תוצאות ספירת הצבאים השנתית באזור הדרום מצביעות על מצב יציב של אוכלוסיית צבאי הנגב עם גידול באזור נחל פארן, כך דיווחה היום (שני) רשות הטבע והגנים. ספירת צבאי נגב, המוגדרים כמין שעתידו מצוי בסכנה, נערכה בימים האחרונים על ידי מחוז דרום של הרשות באזור הנגב והערבה. בכל אזורי הנגב והערבה, בהם יש ריכוזי צבאים, נספרו השנה 1,151 צבאי נגב. זאת לעומת 1,158 צבאים שנספרו בשנת 2016. אך בחלק מהאזורים לחצי בנייה ופיתוח תשתיות מצמצמים את מרחבי המחייה של הצבאים וקיים חשש לעתידם באזורים אלו.

ריכוז הצבאים הגדול ביותר נמצא באזור הנחלים ציחור וצניפים, שם נספרו 331 צבאי נגב לעומת 326 שנספרו שם בשנה שעברה. אזור בולט נוסף הוא שמורת הטבע עברונה, עם 246 צבאי נגב.

ספירת צבאי נגב. (צילום: גל ביסמוט רשות הטבע והגנים)

באזור הנחלים קצב וחיון, חל פיחות במספר הצבאים, כמספרם הצטמצם ב-43 מ-177 ב-2016 ל-130 השנה. לעומת זאת באזור נחל פארן, מערבית לכביש 40, גדלה אוכלוסיית צבאי הנגב ונספרו שם 130 צבאים לעומת 118 בשנה שעברה.

לדברי אקולוג מחוז הדרום ברשות הטבע והגנים, ד"ר אסף צוער, "ניטור אוכלוסיית צבאי הנגב במחוז דרום נערך אחת לשנה כחלק ממעקב ארוך טווח אחר האוכלוסיות. באמצעותו אנו מקבלים אינדיקציה ליעילות הפעולות שלנו בשטח אל מול האיומים הרבים עימם מתמודדים צבאי הנגב ובכלל, בהם לחצי בנייה ופיתוח תשתיות מואצים המצמצמים את מרחבי המחיה של הצבאים, איומי ציד לא חוקי, איסוף לא חוקי ופסול של עופרים, דריסות ולחץ טריפה גבוה כתוצאה מעליה בגודל אוכלוסיות טורפים והכלבים המשוטטים".

צוער הסביר כי, "באזור בו חל קיטון במספר הצבאים שנספרו כגון נחלי קצב וחיון ,  יש להתעמק ולשים דגש כדי לבחון את ההשפעות והאיומים השונים על מצב אוכלוסיית הצבאים באזור ולפעול בהתאם. לדוגמה, מצפון לשמורת עברונה  משלימים בימים אלו את הקמת שדה תעופה רמון וגדר הגבול עם ירדן. אנו צופים כי הפעלת שדה התעופה והגדלת נפח תנועת הרכבים על כביש 90  תביא לתנועת אנשים רבה ולפגיעה בקישוריות של השמורה לשמורת החי בר שמצפון. בנוסף על כל זה, מתוכננים שטחי חקלאות בצמוד לשמורת עברונה ולהערכתנו תהיה לכך השפעה שלילית על מצב הצבאים באזור וזה גם משהו שנצטרך להתעמק בו".

לסיכום, אמר צוער כי "רשות הטבע והגנים תמשיך בכל הכוח עם כל המשאבים הקיימים לאורך השנים הבאות על מנת לשמור על אוכלוסיית הצבאים באזור זה ובכלל. בין היתר באמצעות פעולות פיקוח ואכיפה, הסברה, מחקר, הקמת תשתיות תומכות כמו מעברים אקולוגיים ושמירה על שטחים פתוחים לצד קידום הכרזות שמורות טבע".

צבי הנגב הוא אחד משלושת מיני הצבאים הקיימים בארץ, לצד הצבי הארץ הישראלי (הנפוץ בעיקר צפון הארץ ובמרכזה, ומונה כ-3,000 פרטים), וצבי הַשִּׁטִּים (ממנו קיימים כ-30 פרטים בלבד, רובם בשמורת החי בר ביטבתה).

צבי הנגב חשוב מאד למערכת האקולוגית בנגב, שכן יש לו מערכת יחסי גומלין הדוקים עם עץ השיטה וניזון בעיקר מעליו ופירותיו שמספקים לו גם את כמות המים הדרושה לקיומו במדבר הצחיח. חלק מזרעי השיטה המצויים בפרי לא נלעסים, ועוברים דרך מערכת העיכול של הצבי ויוצאים לאחר מכן בגללים שלו. כך מסייע הצבי בהפצת עץ השיטה. מחקרים גילו כי הקליפה הקשה של זרעי השיטה מתרככת כאשר היא עוברת במערכת העיכול של הצבי ובכך מגדילה את הסיכוי שהזרעים יינבטו, בנוסף התגלה כי מיצי העיכול בקיבת הצבי ממיתים זחלי חיפושית המתפתחים בזרעים ופוגעים בהם.