דברי ראש הממשלה נתניהו באזכרה הממלכתית לזכר לאה ויצחק רבין ז"ל, במלאת 22 שנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון, לא הוסיפו גוונים רבים לקשת הצבעים של הנאומים בימי הזיכרון, למעט גוון אחד מרכזי – והוא הטענה של נתניהו כי כיום, בניגוד לימי ממשלתו של רבין, ישנה הסכמה לאומית סביב תכניתו המדינית של רבין, וכי הוא – נתניהו – המגשים והמוביל של תכנית זו כיום.
נתניהו לרבין ב-5 אוקטובר 95': "נטשתם את ארץ-ישראל השלמה לטובת מדינת ישראל קטנטונת, מגומדת ומצומקת שביטחונה תלוי בחברך ערפאת. הקמתם פה מחדש איזה תחום מושב שיהודים יצטרכו להתגודד בו"
כאמור, טענה זו התווספה למתכונת הקבועה של נאומי יום השנה הנישאים בידי המדינאים שלנו. הערה כללית, רפה למדי, לגבי הצורך באחדות והסכנות שבאלימות הפוליטית, והמשך באימוץ סלקטיבי של חלקים מעמדותיו של רבין. בחטא האימוץ הסלקטיבי חוטאים מימין ומשמאל – אלה מאמצים את "הביטחון" ואלה מאמצים את "השלום".
אך אתמול הגדיל נתניהו לעשות כאשר אימץ את הנאום האחרון שנשא רבין בכנסת, ב-5 באוקטובר 1995, כנאום שמבטא את ההסכמה הלאומית הרחבה הקיימת בחברה הישראלית, כהגדרתו. בסגנונו הרטורי המוכר של נתניהו טבע משוואה פשוטה וקליטה בדבריו: "זוהי עמדתי, וזוהי עמדתם של רוב אזרחי ישראל".
"רבין," אמר נתניהו "עמד על ההכרח להחזיק בידינו חבלי מולדת, שבעת ובעונה אחת משמשים נִכְסֵי ביטחון אסטרטגיים. הוא קבע: לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967. הפלסטינים, הוא אמר, יוכלו לנהל חיים עצמאיים ב'ישות' משלהם – ובניסוחו הוא אמר: ישות שהיא פחות ממדינה'".
"אני יודע ללא ספק שרבין הניח שהאחריות העליונה לביטחון והאחריות המעשית לביטחון תישאר בידינו בכל מצב – בכל השטח ממערב לירדן. זוהי עמדתי, וזוהי עמדתם של רוב אזרחי ישראל".
עוד אמר נתניהו: "רבין חייב את השארת ירושלים המאוחדת, כבירת ישראל, בריבונות ישראל. זוהי עמדתי, וזוהי עמדתם של רוב אזרחי ישראל. הוא הדגיש שירושלים תכלול את מעלה אדומים ממזרח, ואת גבעת זאב מצפון. מדרום – ייווצר רצף בינה לבין גוש, יישובי גוש עציון, שיצורפו בעקבות שינויים בשטח. זוהי עמדתי, וזוהי עמדתם של רוב אזרחי ישראל".
"רבין קבע בעקביות, שגבול הביטחון המזרחי של מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בקעת הירדן הוא אמר במובנה הרחב. זוהי עמדתי, וזוהי עמדתם של רוב אזרחי ישראל. רבין חזר על התחייבותו שלא לעקור אף ישוב, ממסגרת הסדר הביניים. עמדתי היא שגם במסגרת הקבע אין לעקור אנשים מבתיהם, לא יהודים, ולא ערבים. להערכתי, זוהי לא רק עמדתי, אלא עמדתם של רוב אזרחי ישראל" אמר נתניהו בהר הרצל.
בהמשך, לאחר האזכרה הממלכתית התקיימה כנהוג ישיבת מליאה מיוחדת בכנסת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון. שם סטה, ככל הנראה, נתניהו מנאומו הכתוב, על מנת להשיב באופן אישי לדברים שאמר בנו של רבין, יובל רבין, בעצרת הממלכתית. נתניהו הסיר את משקפיו ופנה באופן אישי ליובל רבין ולדליה רבין שישבו ביציע האורחים.
בין היתר אמר נתניהו "כשרבין הביא את הסכם אוסלו הוא פעל לפי שיקול דעתו ולטובת מדינת ישראל. ואני פעלתי אז ופועל היום לפי שיקול דעתי לטובת מדינת ישראל. אבל חלקתי עליו (על רבין). ואגב אמרתי את זה אז, וזה מתועד אין סוף פעמים, הוא טועה, הוא לא בוגד, הוא טועה".
בהקשר זה יש לחזור לנאומו האחרון של ראש הממשלה יצחק רבין בפני הכנסת, ב-5 באוקטובר 1995, ולתגובתו של יו"ר האופוזיציה דאז, ח"כ בנימין נתניהו, לנאום זה.
