זיהום סביבתי הורג, מדי שנה, יותר בני אדם מרעב, מלחמות ואסונות טבע, כך קובע מחקר שפורסם בסוף השבוע האחרון בכתב העת הרפואי הנחשב The Lancet. לפי המחקר, אחד מכל שישה מקרי מוות בטרם עת בשנת 2015  – כלומר כתשעה מיליון בני אדם  – קשור באופן כזה או אחר לזיהום סביבתי. המספר גדול מסך המתים ממלחמות רעב ואסונות טבע גם יחד. בנוסף, מצביעים מחברי המחקר על הקשר בין העוני של מדינות מתפתחות לזיהום, כש- 92% ממקרי המוות התרחשו במדינות עניות ובהן נרשמה מגמת תיעוש מהירה, רובם באפריקה ואסיה. למפת הזיהום העולמית שפירסמו החוקרים – לחצו כאן.

פיליפ לנדגריאן, ראש מכון בריאות הציבור בבית ספר לרפואה בניו יורק ואחד ממובילי המחקר: "זיהום זו בעיה ענקית שאנשים לא רואים כי אנחנו מסתכלים על חלקים קטנים ממנה"

כשאנחנו חושבים על הסיבות בגינן מקפחים בני אדם בימינו את חייהם, עולות כמובן שלל סיבות כגון תאונות דרכים, רעב, אסונות טבע, עישון ומחלות ואפילו סיבות שנראה היה שחלפו מהעולם כמו מלחמה ורצח עם, שעדיין איתנו למרבה הצער. אך על פי המחקר החדש שפירסם צוות מחקר של הוועדה לזיהום ובריאות, ופורסם ביום שישי בכתב העת הרפואי The Lancet, אחד מתוך שישה מקרי מוות בעולם קשור לזיהום סביבתי. מספר זה גדול פי אחד וחצי ממספר מקרי המוות עקב עישון, פי שלוש מאיידס ופי שישה מתאונות דרכים. אם המספר הזה נראה מפחיד, חשוב לציין שעל פי מחברי המחקר גם הערכה זו עלולה להתברר כהערכת חסר, שכן אנו מגלים כל העת קשרים חדשים בין מחלות לגורמי זיהום, בנוסף לכך שהמידע הזמין והמעקב בנוגע לכל הגורמים המזהמים איננו שלם.

הסיבה להפתעה הרבה שמעורר המחקר, היא שבניגוד לכל הסיבות שהוזכרו למעלה, בהן סיבת המוות ברורה יותר, במקרי זיהום הקשר הוא ברובו נסיבתי, פחות ברור לעין, ודורש מחקר רב והצלבות נתונים בין נתוני זיהום אוויר, מים וקרקע ונתוני תחלואה ומוות מקומיים לאומיים ובינלאומיים כאחד.

"היו מחקרים רבים על זיהום, אבל מעולם הם לא קיבלו את כמות המשאבים ואת תשומת הלב הציבורית כמו מחקרים על איידס או שינויי האקלים" אמר פיליפ לנדגריאן, ראש מכון בריאות הציבור בבית ספר לרפואה בניו יורק ואחד ממובילי המחקר, "זיהום זו בעיה ענקית שאנשים לא רואים כי אנחנו מסתכלים על חלקים קטנים ממנה".

הוועדה סקרה נתונים מארגון בריאות העולמי לשנת 2015, כמו גם נתונים ממספר מקורות נוספים, בהם ממשלות ואוניברסיטאות ברחבי העולם, ומצאה כי זיהום אוויר הגורם למחלות לב ודרכי הנשימה, שבץ, וסרטן ריאות קשור למותם בטרם עת של כ-7.4 מיליון בני אדם בשנה. מתוכם  4.5 מיליון מקרי מוות הקשורים לזיהום אוויר מחוץ לבתים הנגרם בעיקר כתוצאה של תחבורה ותעשייה, ו- 2.9 מיליון מקרי מוות הקשורים לזיהום אוויר פנים-ביתי, בעיקר משריפת עץ ופחם (לבישול והסקה).

זיהום מים, עקב שפכים או תעשייה, קשור לכ-1.8 מיליון מקרי מוות ממחלות מעיים וזיהומים חיידקיים. גורם מוות משמעותי נוסף הוא זיהום במקום העבודה, הכולל בתוכו חשיפה לרעלים וגורמים מסרטנים, וכן עישון פסיבי. על פי המחקר, מותם של כ-800 אלף בני אדם נגרם בשל חשיפה לזיהום בעבודה. הענפים הבולטים היו תעשיית הפחם, וכאלו שעבודתם קשורה בצבע, כגון תעשיית האופנה. המתכת היחידה שיש מידע עליה היא עופרת, ועל פי החוקרים, זיהום זה קשור למותם של כחצי מיליון מקרי מוות בשנה.

פועל במכרה בדונצק, אורקראינה (צילום: DmyTo / Shutterstock).

המחקר החדש מצביע גם על הקשר בין עוני והתפתחות תעשייתית מואצת לריבוי מקרי המוות עקב זיהום, כאשר הנתון בולט ביותר הוא זה לפיו 92% ממקרי המוות הקשורים לזיהום התרחשו במדינות בהן הכנסה נמוכה עד בינונית. בסומליה שיעור מקרי המוות בטרם עת עקב זיהום היה הרב ביותר, בהודו היה זיהום אחראי לכאחד מתוך ארבעה מקרי מוות –  שהם 2.5 מיליון איש. סין שנייה ברשימה, עם 1.8 מקרי מוות בטרם עת עקב זיהום. בבנגלדש, פקיסטן, דרום סודאן, האיטי, וצפון קוריאה כמעט חמישית ממקרי המוות בטרם עת קשורים לזיהום.

מבחינת זיהום במקומות העבודה, בריטניה יפן וגרמניה נמצאות ברשימת עשרת הראשונות. "גם במדינות העשירות יותר שם הזיהום נמצא יותר בשליטה, עדיין אלו הקהילות העניות יותר שחשופות ליותר זיהום", כתבו מחברי המחקר, וחיזקו שוב את הקשר בין זיהום לעוני.

"הקשר בין זיהום לעוני מאד ברור" אמר ארנסטו סנצ'אז טריאנה, מומחה לסביבה מהבנק העולמי לסוכנות הידיעות איי.פי., "שליטה בזיהום תעזור לנו לטפל בבעיות רבות נוספות כגון שינוי האקלים ותת תזונה, אי אפשר להתעלם מההקשרים".

בנוסף לאבדן הרב בחיי אדם, מצביעות תוצאות המחקר על הפסדים כספיים רבים עקב הזיהום וההוצאות הרפואיות הרבות. העלות השנתית של הזיהום, מצאו החוקרים, עומד על כ-4.6 טריליון דולרים, כ-6.2% מהתוצר העולמי.

ריצ'רד פולר, שהיה גם הוא בין מחברי המחקר, אמר כי "מה שאנשים לא מבינים הוא שזיהום עושה נזק רב לכלכלות. אנשים חולים או מתים לא יכולים לתרום לכלכלה וצריך לדאוג להם. יש מיתוס, ששרי אוצר עדיין מאמינים בו, שחייבים לתת למפעלים לזהם אחרת לא נצליח להתפתח וזה פשוט לא נכון".