אחרי קיץ של חקירות והפגנות, חוזרים למליאה ולוועדות: הכנסת תפתח היום (שני) את מושב החורף לשנת תשע"ח. ישיבת המליאה החגיגית לפתיחת המושב תתקיים היום בשעה 16:00, וינאמו בה נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. גם ועדות הכנסת ישובו השבוע לפעילות מלאה, לאחר פעילות חלקית במהלך פגרת הקיץ.

שני אירועים שהסעירו את המדינה במהלך פגרת הקיץ צפויים להקרין על פתיחת המושב ומהלכו: הראשון שבהם הוא הימשכות החקירות הפליליות כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו – פרשת המתנות מהמיליארדר ארנון מילצ'ן ופרשת השיחות עם מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, שלצידן הפגנות מתמשכות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקווה, בקריאה להגשת כתבי אישום נגד נתניהו וחקירתו גם בפרשת הצוללות – שבה, נכון לעכשיו, הוא אינו חשוד. אמנם אי אפשר לדעת כמה זמן עוד יימשכו החקירות ומה יעלה בסופן (על אף הדלפות לפיהן המשטרה תמליץ להגיש כתב אישוםנגד נתניהו), אך עצם האפשרות של הגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן תקרין על המערכת הפוליטית כולה. בליכוד, במחנה הציוני, ביש עתיד וגם בבית היהודי ישקיעו שעות נוספות בהיערכות לתסריט כזה.

סוגיה בוערת נוספת היא העלאת קצבאות הנכות. אחרי שהצעת החוק הפרטית של ח"כ אילן גילאון (מרצ) להעלאת הקצבאות עברה במושב הקודם, קיץ של חסימות כבישים ע"י פעילי מאבק הנכים, שתי ועדות (אחת בראשות החשכ"ל לשעבר פרופ' ירון זליכה והשנייה בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון), הסכמה של כלל סיעות הכנסת על מתווה שהציע יו"ר הקואליציה ביטן ומתווה שעליו הסכימו מרבית ארגוני הנכים ושמחון בתיווך ההסתדרות – עכשיו מגיע רגע האמת: שינוי החקיקה שיישם את ההסכם ויעלה את הקצבאות. כפי שהתגלה לאחר חתימת ההסכם, יש באוצר מי שינסו להכשיל אותו בתואנות שונות, והח"כים, שרובם תומכים בהעלאת הקצבאות, יצטרכו לעמוד על המשמר.

משחקי התקציב

לפתחו של המושב הקרוב עומד גם אישור תקציב המדינה לשנת 2018. למעשה תקציב זה כבר אושר כחלק מהתקציב הדו-שנתי, אך נקבעה לקראת תחילת השנה נקודת בקרה ("מנגנון ההתכנסות") שנועדה לבדוק האם הצפי המעודכן ל-2018 תואם לצפי שעל בסיסו נבנה התקציב. המנגנון הזה נוצר כדי להיערך למצב בו צפי ההכנסות העדכני נמוך יותר משתוכנן, ולאפשר תיקונים וצמצום הוצאות במידת הצורך; אך נכון לכרגע, נראה שהצפי המעודכן של הכנסות המדינה ב-2018 עתיד דווקא לעלות על המקורי.

לכך ניתן להוסיף את עודפי גביית המיסים ל-2017, שצפויים לעמוד על כ-14 מיליארד שקלים. מיליארדים אלו נמצאים אמנם מחוץ למסגרת ההוצאות בתקציב המדינה, אך בממשלה יצטרכו להחליט מה לעשות איתם – להפחית מיסים (ואם כן איזה), להגדיל את החזרי החוב, להגדיל את ההשקעה הציבורית, או תמהיל כלשהו של השלושה. חברי הכנסת הם אלו שיאשרו את ההחלטה הזו – וכנראה שיהיה להם גם מה להגיד בנושא. זאת לצד העברות תקציביות משנת הכספים המסתיימת לזו שתתחיל, שגם היא מאפשרת לחברי ועדת הכספים להפעיל את שריריהם.

אבל ייתכן שתקציב 2018 הוא רק הכסף הקטן במושב הנוכחי: מכיוונם של ראש הממשלה ושר האוצר מועברים לאחרונה רמזים עבים על כוונה להעביר כבר במושב הכנסת הנוכחי גם את תקציב 2019. למי שלא זוכר, התאריך המיועד לבחירות הבאות לכנסת במידה ואף אחד לא יפזר אותה הוא נובמבר 2019. העברת התקציב יכולה להיות מפתח ליציבות קואליציונית ולנטרל אינטרסים שונים לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות. מעניין להיזכר בהקשר זה שחברי הכנסת מבקרים באופן קבוע את משרד האוצר על כך שהצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים הסופית מגיעה אליהם תמיד ברגע האחרון, ללא יכולת משמעותית לעכל את מאות העמודים ואלפי הסעיפים החבויים בהם כדי לבקר את התקציב טרם ההצבעה. האם אישור מוקדם של התקציב יעניק לח"כים זמן רב יותר לעיין במסמכים ולדעת על מה הם מצביעים, או שעדיין הם יזכו לראות את ספר התקציב רק ימים ספורים לפני ההצבעה עליו? נחכה ונראה.