הישיבה הייתה ישיבה סוערת במיוחד, בה הופרע נאומו של ראש הממשלה מספסלי האופוזיציה פעמים רבות. נושא הישיבה היה הודעת הממשלה על הסכם ביניים עם הפלסטינים בנוגע להסדרים ההתנהלות בעזה וביהודה – ההסכם הקרוי "אוסלו ב'". ראש הממשלה רבין הציג את עיקרי ההסכם וכן את עיקרי תפישתו המדינית לגבי הסכם הקבע. רבין הציג תפישה שאינה מכוונת למדינה פלסטינית אלא מעניקה להם אוטונומיה מורחבת בשטחים שברשותם, תוך השארת האחריות לביטחון בידי צה"ל.
מיד לאחר נאומו של ראש הממשלה רבין עלה לדבר יו"ר האופוזיציה מהליכוד בנימין נתניהו. בפתח דבריו של נתניהו הוא תוקף את רבין ואומר לו: "אדוני ראש הממשלה, התבטאת לפני ימים אחדים בצורה מזעזעת. התנ"ך, אמרת, התנ"ך הוא לא הטאבו שלנו. ואילו אני אומר: התנ"ך הוא הוא הטאבו שלנו". רבין צועק לו ממושבו "תדייק" ולאחר מכן קורא לו, ככל הנראה (הפרוטוקול אינו ברור בנושא זה) "שקרן".
נתניהו התייחס לאמירה של רבין כאשר נשאל לגבי עתיד ההתיישבות בשטחים. רבין בסגנונו הבוטה השיב כי הוא עוסק בסוגיות של ביטחון, ולא בעסקי נדל"ן. נתניהו ככל הנראה עיוות את דבריו של רבין, מה שהוביל לזעם מצד ראש הממשלה.
בהמשך ממשיך נתניהו ומתאר כך את התפיסה המדינית של רבין וממשלתו, התפיסה שכיום הוא טוען שיש סביבה הסכמה לאומית:
"אצלכם, אצל קומץ אנשי השמאל", אומר נתניהו "חבורת שרים ויועצים ואותם אנשי שמאל שאינם מאמינים שיש פה ממשלה שמבצעת את תוכניתם לבטל את החלום של העם היהודי – אצלכם יש עליצות ושמחה; תראו את פניכם עכשיו". לא ברור למי מייחס כאן נתניהו את התכנית לבטל את חלום העם היהודי – לממשלה הישראלית או לאש"ף, ויתכן שהבלבול הוא מכוון.
נתניהו המשיך: "ואני שואל: מה פשר השמחה הזאת? מה מקור העליצות הזאת? מר רבין, מר פרס – מר רבין במיוחד, שמעתי את הנאום שלך. שמעתי את האזכור של ערכים יהודיים. אל תספר לנו סיפורים. אל תספר לנו סיפורים שמה שמניע אתכם במדיניות הזאת הוא ערכים יהודיים".
"והנה מונח לפנינו הסכם אוסלו ב'" אמר נתניהו ב-5 אוקטובר 95'. "קראתי אותו בעיון. מה שעולה ממנו הוא לא הכוונה שלכם להקים מדינה יהודית, אלא לסכן את זו שכבר קיימת; לא להיפרד מערביי יהודה ושומרון, אלא להיפרד מן הביטחון שמקנים לנו אזורי יהודה ושומרון. נטשתם את ארץ-ישראל השלמה לטובת מדינת ישראל קטנטונת, מגומדת ומצומקת שביטחונה תלוי בחברך ערפאת. הקמתם פה מחדש איזה תחום מושב שיהודים יצטרכו להתגודד בו, ויהיו אזורים בלב מולדתם שיהיו אסורים ליהודים או שבאופן מעשי הם לא יוכלו להיכנס אליהם".
מעניין שכיום, נתניהו טוען שהוא מסכים לקוי המתאר של הסכם אוסלו ב' ולנאומו של רבין בכנסת, וכי רוב העם מסכים לכך – אך לפני 22 שנים נתניהו תיאר זאת בפאתוס: "זה מה שקרה לציונות? זה מה שקרה למדינה היהודית, שראש ממשלה יפגע בזכות הבסיסית של העם היהודי על ארצו?" בהקשר זה, נתניהו אמנם אינו קורא לרבין "בוגד", אך הוא למעשה מתאר בגידה מבלי להשתמש במילה זו, וככל הנראה לא בכדי.
אגב, נתניהו הולך בנושא זה בעקבות נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, שטוען אף הוא כי התכנית המדינית הנוכחית של הבית היהודי היא למעשה התכנית שהציג רבין לפני הירצחו – הקמת ישות פלסטינית שהיא "פחות ממדינה".
