דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משה כחלון

כלכלה / האוצר הוכיח שהמע"מ הגבוה מעודד אי שוויון, לא תאמינו מה קרה אחר כך

סקירות הכלכלן הראשי במשרד האוצר מהוות מזה זמן איתות על החלטות מדיניות עתידיות של שר האוצר כחלון | השבוע הראה הכלכלן כי המע"מ מכביד בעיקר על השכבות החלשות, ואז, בתעלולים לוגיים וצוקהרה לאחור, הסביר מדוע אין להורידו

השר משה כחלון (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
השר משה כחלון (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

יתכן שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, הצליח להמציא מחדש את חוקי הכלכלה וההיגיון, בניסיונו להצדיק את קיומו של "המס המרושע ביותר" – מס ערך מוסף, המע"מ. במסמך מדהים שפורסם השבוע מציג נווה גישה על פיה המע"מ הוא מס ניטרלי ותרומתו לאי השוויון היא כ-1% בלבד. כדי להוכיח זאת משתמש נווה בטיעונים טאוטולוגיים ומחדש שיטות להסקת מסקנות מנתונים שאינם קיימים.

ההוצאה של משק בית בעשירון התחתון בישראל על מע"מ היא בשיעור של 29% מהכנסתו. ההוצאה של משק בית בעשירון העליון על מע"מ היא כ-6% מהכנסתו

זו לא הפעם הראשונה שבה ניתן לזהות בדו"חות הכלכלן הראשי המתפרסמים אחת לשבוע, הטיה ניאוליברלית שבאה להצדיק את מדיניות משרד האוצר. זאת תוך שימוש במחקרים ובנתונים שהם כביכול מדעיים וניטרליים. אך הפעם הצליחו אנשי אגף הכלכלן הראשי להתעלות על עצמם ולהוציא דו"ח מביך וחריג בציניות שבה הוא עושה שימוש במתודיקה המדעית.

את הסקירה פותח הכלכלן הראשי בהנחות המוצא הידועות והמקובלות כי המע"מ נתפס כמס רגרסיבי התורם להתפתחותו של אי שוויון. הכלכלן אף מציין כי "אכן, בדיקה של השפעת המע"מ, כאשר היא נבדקת לפי ההכנסה השוטפת של משקי הבית, תואמת את הדעה הרווחת בציבור (כי המע"מ תורם לאי שוויון ע.כ.)" הכלכלן הראשי מציג את ההשפעה של המע"מ על אי השוויון לפי שיטות המחקר המקובלות ומראה כי בעוד שהעשירון התחתון משלם מע"מ בשיעור של כ-29% מהכנסתו, העשירון העליון משלם 6% מהכנסתו בלבד. תשלום המע"מ הממוצע של כלל משקי הבית עומד על 10% מההכנסה. כך יוצא שמשקי הבית בעשירות התחתון משלמים מע"מ בשיעור מהכנסתם הגבוה כמעט פי חמש ממשקי הבית שבעשירון העליון. לשם השוואה מציג הכלכלן הראשי חמש מדינות באיחוד האירופי: יוון, הונגריה, אירלנד, בלגיה ובריטניה. בכל המדינות הללו היחס בין שיעור תשלום המע"מ מתוך ההכנסה נטו בין העשירון התחתון לעשירון העליון נעים בין 1:2 ל 1:3.

מדוע בישראל המע"מ הופך למקדם אי שיוויון בוטה כל כך? התשובה לכך נעוצה קודם כל ברמת אי השוויון המקדמית שיש בישראל. כשהפער בהכנסות כל כך גדול, כך גם ההשפעה הרגרסיבית של המע"מ גדלה. בנוסף, בישראל נהוג מע"מ אחיד החל על כ 80% מהצריכה. (פירות וירקות  לדוגמא פטורים ממע"מ). ברוב מדינות אירופה רק 40%-60% מהצריכה חייבת במע"מ. בנוסף, במדינות רבות נהוג מע"מ דיפרנציאלי, כך ששיעור המע"מ על מוצרי צריכה בסיסים הוא נמוך לעומת שיעור מע"מ גבוה על מוצרי יוקרה.

יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר (צילום: דר בון, דוברות האוצר).
יואל נוה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר (צילום: דר בון, דוברות האוצר).

