העיר אילת נצבעה אדום למשך ארבעה ימים של תחרויות ספורט עממי במסגרת הספורטיאדה ה-37 בארגון 'מרכז הפועל', בה התחרו השנה מספר שיא של כ-8,600 ספורטאים וספורטאיות ב-15 ענפי ספורט שונים, בהם: כדורגל, קט-רגל, כדורסל, כדורעף, כדורשת נשים, שחייה, שש-בש, אופניים, טניס, קליעה למטרה, והשנה גם מירוץ אופני הטנדם המיועדים לשני רוכבים ובו לקחו חלק גם בעלי מוגבלויות ולקויות ראייה שונות, במקצה משותף.

חיידק הכדורשת

באולם בגין בעיר הדרומית, נערך טורניר הכדורשת בו השתתפו קרוב ל – 1,200 נשים במגוון גילאי, שהתחרו בשמונה טורנירים שונים, שחולקו לפי דרגים. ענף הכדורשת חווה גדילה מסחררת בשנים האחרונות, כך מספרת נטלי שר, מאמנת ושחקנית בקבוצת בנק דיסקונט: "הייתי כאן לפני שמונה שנים והיו רק 8 קבוצות. היום יש 97 קבוצות כשעד השנה היו גם קבוצות של 'מאמאנט' והשנה אין להן מקום. מדהים לראות איך הענף הזה גדול משנה לשנה". במהלך השנה מתקיימת ליגה והקבוצה נפגשת לאימונים ומשחקים במהלך השבוע "כל הבנות כאן לא עובדות באותו סניף וגם לא באותן מחלקות, זה דבר מדהים לראות איך הבנות פה יצרו קשרים אישיים שאם לא היה להן את הכדורשת זה לא היה קורה" מוסיפה שר.

נבחרת בנק דיסקונט כדורשת (תמונה באדיבות המצולמות)

במסגרת הטורניר שוחקו 130 משחקים, כשבכל משחק ישנו מתח אדיר, התרגשות והרבה פרגון בין הקבוצות: "אנחנו מכירות את השחקניות מעבר לליגה כי הרוב משחקות ביחד בקבוצות אחרות, אנחנו תמיד מפרגנות ומתחבקות אחרי משחקים" כך מספרת קפטנית בנק דיסקונט מעיין דוייטש, שזכו השנה באליפות דרג 4.

את תחושת האחווה בין שחקניות הכדורשת קשה לפספס, בבנק פועלים לדוגמא יש מספר קבוצות המייצגות מחוזות שונים, כאשר קבוצה שלא משחק נשארת לצפות ולעודד את חברותיה, בתצוגת עידוד שלא מביישת קהל של קבוצת כדורגל. את שיר-לי שבתאי, קפטנית בנק הפועלים חיפה שזכתה באליפות דרג 2, האווירה המחשמלת באולם בכלל לא מפתיעה: "השיא של הליגה קורה בספורטיאדה, אנחנו מתאמנות כל השנה להגיע לכאן וזאת הפעם הראשונה שאנחנו לוקחות מקום ראשון וגם אף פעם לא ניצחנו את פלאפון קודם. אנחנו הכי תחרותיות, טוטאליות, אפילו באות חולות לאימונים. אבל אנחנו גם מקפידות לשמור תמיד על ספורטיביות ואווירה של כיף." אומרת הקפטנית.

איזו השפעה יש לחברות שלכן בקבוצת ספורט על מקום העבודה?

שבתאי: "אנחנו מייצגות את הנשים בתוך הבנק. שומעים אותנו ורואים אותנו. השאיפה למצויינות, רוח הלחימה, אלו דברים שהולכים איתנו מהמשחק אל העבודה ובחזרה. אפילו מנהלת המחוז משחק איתנו בקבוצה".
דוייטש: "אנחנו גאות לייצג את מקום העבודה ,זה נותן הרבה סיפוק ובעיקר חברויות שנוצרות, במיוחד שזה משחק קבוצתי שמחייב הרבה קשר ושיתוף פעולה". 
שר: "מקום עבודה מאוד מעודד את זה שנשחק והבנק אפילו שלח אותנו לטורניר בחו"ל, נותן ציוד, עוזר עם המשמרות".

נבחרת בנק הפועלים כדורשת (תמונה באדיבות המצולמות)

שיא התחרות היה הגמר של דרג 1, שהתקיים בסמוך לטקס הענקת הגביעים. בגמר התחרו – נבחרת בנק לאומי מול נבחרת בי"ח בילינסון. שתי הקבוצות זכו לעידוד נלהב של הקהל שהורכב ברובו מהקבוצות שהתתשפו בטורניר ובאו לעודד את חברותיהן לענף. לאחר גמר מותח ומשחק הקרבה של שתי הקבוצות, ניצחו בילינסון 0:2, אבל השמחה באולם הייתה משותפת. 

