אם מישהו חשב עד היום כי לעסקת רכישת תנובה על ידי קרן אייפקס הייתה השפעה חיובית כלשהי על המשק הישראלי, הגיע אתמול מבקר המדינה והניח לבנה נוספת במסכת העוולות של הסיבוב שעשתה קרן ההשקעות הבריטית על המשק הישראלי. דוח המבקר שפורסם אתמול (רביעי), חשף שורה של ליקויים בתהליך האישור של הטבות ופטורים ממס לקרן אייפקס, שהובילו להפסד של כמיליארד שקלים לקופת המדינה. אם ניתן להשליך ממסקנות המבקר על ההתנהלות הכללית המדינה מול קרנות ההשקעה, מדובר בחשיפה של אחד השקרים הגדולים בכלכלה הישראלית.

הרבה פעמים אנחנו שומעים מקברניטי הכלכלה שלנו על הצורך לעודד השקעות של הון זר בישראל. השקעות שיביאו לצמיחה, ליצירת מקומות עבודה ולחיזוק המשק הישראלי. מדינת ישרא מעודדת השקעות הון באמצעות החוק לעידוד השקעות הון הכולל שורה ארוכה של הטבות, מענקים והקלות מס. בנוסף, מדיניות המס הרגרסיבית וצעדי מדיניות נוספים מקודמים תחת אותם הנימוקים.

מאז שנות התשעים לא בוצעה בחינה של התועלות שיש להקלות המס עבור המשק הישראלי, מצד אף אחד מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים.

קרן אייפקס החזיקה בתנובה במשך שש וחצי שנים, בין 2007 ל-2014. בתקופה זו, הרוויחה הקרן 1.7 מיליארד שקלים מדיבידנדים שמשכה מהחברה. כשמכרה אייפקס את תנובה לברייטפוד הסינית, היא רשמה רווח נוסף של 2.69 מיליארד שקלים. לפי מבקר המדינה, הרווח הנקי של אייפקס מתקופתה בכבעלת תנובה, עמד על כארבעה מיליארד שקלים. על כל הסכום הזה קיבלה אייפקס פטור מלא ממס, שהיה אמור להגיע ליותר ממיליארד שקלים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

איך הצליחה אייפקס לקבל פטור כזה? על פי הדו"ח, מדובר בשורה של ליקויים בהתנהלות רשות המיסים. בין הליקויים מצביע המבקר על הפירוש המרחיב שנתנו ברשות המיסים לחוק המאפשר פטור ממס לקרנות הון סיכון. קרן אייפקס היא קרן השקעות שלא נחשבת לקרן הון סיכון. ההשקעה ברכישת תנובה רחוקה מאוד מלהיות השקעה בעלת מאפייני סיכון. בנוסף ציין המבקר כי בעוד שהפטור לקרנות הון סיכון נועד לעודד הזרמת הון לחברות ישראליות שיעודד תעסוקה ופיתוח, אייפקס לא הזרימה הון לתנובה, לא הגדילה את מצבת העובדים בחברה וכך גם בבזק שאת גרעין השליטה בה רכשה אייפקס ב 2005 ומכרה ב-2009.

בנוסף מציין המבקר שורה של הטבות חריגות הנוגעות לפטור ממס על דיבידנדים שניתן לאייפקס, פטור ממס על הכנסות מריבית ועל הכנסות ממכירת נדל"ן שהיה ברשותה של תנובה. המבקר ציין גם את הפטור שניתן לשותפיה הישראלים של אייפקס בעסקת תנובה.

מבקר המדינה הרחיב את המבט מהטיפול באייפקס למדיניות קלוקלת שהוטמעה ברשות המיסים, המאשרת פטורים מקדמיים לקרנות שונות המשקיעות בישראל. המבקר טוען כי הנוהג לאישור פטורים מקדמיים, בניגוד למצבים שבהם ניתן החזר מס לקרנות העומדות בקריטריונים, מהווה חריגה מהסמכות שניתנה לרשות על פי החוק. בנוסף, המבקר קובע כי ההטבות שניתנו במסגרת החלטות מיסוי מקדמיות לא עולות בקנה אחד עם הקריטריונים שקבעה הרשות בעצמה. כך למשל לא נבדקו תנאים מחייבים של "השקעות מזכות", המהוות תנאי סף לקבלת הטבות המס.

הקרן הבריטית לא השביחה את תנובה, לא הרחיבה את פעילותה ולא פתחה לה שווקים בעולם. אייפקס לא הגדילה את מצבת העובדים בחברה ולא הטמיעה בה טכנולוגיות חדשות.

הדוח תוקף את הטענה המרכזית שבשמה נותנת המדינה הקלות מס לקרנות המשקיעות בישראל, כשהוא מציין כי מאז שנות התשעים לא בוצעה בחינה של התועלות שיש להקלות המס עבור המשק הישראלי, מצד אף אחד מהגופים הממשלתיים הרלוונטיים.

המסקנה הראשונה שניתן להסיק מדוח המבקר, היא שמדינת ישראל נדיבה מאוד כלפי בעלי הון זרים שמעוניים להנות מנכסי המשק הישראלי ומהצרכנים שבו. הדוגמה של קרן אייפקס ממחישה זאת באופן יוצא דופן, שכן מדובר בקרן הנוהגת לרכוש חברות במחירי מציאה, להנהיג מדיניות המכוונת להשאת רווחים מהירה (העלאת מחירים, ניצול כוח מונופולי, ומכירת נכסים) ולאחר מכן היא מוכרת את החברה ברווח עצום. מה הרוויח המשק הישראלי מהסיבוב שעשתה אייפקס בתנובה? קשה למצוא תשובה לכך. הקרן הבריטית לא השביחה את תנובה, לא הרחיבה את פעילותה ולא פתחה לה שווקים בעולם. אייפקס לא הגדילה את מצבת העובדים בחברה ולא הטמיעה בה טכנולוגיות חדשות.

המסקנה השנייה שניתן להסיק מהדוח, היא שהתפיסה הגורסת כי מדינת ישראל צריכה לפרוס שטיח אדום בפני ההון הבינלאומי מתוך אמונה שהוא יביא לצמיחה ש"תחלחל" למטה לא ממש עומדת במבחן המציאות. התפיסה הזו הביאה את ממשלת ישראל לתת הקלות מס בהיקפים אדירים אבל לא רק. התפיסה הזו עומדת בבסיס מדיניות ההפרטה, חשיפת המשק הישראלי לייבוא פרוע והקלות רגולטוריות שונות הניתנות לבעלי הון. לציבור אומרים ש"אם לא נהיה אטרקטיביים למשקיעים, הם לא יבואו". מבקר המדינה מעלה את השאלה – מדוע אנחנו צריכים שהם יבואו?

בפעם הבאה שיספרו לנו על הורדת מס חברות שיעודד צמיחה, או מתן הקלות במס לענקיות ההיי טק, או הפחתת רגולציה לקידום הקלות לעשיית עסקים, כשיגידו לנו שהצמיחה מחלחלת מלמעלה למטה – כדאי שניזכר בסיבוב שעשתה אייפקס על המשק הישראלי בעסקת תנובה ונשאל את עצמנו, מה באמת ייצא לנו מזה?