לאחר שהציג  את המובן מאליו, פונה הכלכלן הראשי לערער על תפיסה זו וכותב " אך, ישנם כלכלנים הטוענים כי המדד המדויק לרווחה הכלכלית של הפרט אינו הכנסתו השוטפת, אלא הכנסתו הפרמננטית. האם בחירה במדד של הכנסה פרמננטית תציג את המע"מ באופן שונה מהאופן בו הוא מוצג בדרך כלל?"

מה עושים כשלתיאוריה אין נתונים עמם אפשר לאמתה?

מי הם אותם הכלכלנים הטוענים כך שעל בסיס טענותיהם ראוי לערער על ההגיוני והידוע? לא נכתב. מדוע הכנסה שוטפת אינה מדד מדויק? לא ברור. ומוזר מכל – כיצד ניתן לבחור במדד של הכנסה פרמנטטית אם מדד כזה אינו קיים כלל במציאות, אלא כרעיון תיאורטי.

העובדה שהמע"מ – מס שנקבע כאחוז קבוע (17% כיום) מכל עסקה הביא לתוצאה ששיעור המס שעניים ועשירים משלמים על הוצאותיהם דומה, לא בילבלה אף אחד באגף הכלכלן הראשי. שיטת הוכחה זו היא מה שלוגיקנים יכנו טאוטולוגיה

ההצדקה שמניח הכלכלן הראשי להעדיף את הבחינה של הכנסה פרמננטית לעומת הכנסה שוטפת היא שההכנסה של אדם משתנה לאורך חייו ונתונה לשינויים זמניים כמו תקופת אבטלה. מדובר בטיעון מגוחך כשבאים לבחון השפעה של המע"מ על אי השוויון. אי השוויון אינו נמדד בשיפור מצבו של אדם כזה או אחר. מדובר בפערים קבועים המתקיימים בחברה הישראלית כולה. כשמודדים את אי השוויון ואת ההשפעה של המע"מ על מצבם של משקי הבית בעשירונים השונים במונחים שוטפים, אפשר לזהות אותם כעניין קבוע. גם אם מצבו של אדם כזה או אחר משתנה לאורך השנים.

כדי להבין מהי הכנסה פרמננטית נפנה למקורות הרעיון – אבי התורה הניאוליברלית, הכלכלן מילטון פרידמן הגה את התיאוריה של ההכנסה הפרמננטית כדי להסביר מדוע צריכה של משק נותרת קבועה לאורך זמן בזמן שההכנסות של משקי הבית סובלות מתנודתיות. פרידמן המציא את ההכנסה הפרמננטית כרעיון תיאורטי המודד את ההכנסה העתידית המשוערת של משק בית ומכך גוזר סכום קבוע של ההכנסה הממוצעת של אותו משק בית לאורך כל ימי חייו.

הבעיה בתאוריה של ההכנסה הפרמננטית היא שהיא תאוריה. היא מסבירה יפה מדוע שינויים בצריכה של משק בית אינם משתנים באותו האופן כמו שינויים בהכנסה שלו אבל אין לה כל אחיזה במציאות ואין אפשרות באמת להעריך מהי ההכנסה הפרמננטית של משק בית. לראיה, כשהכלכלן הראשי בא לבחון את ההשפעה של המע"מ על משקי הבית לפי צריכה פרמננטית אין נתון כזה שניתן להתבסס עליו. אבל בעיה פעוטה כזו לא תעצור את אנשי אגף הכלכלן הראשי. הם החליטו להתייחס להוצאה הממוצעת של משקי הבית כאינדיקציה להכנסה הפרמננטית. ההגיון שלהם אומר שאם משק בית מסויים מוציא סכום מסויים כל חודש, כנראה שזה הסכום שהוא מצפה להכניס כל חודש.

