ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (שלישי) פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לפיה כבר החל ממשכורת חודש דצמבר 2017  (אשר תשולם בינואר 2018) יעלה שכר המינימום מ- 5,000 שקלים בחודש ל- 5,300 שקלים. שכר המינימום לשעה יעלה מ-26.9 שקלים ל- 28.5, ושכר המינימום היומי יעלה מ- 231  ל- 245 שקלים. זאת בעקבות הסכמות בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים ובאישור משרד האוצר. לפי הערכת משרד האוצר, עלות המהלך היא בין 400 ל-500 מיליון שקלים בשנה. בנאום השתתפו גם נציגים מארגוני נכים, שמחו על כל שהעלאת שכר המינימום תכביד את עלויות העסקת עובד סיעודי. עם אישור הוועדה, החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית ויאושר סופית על ידי הכנסת.

זוהי הפעימה הרביעית של העלאת שכר המינימום מאז חודש אפריל 2015. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הפעימה הקודמת, בה עלה שכר המינימום ל- 5,000 שקלים, היתה צפויה לגרום ל- 1.7% מהמשפחות בישראל לעלות מעל לקו העוני ולהפחית ב-3.1% את חומרת העוני.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בכנס חינוך טכנולוגי (צילום: דוברות הכנסת – נועם ריבקין פנטון).

"השלמת המהלך להעלאת שכר המינימום במשק באלף שקלים היא התשובה המוחצת לכל מי שהטיל ספק ביכולתה ובנחישותה של ההסתדרות לחולל שינוי חברתי אמיתי" אמר ניסנקורן בהתייחסו להחלטה. "בזכות המאבק הצודק שהובלנו, הצלחנו להביא בשורה ל-800 אלף משפחות שחייהן מושפעים מכך באופן ישיר. בתקופה של שנתיים וחצי בלבד, שכר המינימום בישראל עלה ב-23%, כלומר כמעט רבע מגובהו". עוד הוסיף "הוספנו לתא המשפחתי בתקופת אינפלציה שלילית בין אלף לאלפיים שקלים אם שני בני הזוג עובדים. כששכר המינימום עולה, עולות גם המשכורות הקרובות אליו וכך עולה השכר החציוני והשכר הממוצע למשק. המהלך להעלאת שכר המינימום תרם לדחיפת כל מדרג השכר כלפי מעלה, תוך יצירת השלכה חיובית גם על מעמד הביניים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"גם האיום שנשלף בכל פעם שדיברנו על העלאת שכר המינימום בנוגע לשיעור האבטלה, הוכח כלא נכון. בתקופה המדוברת שיעור האבטלה בישראל ירד לשפל היסטורי של 40 שנה, והגיע ל- 4.1%" הוסיף ניסנקורן.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מסר כי בהתייחס להסכם  ״הסכם שכר המינימום, עליו חתמו המעסיקים עם ההסתדרות, כולל לראשונה סעיף מחויבות משותפת של המעסיקים והעובדים להגדלת פריון העבודה. סעיף זה יאפשר בהמשך עדכון אמיתי וטבעי של רמת השכר במשק, לצד חיזוק יכולת עשיית העסקים בישראל".

ברוש הוסיף כי "יש לזכור כי מדובר באיזון עדין- המגזר העסקי בישראל סובל מעלויות כבדות לצד פריון עבודה נמוך, ובכדי לאפשר את המשך הצמיחה של המשק והעלייה ברמת החיים של תושבי ישראל, יש לפעול להגדלת הפריון לאותה הרמה כבמדינות ה – OECD״..

שר האוצר ויו"ר כולנו משה כחלון התייחס להעלאת שכר המינימום "העלאת שכר מינימום ל5300 ש"ח היא המשך ישיר של העבודה שלנו לטובת צמצום פערים וחיזוק ציבור העובדים. מצב המשק טוב ובמשמרת שלנו נוודא שכל האוכלוסיות יהנו מכך. נמשיך לשתף פעולה עם העובדים והמעסיקים במהלכים חברתיים שיטיבו עם אזרחי ישראל ועם הכלכלה הישראלית."

ח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה (כולנו): "עשינו פה מהלך חברתי שמחזק את החלשים בחברה. זהו יישום של דו"ח העוני שסיכמנו עליו בהסכמים הקואליציוניים כשהצטרפנו לממשלה. יש כאן בשורה לעובדים, למעסיקים ולחברה הישראלית."

נציגי ארגוני הנכים שהשתתפו בדיון מחו כי העלאת שכר המינימום תכביד על ההוצאות שלהם בהעסקת מטפלים סיעודיים. יו"ר ארגון נכי הפוליו, יהודה דורון אמר "העלאת שכר המינימום בפעימה נוספת תגרום לנו לחסר של 900 שקל בתשלום החודשי לעובד הזר. אומרים לנו: נגדיל לכם בקרוב את הקצבה ב-300 שקלים, אבל הורדתם מאיתנו 900 שקל בפעימות שכר המינימום. אתם צוחקים לנו בעיניים. העסקת עובד זר עולה לנכה עולה 10,200 שקל מדי חודש בממוצע ואנחנו מקבלים 4,000. נסגור את המדינה. שדה התעופה יהיה סגור. אני הולך להודיע לעמיתיי הנכים לסגור את כל הצמתים בערים".

על כך השיב ח"כ אילן גילאון (מרצ): "החטא הקדמון הוא שמאלצים את הנכים להיות מעסיקים". ניסנקורן הוסיף ואמר : "לא מתקנים עוול בעוול. נושא שכר המינימום צריך להמשיך לעלות, בד בבד עם עדכון קצבאות הנכים. הדבר הכי גרוע זה לא לקבל החלטות בחיים".