"התוצאה של מינוי יועצים משפטיים ישירות בידי הדרג הפוליטי, היא החלשה של שומרי הסף הראשיים במערכת הציבורית ופוליטיזציה של השירות המשפטי והשירות הציבורי כולו". כך נכתב בחוות דעת שהגיש איגוד המשפטנים בהסתדרות, לקראת הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה שאמור להתקיים היום (ראשון), על הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, לפיה ימונו היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בידי השרים ולא באמצעות מכרז שיוויוני.

שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ דוד אזולאי, בוועדה לבחירת קאדים בבית הדין השרעי בירושלים. (יונתן סינל/פלאש 90)

"האינטרס של החברה הישראלית בכללותה", כתב יצחק (יצי) גורדון, המזכיר בפועל של  איגוד המשפטנים, "הוא שעכשיו ובראייה לטווח רחוק, יהיו בשירות המשפטי הציבורי משפטנים לא מוטים פוליטית, שומרי סף אובייקטיביים, בעלי עצמאות מקצועית, ששומרים על שלטון החוק, על השוויון, על מינהל תקין ועל זכויות אדם, בלי קשר למפלגה השלטת בכל רגע נתון או לשר העומד בראשות כל משרד".

"עצמאותם המקצועית של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תיפגע, וכן עצמאות כלל השירות המשפטי הציבורי" הדגיש גורדון, "מדובר במהלך משמעותי עם השלכות דרמטיות על דמות השירות הציבורי. השינוי המוצע יהווה מכת מחץ לכל השירות הציבורי הממלכתי, המקצועי, נטול הזיקה הפוליטית, ה– service civil ובכך יפגע פגיעה קשה בציבור כולו, בערכי השוויון, במינהל התקין, בשמירה על שלטון החוק, בשמירה על זכויות אדם, בסבירות החלטות הדרג הפוליטי, בייצוג אינטרס הציבור ושמירה עליו ועוד".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לדבריהם אין כל בסיס לטענות שהייעוץ המשפטי הממשלתי 'פוגע במשילות' או מונע מהדרג הנבחר להגשים את מדיניותו: "תפקידו של הייעוץ המשפטי הציבורי הוא לסייע לדרג הנבחר, היינו לממשלה ולשרים, בהגשמת מדיוניותם בכפוף לגבולות החוק, ורק במקרי קיצון חריגים, שבהם מוצעת פעולה מנהלית שאיננה יכולה לעמוד מבחינה משפטית, ולא נמצאת לה חלופה הולמת – נאלץ היועץ המשפטי למשרד לקבוע כי יש מניעות מביצועה. גם במקרים אלה יש באפשרות מנכ"לי המשרדים לערער בפני היועץ המשפטי לממשלה."

עוד הדגישו כי הצעת החוק מנוגדת למסקנות ועדת אברמוביץ', שדנה בנושא בשנת 2008 והגיעה למסקנה כי אין מקום לשינוי שיטת מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ולהופכם למינוי של ועדת איתור – כל שכן מינוי המבוסס על שיקולים פוליטיים – וכי יש לשמר את עצמאותם.

"המטרה המוצהרת של הצעת החוק, שהשר יוכל לבחור את היועץ המשפטי של המשרד איתו יעבוד, לא תוכל להיות מושגת לפי הצעת החוק" הוסיפו. על פי הצעת החוק והמצב הקיים כיום ממונה יועץ משפטי לתקופת כהונה בת שבע שנים – זאת בעוד הכהונה הממוצעת של שר בישראל היא שנתיים ופחות מכך. כך לדבריהם עשוי להיווצר מצב ששר ימנה יועץ משפטי למשרדו – אך יעזוב את תפקידו אחרי שנתיים לטובת שר חדש – שעשוי אף להיות יריבו הפוליטי, אשר ימצא עצמו עם יועץ משפטי בעל 'תיוג פוליטי' שהוריש לו קודמו, ואשר הוא מתקשה לתת בו אמון. זאת לעומת המצב הקיים, בו היועץ המשפטי הינו גורם מקצועי שאינו פוליטי המשרת במקצועיות כל שר נכנס בלא קשר לעמדותיו.

עו"ד יצחק (יצי) גורדון, המזכיר בפועל של איגוד המשפטנים בהסתדרות. צילום: מאיר אליפור

הצעת החוק קובעת כי היועצים המשפטיים יבחרו על ידי השרים, מתוך חמישה מועמדים שיאותרו על ידי ועדת איתור – שלשר תהיה השפעה גם על הרכב חבריה. חוות הדעת, החתומה על ידי עו"ד יצחק גורדון, מזכיר בפועל של איגוד המשפטנים בהסתדרות, מתריעה כי משפטנים מנוסים בשירות הציבורי לא יזכו להזדמנות אמיתית להתקדם לתפקיד. "אין כל הצדקה לשלול מן המשפטנים משרתי הציבור הזדמנות להתמודד על התפקיד שבפסגה המקצועית של עבודתם כמקובל לגבי שאר עובדי המדינה. זו פגיעה קשה בזכותם של המשפטנים עובדי המדינה להתקדם בתפקידיהם לתפקיד הבכיר בשרשרת ופגיעה בחופש העיסוק שלהם. גם הליך הקידום לכל אורך השרשרת של השירות המשפטי ייתקע כי לא יהיו קידומים כלפי מעלה בשירות הציבורי. בנוסף, התוצאה תהיה פגיעה במוטיבציה בשירות המשפטי הציבורי כולו ועזיבה של עורכי הדין הטובים ופגיעה אנושה באיכות השירות המשפטי הציבורי".