עמותות, תאגיד, בג"ץ, ועוד כמה מוקשים

בנוסף לכל אלה, יתמודדו חברי הכנסת הנוכחית עם מספר "מוקשים" וסערות שנשמעו מכיוון ראשי הקואליציה בשבוע שעבר הם הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית "לבחינת המימון שמעבירות מדינות זרות לעמותות הפועלות נגד חיילי צה"ל" – מהלך שנתקל בהתנגדותו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון; עתיד תאגיד השידור הציבורי, לאור הצהרתו של שר הפנים דרעי ושר התקשורת איוב קרא על רצונם לסגור אותו (או לפחות את שידורי הטלוויזיה שלו); הצעות חוק להחלשת יכולתו של בית המשפט העליון לבקר חקיקה של הכנסת (חברי כנסת שונים כגון מוטי יוגב מהבית היהודי הניחו הצעות חוק בעניין זה) והמשך הדיונים על "חוק הלאום" שנועד לחזק את הגדרת הזהות היהודית של מדינת ישראל. לאלו נוספות הצעת החוק כגון הגבלת חקירות כנגד ראש ממשלה מכהן (ח"כ דוד אמסלם), שעל רקע החקירות של ראש הממשלה הנוכחי תמשוך אש רבה (ההצעה, אגב, הוגשה טרם פתיחת החקירות כנגד נתניהו).

מחצית מראשי המפלגות אינם חברי כנסת

תופעה ייחודית במושב הנוכחי היא שיא בהיעדרותם של מנהיגי המפלגות מהכנסת. במצב חסר תקדים, יושבי הראש של חמש מפלגות המיוצגות בכנסת, מתוך עשר, אינם מכהנים בכנסת: בסיעות הקואליציה מדובר במשה כחלון (כולנו), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ואריה דרעי (ש"ס). שלושתם מכהנים כשרים בממשלה, ומתוקף כך הם ניצלו את הזכות שהוקנתה להם ב"חוק הנורבגי" לעזוב זמנית את חברותם בכנסת ולחזור אליה לכשירצו, ובינתיים לאפשר לבאים אחריהם ברשימה לכהן כח"כים במקומם. באופוזיציה מדובר ביו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, שניצח בפריימריז לראשות המפלגה על אף שאינו ח"כ, וכן ביו"ר מרצ זהבה גלאון, שהתפטרה בשבוע שעבר מהכנסת "כדי להתמקד בבחירות במפלגה".

שישה ח"כים חדשים

הח"כים שיתיישבו היום באולם המליאה יגלו ביניהם שישה פרצופים חדשים – אלו הם חברי הכנסת שנכנסו לתפקידם במהלך הפגרה, בעקבות התפטרויות של חברי כנסת מסיעות שונות. לרשימה המשותפת יצטרפו אבראהים חג'אזי וסעיד אלחרומי (במקומם של אוסמה סעדי ועבדאללה אבו מערוף, שהתפטרו כחלק מהסכמי רוטציה של הרשימה המשותפת). שניהם אנשי מפלגת רע"ם (רשימה ערבית מאוחדת – אחת מארבע המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת). אלחרומי הוא יושב ראש ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב, ובעברו מזכ"ל התנועה האיסלאמית וראש מועצת שגב שלום. לשורות המחנה הציוני יצטרפו סאלח סעד ולאה פדידה מהמחנה הציוני (במקום אראל מרגלית ומנואל טרכטנברג, שפרשו במפתיע מהכנסת בשבועות האחרונים). סעד, תושב בית ג'אן, הוא מנכ"ל חברת סיעוד, ושובץ ברשימת המחנה הציוני כנציג המגזר הדרוזי במפלגת העבודה. פדידה הייתה בכירה בקק"ל ושימשה כמשנה לראש עיריית יקנעם עילית.

למרצ יצטרף מוסי רז, מזכ"ל המפלגה שגם כיהן כח"כ מטעמה בשנים 2000-2003. רז עבד כמנכ"ל משותף של תחנת הרדיו הישראלית-פלסטינית "כל השלום" ועמד בראש גופים ציבוריים שונים, בהם "שלום עכשיו" וארגון "חיים וסביבה". לשורות ש"ס יצטרף סגן שר החינוך משולם נהרי, שלמעשה חוזר לכנסת לאחר שהתפטר במסגרת "החוק הנורבגי" (המאפשר לח"כים המשמשים כשרים וסגני שרים לוותר באופן זמני על חברותם בכנסת לח"כ אחר מרשימתם). הסיבה לחזרה היא החלפתו של ח"כ יגאל גואטה, שהתפטר בעקבות לחץ הציבור החרדי לאחר שסיפר כי הגיע עם משפחתו לחתונת אחיינו ההומו עם בן זוגו.

חילוף נוסף צפוי בקרוב גם בראשות הוועדה לביקורת המדינה: על פי הודעת המחנה הציוני שפורסמה לאחרונה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) תעמוד בראשות הוועדה במקום קארין אלהרר (יש עתיד). גם בראשות סיעת המחנה הציוני עצמה צפוי חילוף – יואל חסון יעמוד בראשה במקום מירב מיכאלי שעשתה זאת עד כה.