בנוסף לתחרות, הקבוצות עברו במהלך הטורניר פעילויות משותפות לאורך ארבעת הימים שכללו גם סדנאות של ערכים בספורט וכוחה של קבוצה שהועברו ע"י ארגון 'החלוץ-חינוך דרך ספורט'.

זה לא הגיל

מי שמכיר טוב מאוד את הספורטיאדה הוא פיטר הופמן המשתתף זו השנה התשיעית במפעל. הופמן, גימלאי בן 71, חבר בנבחרת השחייה של קופ"ח כללית המתחרה בקבוצת הגיל של 70-75. השנה זכה ב-4 מדליות במשחי: פרפר, גב, מעורב אישי 4X50 ושליחים, אך אם כל זה לא מספיק, הוא גם הספיק להשתתף במירוץ שדה של 10 ק"מ ובצליחה בים סוף של 2 ק"מ.

פיטר הופמן ספורטיאדה 37 (צילום: יאיר צוקר)

"כילד באוסטרליה הייתי שוחה המון, אהבתי ללכת כל יום לנהר ולשחות מרחק של 'מייל'. כשעליתי לארץ ועבדתי בבי"ח קפלן, ניגשה אליי יום אחד אחות אחת שעבדה איתי והיא אמרה לי: 'פיטר, אם אתה שוחה, אולי תבוא להתאמן איתנו בנבחרת של הבי"ח', מאז אני מתאמן ומתחרה איתם בתחרויות של 'הפועל' במהלך השנה וגם מגיע לספורטיאדה.

אם שאלתם איך מצליחים להתחרות בגיל 70 פלוס? להופמן, רופא עיניים במקצועו, יש תשובה מאוד פשוטה: "אם אתה בכושר ועושה בריכות כל יום, אז באופן טבעי אתה תתחרה. לקפוץ לבריכה ולהתחרות מול אנשים בני 30 זה נתון 'בוסט' ענק לאגו. יש כאן שחיינים מאוד טובים, שהיו אלופי ישראל והשתתפו באולימפיאדה, בנבחרת של קופ"ח יש שחייניות מאוד טובות, קיימת תחושה של גאוות יחידה, שאנחנו מייצגים את אותו ארגון".

אף על פי שזכה בשלל מדליות בספורטיאדות בהן השתתף, נראה שכל עוד זה תלוי בו, הופמן לא מתכוון להפסיק: "היום בדרג שלי משתתפים שמונה שחיינים ושחייניות, באפון טבעי יש פחות שחיינים בגיל שלי, כי יש פחות מוטיבציה לאנשים וגם יש בעיה שחלק ממקומות העבודה לא מעוניינים לבטח אנשים בגיל שלי, כי זה כבר עסק יותר יקר". אבל נראה שמיעוט המשתתפים זה לא ממש מדאיג אותו: "תמיד כשאני חוזר מהספורטיאדה אשתי שואלת אותי: איך היה? הבאת מדליה? אז אני אומר: "הבאתי כמה" והיא אומרת: נו והיו אנשים נגדך?"

"להפוך את הספורט להרגל חי"

"אנשים צריכים להבין שאין דבר כזה שאין זמן לעשות ספורט. מגיל צעיר צריך שכל אחד יבחר להתאמן בספורט שהוא אוהב ולא להפסיק, להפוך את הספורט להרגל חי." ויש לו גם השראה משלו "אני קראתי על מישהו בקנדה שהשתתף עד גיל 105 בשחייה והיה שיאן עולם ב'מאסטרס' ולא כי הוא היה לבד בגיל, הוא פשוט היה טוב. כשאני רואה מישהו כזה שוחה, זה נותן לי השראה להמשיך"

יורם אורנשטיין, יו"ר מרכז הפועל שמארגן את הספורטיאדה מסמן את הגדילה של הספורט במקומות העבודה כתופעה שיש לה חשיבות רבה לספורט בישראל: "הספורטיאדה היא אירוע הספורט הגדול בעולם למקומות עבודה, זהו אירוע ספורט וגם תרבות שעושה טוב לאנשים בהיבט הספורטיבי והחברתי" אומר אורנשטיין ומוסיף: "ישנה התפתחות אדירה וזה בא לידי ביטוי בפעילות השוטפת של 12 עמותות שפועלות בליגה למקומות עבודה. אני גם ביקשתי משר האוצר להעצים את הספורט במקומות עבודה שעדיין זה לא קיים בהם. כך שהמטרה שלנו שהספורטיאדה ה-38 תהיה אפילו גדולה יותר".