דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גשם

מזג האוויר / הכל לטובה? הגשמים העזים שיורדים יכולים להזיק יותר מאשר להועיל

אם הרגשתן שהחורף בשנים האחרונות משתנה, ככל הנראה לא טעיתן, המטחים קצרים ועוצמתיים יותר, והימים הגשומים מתמעטים | ככל הנראה בזכות ההתפלה בני האדם לא יהיו צמאים, אבל מה יהיה על הטבע? | ד"ר עמיר גבעתי, מרשות המים, מוטרד

משפחה צופה על הגשם בנחל עוג, ינואר 2017 (צילום: הדס פרוש / פלאש90).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

60 המילימטרים גשם שירדו אתמול (שני) באיזור חיפה מצביעים על מגמה מטרידה – פחות ימי גשם, המתרכזים לממטרים עוצמתיים יותר ואלה לא מצליחים להחזיק את משק המים. בעוד שבעיית מי השתיה בישראל נפתרה באמצעות התפלה, החקלאות והטבע משוועים לעונה גשומה מסוג אחר לגמרי.

ד"ר עמיר גבעתי הוא מנהל תחום מים עיליים ברשות המים, ואחראי על יחידת המחקר. לדבריו, שינויי האקלים העולמיים מגיעים גם לישראל. אמנם לא יהיו כאן הוריקנים כמו בארה"ב, אך גם אנו נתקלים במזג אוויר קיצוני יותר ויותר. כדי להבין מה בעצם קורה הוא מסביר שהגשם הוא לא רק כמות מצטברת, אלא תופעה מורכבת יותר.

שיטפון בגב ילק, הר הנגב, אפריל 2016 (צילום מתוך בלוג הצילום של אוריאל לוי).

"גשם כמו שירד ביממה האחרונה, ובחלק מהמקומות אפילו ירד הרבה גשם, הוא הרבה פחות יעיל כי הוא יורד לזמן קצר ובעיקר באיזור החוף ואז רובו נשפך לים. זה גשם שיורד באיזור שלא תורם למשק המים. כדי שתהיה תרומה למשק המים הוא צריך לרדת מעל הכנרת ומעל האקוויפרים. מה שקרה בלילה ובבוקר, זה שהכל ירד באיזור חיפה. אם כבר זה גורם לנזקים כמו הצפות ולא ממלא את המאגרים, ולא את זרימת הנחלים. לכן אנחנו מעדיפים שהעוצמה לא תהיה כל כך חזקה. אנחנו רוצים שהגשם "ירד בעיתו" – גם בזמן הנכון וגם בעוצמה הנכונה". גם גבעתי יודע שאין לנו השפעה מהותית על הגשם, "זה מהטבע. כשיש גשם, אנחנו דואגים לפיזור של יודיד הכסף, שגורם להיווצרות של יותר טיפות ולכן יותר גשם  – "זריעת עננים", אבל זו השפעה של אחוזים בודדים. הלוואי והיה אפשר להנדס את זה".

תהליך עקבי של הקצנה

"אנחנו רואים מגמה ב 20-30 שנים האחרונות, בה יש פחות ימי גשם ופחות כמות גשמים, אבל במטחים חזקים יותר. יש יותר הצפות ושטפונות, ויותר תקופות יבשות. אני מזכיר שהיו גם שריפות. הגשם נעשה יותר אלים וקיצוני. אין כמעט את הגשם הזה שהיה כשהיינו ילדים שהיה יורד חלש ופעם בשבוע. כעת זה כמעט הכל במטחים. אנחנו רואים שיש תזוזה בעונת הגשמים, לפעמים החורף מתחיל מאוחר מאוד ונגמר מוקדם מאוד. בשנה שעברה הוא התחיל רק בדצמבר. זה כנראה חלק מהשינויים הגלובליים". גבעתי מבהיר כי גשם רב יכול לגרום ליותר נזק מתועלת, גם במדינה שחונה יחסית כמו ישראל – "כשיש לך גשם בעוצמה רבה, הוא עושה בעיות ניקוז ולא מצליח להיספג בקרקע. כשיש רצפים של גשם הקרקע רוויה, וגם לחקלאים הרבה יותר טוב וזה נקרא יבול גשם – שמוביל ליבולים יותר גבוהים בחקלאות".

גשם (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

ההשקעות הגדולות שביצעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים בתחומי מחזור מי קולחין והתפלת מים, הצליחו להפחית עד מאוד את התלות שלנו בגשם כמקור למי שתיה. מצד אחד, זוהי הגשמה של החזון המודרני, לפיו האדם יכול להתגבר על אילוצי הטבע ולעצב את החברה כרצונו. אך אנחנו עדיין, למרות שבעבור חלק מאיתנו זה לא מוצא חן, אנחנו חלק מהטבע. "חד משמעית התלות שלנו פוחתת", אומר גבעתי, "אבל היא לא נעלמה. חשוב לי שלא יגידו – יותר לא מעניין אותנו הגשם. נכון שגם אם לא ירד עכשיו שנתיים גשם, יש לנו מים מותפלים. לעומת זאת, יש מי שעדיין רגיש ותלוי בגשם – זו החקלאות והטבע. להם אין מים מותפלים ומי קולחין יש רק בקרבת האוכלוסיה – ליד השפד"ן לדוגמא. החקלאות עוד יכולה להסתגל מעט, אבל הטבע והאקולוגיה לא, והנחלים מתייבשים".

לגבעתי אין תשובה ברורה לשאלה האם ניתן בכלל להשפיע על המצב הזה, "אלא אם כן נביא מים לטבע ממקורות אחרים, אבל כל קוב כזה של מים עולה כסף. מישהו צריך לשלם בעבור זה. לחקלאות זה לא בהכרח משתלם. אם אתה מקבל 2 ש"ח לקילו תוצרת, לא תקנה מים בסכומים דומים". 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!