קניות בסופרמרקט (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
קניות בסופרמרקט (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

כאן מגיע החלק היפה ביותר בסקירה, באגף הכלכלן הראשי "גילו" שאם משווים את שיעור תשלום המע"מ של משקי הבית ביחס להוצאה שלהם מתברר כי העניים והעשירים משלמים פחות או יותר את אותו שיעור מע"מ. העובדה שהמע"מ – מס שנקבע כאחוז קבוע (17% כיום) מכל עסקה הביא לתוצאה ששיעור המס שעניים ועשירים משלמים על הוצאותיהם דומה, לא בילבלה אף אחד באגף הכלכלן הראשי. שיטת הוכחה זו היא מה שלוגיקנים יכנו טאוטולוגיה. הקטע המפתיע שהכלכלן הראשי לא מתעכב עליו הוא שגם בבדיקה הזו התוצאה היא שהעניים עדיין משלמים שיעור גבוה של מע"מ לעומת העשירים, גם כשמדובר בהשוואה ביחס להוצאה. בניגוד לכל הגיון, בעשירון התחתון משלמים מע"מ בשיעור של כ-13% מההוצאה שלהם ואילו בעשירון העליון משלמים 11% בלבד. ובכל זאת מתוך הבדיקה המופרכת שביצע טוען הכלכלן הראשי כי "לפיכך, ניתן להסיק שהמע"מ הוא מס מעט רגרסיבי בלבד, המגדיל את אי השוויון בפחות מאחוז".

האם כחלון חוזר בו מהקביעה שהמע"מ הוא "המס הרשע ביותר"?

לקינוח מוסיף הכלכלן הראשי השוואה עולמית "המאמתת את התוצאות שהתקבלו מהסקר הישראלי במיקוד זה ומעידה על כך כי המע"מ נראה פחות רגרסיבי באופן משמעותי ממה שמתקבל כאשר בוחרים בהכנסה השוטפת כמדד לרווחה כלכלית". כשמסתכלים על הנתונים המוצגים בחלק זה בסקירה, אפשר רק להניח שאנשי הכלכלן הראשי לא טרחו להתעכב עליהם. אחרת קשה להבין כיצד פיספסו את העובדה שבכל שאר המדינות המוצגות, העשירים משלמים שיעור גבוה יותר של מע"מ מסך הוצאותיהם לעומת העניים. רק בישראל המצב הוא הפוך. כך למשל בבולגריה, העשירון התחתון משלם 11.3% מהוצאותיו למיסי קניה לעומת 13.9% בעשירון העליון. ביוון 13.4% בתחתון לעומת 15.2% בעליון, בהונגריה 17.1% בתחתון לעומת 18% בעליון וכו'.

מוכר בשוק מחנה יהודה, ירושלים, אוגוסט 2017. צילום: קלמן פודהורצר
מוכר בשוק מחנה יהודה, ירושלים, אוגוסט 2017. צילום: קלמן פודהורצר

כאמור, זו לא הפעם הראשונה שניתן למצוא שגיאות או הטיות בדו"חות הכלכלן הראשי שנועדו לשרת את מדיניות משרד האוצר. הפעם פשוט מדובר בגניבת דעת שהאיוולת זועקת ממנה. השאלה שנשארת תלויה באוויר היא מה נועדה לשרת אותה סקירה? האם במשרד האוצר חוששים מלחץ ציבורי להורדת המע"מ?

לפני כשנה וחצי, מספר חודשים לפני ש"דבר ראשון" עלה לאוויר, כינס שר האוצר כחלון מסיבת עיתונאים. בתשובה לשאלתי, בדבר עמדתו של השר על היחס יוצא הדופן הקיים בישראל בין המיסים העקיפים, דוגמת המע"מ, ובין המיסים הישירים, יחס שמראה כי מערכת המס בישראל מכבידה ידה על השכבות החלשות ומגבירה את אי השוויון, ענה שר האוצר תשובה חדה, שהפכה עד מהרה לכותרת בכל העיתונים הכלכליים: "המס הכי רשע זה מע"מ, והמס הצודק ביותר זה מס עיזבון" אמר אז כחלון, "אבל ראש הממשלה מתנגד" הוסיף במהרה. 

האם כחלון מבקש כעת למצוא סיבות מדוע, היה ואכן יוביל להפחתת מיסים, דווקא המע"מ אותו כינה "המס הרשע ביותר" ישאר על כנו? האם מדובר בהכשרת הקרקע שתאפשר להסביר שנכון יותר להוריד מיסים פרוגרסיבים כמו מס חברות ומס הכנסה? את המענה לשאלות הללו ניתן יהיה להסיק מהצעדים הבאים עליהם יכריזו במשרד האוצר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!