלקם אפילו עבדו בקיץ בבציר בכרמים שונים. שקלתי להתנדב בקיבוץ בקיץ האחרון, אבל לצערי לא הצלחתי לאסוף מספיק מידע היכן אפשר להתנדב. אני מקווה לעשות זאת בקיץ הבא".

פולין עדיין נתפסת על ידי יהודים רבים כמדינה הנגועה באנטישמיות שורשית. כצעירה קתולית שהחליטה ללמוד יהדות, מתכוונת להתנדב בקיבוץ ולאחר מכן להקדיש את חייה לקידום התרבות היהודית בפולין, מה יש לך לומר למי שקורא את הכתבה הזו?   

"הלימודים שלנו מתמקדים גם בנושא האנטישמיות לאורך ההיסטוריה. אני יכולה לומר שבעיית האנטישמיות בפולין נובעת בעיקר מחוסר ידע על ההיסטוריה והתרבות היהודית, וכן מהדעות הקדומות המסורתיות שעוברות מדור לדור, בעיקר עקב הבורות של האנשים שחוזרים עליהן. בקרב האנשים המשכילים, לפחות אלו שסובבים אותי, מעולם לא נתקלתי בביטויי אנטישמיות. במהלך הלימודים היה לנו מצב לא נעים אחד כאשר קיימנו מסיבת חנוכה בשנה שעברה, ולכמה אנשים היה צורך להביע את הדעות השליליות שלהם כלפי יהודים בדף הפייסבוק שלנו. אבל לא היתה אלימות. אני מקווה שעם ההתפתחות של לימודי היהדות בפולין, יחד עם מוזיאון "פולין" הנהדר להיסטוריה של יהדות פולין שהוקם בורשה, אנו יכולים לחנך אנשים רבים בפולין על העם הנשכח שהתגורר פעם בקרבנו, והעם היהודי יחוש שוב כמתקבל בברכה בחברה הפולנית" מביעה נוביצקה את התקווה האישית שלה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!