דוח מבקר המדינה שפורסם אתמול (רביעי), העלה שורת ליקויים בתפקודם של תאגידי המים העירוניים. המבקר מצא כי, במקרים מסוימים, עברו התאגידים על כללי ההתקשרות עם קבלנים לצורך ביצוע עבודות, וכי מנגנוני הפיקוח של הרשויות המקומיות על פעילות תאגידים אלו לא מתפקדים כראוי. המבקר מדגיש כי היות ותאגידי המים אינם חברות ציבוריות, אלא חברות למטרת רווח, הפועלים תחת הרשות המקומית אך באופן נפרד, יש חשיבות גדולה לפיקוח על פעילותם.

תאגידי המים הוקמו בשנת 2001, מכוח חוק תאגידי מים וביוב, שחייב את הרשויות המקומיות – שהיו, עד אז, אחראיות באופן ישיר לאספקת המים בתחומן – להעביר את סמכויותיהן בנושא  לידי תאגיד למטרות רווח. החוק, יש לציין, קובע שהתאגיד צריך לספק שירות לכלל התושבים, אבל לא את איכות ומחירו.

תאגידי המים, הפועלים כיום כל בכל רשות מקומית, הם אלו המספקים לתושבים את המים. הרשויות המקומיות הן בעלות מניות בתאגידים, ומפקחות על פעילותם, אך הם מנוהלים כגוף כלכלי ומקצועי נפרד.

מהדוח עולה כי העמדה המקצועית של המשרד כי התאגידים הללו אינם נחוצים וניהול משק המים חייב לחזור לטיפולן של הרשויות המקומיות (מחלקות פנימיות) כפי שהיו בעבר. הדוח מתייחס לפעולות ביקורת שנעשו בחודשים יוני 2016 עד פברואר 2017 בתאגידים שונים.

היות והתאגידים פועלים למטרת רווח, מבקר המדינה הדגיש את החשיבות שבפיקוח על פעילותם לאינטרס הציבורי. מבדיקת המבקר עולה כי למרות שהרשויות המקומיות מחזיקות במניות בתאגידי במים, מספר תאגידים פעלו במשך תקופות ארוכות ללא דירקטורים מטעמן. כך למשל, בתאגיד מי אשקלון לא מונו חברי דירקטוריון מטעם המועצה במשך כמעט שנתיים, ובשנת 2016 נפגש הדירקטוריון רק פעם אחת.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי מינויים של הדירקטורים ואת אי קיום ישיבות הדירקטוריונים בתאגידים אלה, כנדרש על פי החוק" נכתב בדוח, "אי מינוי הדירקטורים ואי קיום הישיבות פגמו ביכולת הדירקטוריונים למלא את חובתם- קביעת מדיניות לתאגידים המים ופיקוח על פעילותם".

עוד עולה מהדוח כי גם ועדות הביקורת, שפעילותן מחויבת על פי חוק, לא הוקמו בחלק מהתאגידים. "בביקורת נמצא כי על אף חיוניות תפקידה של ועדת הביקורת, ואף שוועדת הביקורת היא הוועדה היחידה שהקמתה היא חובה- לא פעלו בחלק מתאגידי המים שנבדקו ועדות ביקורת", כתב המבקר.

הדוח מעביר ביקורת גם על חוסר השקיפות בהסכמים בין התאגידים לקבלנים הפועלים בשירותם. כל התאגידים מחויבים לבצע התקשרויות בהתאם לחוק חובת המכרזים, עם זאת, משרד המבקר מצא כי תאגידים מסוימים העסיקו קבלנים ללא מכרז. גם הליך זה, טוען המבקר, חיוני לשמירת האינטרס הציבורי והיעדרו מפחית את היכולת להבטיח אינטרס זה. "קיומו של הסכם בכתב הכולל את פרטי ההתקשרות המרכזיים… חיוני להבטחת ביצוע העבודה או מתן השירות ולקיום בקרה עליהם", נכתב בדוח.

אין זו הפעם הראשונה בה נחשפים אי סדרים בפעילותם של תאגידי המים. כך, למשל, כבר בשנת 2013 נחשף כי במי אביבים, תאגיד המים הפועל בשירות עיריית תל אביב, בוצעו עבירות שוחד בהיקפים של מיליוני שקלים, זיוף מסמכים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. עובדים בכירים בתאגיד קיבלו שוחד מהחברות הקבלניות שביצעו עבורו עבודות, בתמורה להטבות שונות. החברות שילמו שוחד כדי לקבל ניתוב של טלפונים למוקד שלהם, ואישור דרישות תשלום מנופחות. כאמור, בשנת 2017, חלק מתאגידי המים, ממשיכים להתנהל בצורה לא תקינה.