דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משפט

חופש הביטוי / העליון ביטל הרשעת רב שכתב כי "הרב הצבאי הראשי שותף לרצח"

אליצור סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור עקב מאמר מ-2004, בו תקף את הרבצ"ר דאז ישראל וייס. שופטי העליון הפכו את החלטות השלום והמחוזי וזיכו אותו מכל אשמה: "הביטוי הפוליטי עלול שלא לשאת חן בעיני השלטון, ועל כן הוא זקוק להגנה מיוחדת"

בית המשפט העליון, ארכיון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).
בית המשפט העליון, ארכיון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

בית המשפט העליון ביטל היום (חמישי) את הרשעתו של הרב אליצור סגל בעבירת העלבת עובד ציבור, בעקבות מאמר מ-2004 בו תקף בחריפות את הרב הצבאי הראשי דאז, ישראל וייס, והאשים אותו ב"סיוע לרצח ולגילוי עריות". בכך הפכו שופטי העליון את פסיקותיהם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בירושלים, שהרשיעו את סגל וגזרו עליו קנס, פיצוי לרב וייס ומאסר על תנאי.

בשנת 2004 כתב סגל, עורך האתר של תנועת "מנהיגות יהודית" (שבראשה עמד משה פייגלין), מאמר בו כתב כי "הרב הצבאי הראשי שותף לרצח – איסור ייהרג ואל יעבור", עקב הסכמתו לשירות מעורב של גברים ונשים בצה"ל. "לפני חמש שנים החל שינוי, מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה ברור וחד משמעי האוסר בכל תוקף על יצירת מצב זה, והאוסר על כל חייל וקצין לשתף פעולה עם מצב כזה? אבל הרב הצבאי שתק ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים. הרב הצבאי הראשי שותף לגילוי עריות – איסור יהרג ואל יעבור". סגל סיכם את "קוי דמותו של הרב הצבאי הראשי" כמסייע לרצח, מסייע לגילוי עריות, מסייע לחילול שבת ומסייע לביטול מצוות ישוב הארץ.

בעקבות המאמר הוגש ב-2006 כתב אישום נגד סגל בגין העלבת עובד ציבור, וכעבור שש שנים הוא הורשע בעבירה זו. בית משפט השלום בירושלים קבע כי מאמרו של סגל מהווה השפלה והעלבה היורדות לליבת כבודו ותפקידו של הרב הצבאי כאיש הלכה וכאיש צבא, וכי דבריו מסכנים את תפקוד הרבנות הצבאית ואת תפקוד הרב הצבאי בפרט. השופטים ציינו גם את חשיפתו הנרחבת של המאמר, שכלל ביטויים קשים ופוגעניים שנועדו לפגוע ברב הצבאי, ושלדעת בית המשפט לא היוו ביקורת עניינית. על סגל נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח ופיצוי לרב הצבאי בגובה 4,000 ש"ח.  סגל ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים,  שהשאיר את הכרעת הדין על כנה, אך הקל את גזר הדין וקיצר את משך המאסר על-תנאי לחודש אחד במקום לשישה. בהמשך הגיש סגל בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נגד הרשעתו.

פסק הדין על הערעור לעליון ניתן היום (חמישי) בהרכב של 9 שופטים, בהם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, הנשיאה הנוכחית אסתר חיות, והמשנה לנשיאה חנן מלצר. בפסק הדין הוחלט פה אחד לקבל את הערעור במלואו, ולזכות את סגל מהרשעתו בעבירת העלבת עובד ציבור.

הנשיאה לשעבר נאור כתבה בפסק הדין כי יש לבחון את עוצמת הפגיעה בחופש הביטוי אל מול עוצמת הפגיעה בעובד הציבור. "שככל שהפגיעה בחופש הביטוי קשה יותר כך נדרשת פגיעה קשה יותר בכבודו של עובד הציבור כתנאי להתקיימות העבירה. בדרך זו ניתן להגיע לאיזון המיטבי בין שתי הזכויות". נאור התייחסה גם לחשיבותו היחודית של הביטוי הפוליטי: "הביטוי הפוליטי הוא תנאי הכרחי להחלפת דעות, לזרימת מידע ולקיומו של שיח חופשי שבלעדיהם לא ניתן לגבש עמדה בנושאים אשר על סדר היום הציבורי וליטול חלק בהליך הדמוקרטי. בלא ביטוי פוליטי אף לא יתאפשר פיקוח אפקטיבי על השלטון. בשל כל אלה עלול הביטוי הפוליטי שלא לשאת חן בעיני השלטון, ועל כן הוא זקוק להגנה מיוחדת מפני התנכלות מצדו".

בהמשך, כתבה נאור כי היא אמנם מסכימה שהמאמר מכיל ביטויים קשים וקיצוניים, אולם מדובר בדברים שנאמרו כחלק מביטוי פוליטי. לפי נאור, המאמר מותח ביקורת על פועלו של הרב הצבאי בנושאים שמהווים חלק חשוב בשיח הציבורי הישראלי, והדיון בהם הוא בעל חשיבות חברתית ניכרת.

הנשיאה חיות הסכימה עם דבריה של נאור, והוסיפה כי הביטויים בהם השתמש סגל אכן פוגעניים, משתלחים ובוטים, אך לא מגיעים לכדי עבירה פלילית. עוד הוסיפה חיות כי מדובר במאמר ביקורת על אופן תפקודו של הרב הצבאי הראשי בסוגיות שהיו ונותרו במוקד השיח הציבורי: חילול שבת בצבא, שירות נשים בצבא לצד גברים, אי הקפדה על כשרות בבסיסי צה"ל. לכן, מדובר "בביטוי פוליטי מובהק גם אם שולבו בו התבטאויות בוטות ומשולחות רסן", וככזה יש להגן עליו.

השופטים הדגישו את הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי שיכולה להיווצר כתוצאה מעבירת העלבת עובד ציבור, אך מנגד עמדו על כך שלא ניתן להפוך עבירה זו לאות מתה בספר החוקים. לדעת מרבית השופטים, ביטויים פוליטיים ראויים להיות מוגנים "כמעט תמיד" מפני תחולתה של עבירת ההעלבה, בשל חשיבותם הרבה.

בנוסף נקבע בפסק הדין כי פגיעתה הקשה של עבירת ההעלבה בחופש הביטוי מחייבת ריסון וזהירות רבה לא רק במסגרת פרשנות העבירה עצמה, אלא גם במסגרת המנגנונים החיצוניים לה ובגדר מדיניות ההעמדה לדין. בהתאם, קבעה נאור בהסכמת מרבית השופטים, כי יש לדרוש אישור מוקדם מבכירי הפרקליטות לפתיחה בחקירה, סגירת תיק, והעמדה לדין – בכל מקרה של העלבת עובדי ציבור. זאת, גם כשמדובר בעובד ציבור זוטר ולא רק במקרה של העלבת עובד ציבור בכיר או נבחר ציבור, כפי שנהוג כיום.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!