דו"ח המבקר שהתפרסם היום והתייחס לשורה של נושאים בתחומים כלכליים-חברתיים בחן גם את יישום כרטיס הרב-קו כחלק מהמדיניות המוצהרת של משרד התחבורה להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית בישראל. הכרטיס החכם נחשב למרכיב מרכזי בהגדלת הנוחות והנגישות של התחבורה הציבורית לציבור המשתמשים, לרבות הזנה קלה של הסדרי נסיעה מוזלים, שילוב בין ספקי התחבורה הציבורית השונים, ביטול הצורך בנשיאת כסף מזומן וייעול התשלום על כל נסיעה.

בפועל דו"ח המבקר חושף את מה שנראה כתחושה רווחת בקרב משתמשי התחבורה הציבורית: כרטיס הרב-קו רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו ולעמוד במטרות לשמן נוצר.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: יונתן זינדל פלאש 90).

הליקויים

בין היתר מצויין כביקורת בדו"ח כי מספר עמדות ההנפקה של כרטיסי הרב-קו, 118 כיום, לוקה בחסר וכי ישנן ערים בארץ, כדוגמת בית שמש ונתניה, בהן עמדה אחת בלבד. עובדה זו יוצרת עומס על העמדות הקיימות ומאלצות את המשתמשים לכתת רגליהם לעמדות מרוחקות.

עוד נמתחה ביקורת על כך שבאוטובוסים לא ניתן לטעון את הכרטיס אלא אצל הנהג על האוטובוס עצמו, דבר הגורם לעיכובים בנסיעה ולעתים אף מסכן את הנוסעים, זאת בניגוד לנהוג ברכבת ובתחנות המטרונית בחיפה והרכבת הקלה בירושלים בהן ניתן לטעון את כרטיס הרב-קו לפני העלייה לנסיעה.

גם נושא תיקוף הנסיעה זכה להתייחסות בדו"ח מכמה היבטים: היעדר היכולת לתקף את הכרטיס לפני העלייה למרבית האוטובוסים מצד אחד והקושי באכיפה ובקרה של התיקוף בקוי התחבורה בהם כן מתאפשר תיקוף לפני העלייה, דבר היוצר מצב בו נוסעים לא משלמים על נסיעתם. עניין נוסף הוא הצורך לתקף נסיעה גם כשכבר שולם עליה, כמו למשל במסגרת הסדר חופשי חודשי, נסיעת המשך בתוך 90 הדקות בהן ניתן לנסוע בחינם לאחר התיקוף הראשון ועוד.

בדו"ח גם עלה חוסר הסינכרון בין מערכות המידע השונות של מפעילות אמצעי התחבורה הציבורית ובין המערכת המרכזית של הרב-קו, דבר המקשה על נוסעים לקבל החזרים במידת הצורך ויוצר קושי על משתמשי הרב-קו בהסדר חופשי-חודשי כשבקווי האוטובוס ההסדר הוא בעבור חודש קלנדרי (בתוקף מתחילת החודש ועד סופו – י.ו) וברכבת הוא לחודש מיום הנפקתו.

הרכבת הקלה בירושלים, ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

עניין החופשי החודשי הקלנדרי עלה כביקורת גם כי שיטה זו פוגעת ביכולתו של הנוסע להעריך במדויק תקופה בה יהיו לו יותר נסיעות ולהיערך מבעוד מועד עם הסדר שיחסוך לו כסף ולצד זה, יוצרת עומס על תחנות ההנפקה, וביתר שאת על נהגי האוטובוסים, לקראת כל חודש כשרק ב-5-6 הימים האחרונים של כל חודש ניתן לרכוש חופשי חודשי לחודש העוקב.

הפטור ממכרז שהפך לקבוע

מהדו"ח עולה כי מי שאמון על מערך התפעול והתחזוקה של הרב-קו הוא בנק הדואר שב-2010 החל את התקשרותו עם משרד התחבורה בפטור ממכרז לביצוע פיילוט בהיקף של 10 מיליון ש"ח אלא שמאז הוארכה ההתקשרות כמה פעמים, שוב ללא מכרז ובחלק מהמקרים אף בדיעבד, ועלות "הפיילוט" הגיעה למעל ל-60 מיליון ש"ח. כל זאת על אף שסגן החשב הכללי באוצר הנחה את משרד התחבורה לצאת למכרז עד סוף 2015. על כך נכתב בדו"ח כי "נמצא כי למרות הערת מבקר המדינה ולמרות הנחיית סגן החשכ"ל לצאת במכרז פומבי עד סוף שנת 2015 לא עשה זאת משרד התחבורה, אלא פנה שוב בבקשה לפטור ממכרז" ועוד כי "על משרד התחבורה להתארגן כבר כעת לקראת תום תקופת ההתקשרות עם חברת התוכנה ועם בנק הדואר. על המשרד להפיק לקחים, לבחון התארגנות אסטרטגית כוללת למערך כרטוס משולב לתחבורה ציבורית".

בסיכום הדו"ח מציין המבקר כי מערכת תחבורה ציבורית יעילה ואיכותית יכולה לשנות את הרגלי הנסיעה של תושבי המדינה, להרחיב את השימוש בה לאוכלוסיות נוספות ולהעלות את מספר המשתמשים בה וכי "מאחר שכרטיס הרב-קו הוא רכיב חשוב במערכת, על משרד התחבורה לשפר את הליכי ההנפקה, הטעינה והשירות למחזיקי הכרטיס".

תור בכניסה לאוטובוס. רפורמה ברב-קו תעזור? (צילום ארכיון: מרים אלסטר פלאש 90)

תגובת משרד התחבורה

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי רוב הליקויים שהועלו בדו"ח תוקנו או נמצאים כיום בהליך תיקון. כך למשל נמסר כי "עד לסוף השנה יפעלו ברחבי הארץ 125 עמדות להנפקת כרטיסי רב קו. עמדות אלה אמורות לתת מענה הולם ומספק לכל נוסעי התחבורה הציבורית בארץ" ובנוסף כי "האפשרות לרכישת מנוי חודשי גמיש (30 יום מהפעלת הכרטיס) שניתנה לנוסעים ברכבת ישראל, חלה כיום גם לציבור הנוסעים באוטובוסים". מהמשרד נמסר גם כי הם פועלים להגדלת אפשרויות הטעינה של הכרטיס במגוון אמצעים נוספים ולצמצם את המכירה אצל הנהגים.