בית הדין לעבודה אישר לעובדי בזק לשבש באופן מוגבל את פעילות עובדי הקבלן במתקני בזק היום (ראשון) ומחר, בתגובה לעתירת ההנהלה לחדול מהעיצומים. החברה הודיעה שתפעל בעצמה כנגד ההחלטה של מימון שמילה, ממלא מקום המנכ"ל של משרד התקשורת, להעניק גישה לקבלנים חיצוניים למתקני בזק, בסתירה להחלטות קודמות של המשרד. בעוד המנכ"ל פילבר מושעה בגין חשד לסיוע בלתי חוקי לבזק, ההחלטה של מחליפו שמילה כנגד בזק כלל לא פורסמה בציבור.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, חופית גרשון-יזרעאלי, פסקה כי עיצומי עובדי בזק, המונעים גישה מעובדי קבלן לפרוס קווי תקשורת בתוך התעלות של בזק, מהווים "שביתה מעין פוליטית" – כלומר, עיצומים כנגד ההשלכות של החלטות הממשלה על תעסוקת העובדים ותנאי עבודתם. השופטת הגבילה, כאמור, את העיצומים ליומיים הקרובים בהם יוּתר לעובדים שלא לשתף פעולה עם קבלנים חיצוניים, אך ייאסר עליהם לשבש עבודות והם יחויבו לבצע בעצמם את העבודות באם יתבקשו לכך. את העתירה נגד עיצומי העובדים הגישה ההנהלה, למרות שגם היא בעצמה מתנגדת לאותן החלטות של משרד התקשורת. כיצד קרה שהנהלת בזק ועובדיה חותרים לאותה מטרה ונפגשים בבית המשפט משני צדי המתרס?

בניין בזק בתל אביב (צילום: אידאה)

סיפור מוזר של כאוס והפרטה

חברת בזק היא חברת התקשורת הגדולה בישראל אשר מנקזת מעל ל-90% מהרווח הכולל בענף התקשורת. מאז שנת 2010 בזק חילקה דיווידנדים בהיקף של 20 מיליארד ש"ח. למרות ריבוי חברות התקשורת בישראל, ובראשן סלקום, פרטנר והוט, הן מתחרות ביניהן על הפירורים שבזק איכשהו שומטת. במשך עשרות שנים פרסה בזק כחברה ממשלתית מונופוליסטית את רשת התקשורת הקווית היחידה המגיעה לכל יישוב בישראל. הפרטתה הפכה את המונופול הממשלתי למונופול פרטי. כצידוק להפרטה, נקטה הממשלה במדיניות שמטרתה המוצהרת היא ליצור תחרות לבזק. בפועל, חלק גדול מההחלטות הללו עוצבו כך שבסופו של דבר האינטרסים החיוניים של בזק לא ייפגעו באופן מהותי. החשדות נגד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, שכעת גם הושעה מתפקידו, ממוקדות באפשרות שעיצב החלטות רגולציה לא רק לטובת בזק, אלא אף ישירות לטובת בעלי בזק, שאול אלוביץ', המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, וזאת בניגוד לטובת הציבור.

ממלא המקום של פילבר, מימון שמילה, קבע שלא רק שיש להתיר למתחרות של בזק גישה לתשתיות שלה, אלא גם לעשות זאת באמצעות קבלנים חיצוניים ככל שעולה על רוחם. בכך עורר את התנגדותה של החברה, של עובדיה וגם של הסתדרות. מחד, יש הגיון רב בשימוש באותה תשתית פיזית בעבור חברות תקשורת שונות, במקום לחפור שוב ושוב ברחובות ישראל עוד תעלות תקשורת, כאשר יש בתעלות הקיימות מקום פנוי לקווים נוספים. מנגד, עובדה זו חושפת יותר מכל את האיוולת של הפרטת התשתית כנכס פרטי של אחת המתחרות. מצב זה לא רק גורם לחוסר צדק כלכלי, אלא גם מוליד סכסוכים בין החברות וצפוי להמשיך להוליד סכסוכים בעתיד.

השאלות העולות מהחלטת מימון שמילה, המנכ"ל הזמני של מש' התקשורת:
1. מה הוביל לשינוי המדיניות של משרד התקשורת?
2. האם הסיוע ל"הוט", "סלקום" ו"פרטנר", שאינן מחוייבות לפרוס תשתיות בכל הארץ, על חשבון "בזק", שכן מחויבת, הוא אכן "לטובת הציבור"?
3. מהו המקור החוקי להחלטתו של שמילה, והאם נעשתה בסמכות?
4. האם יש ל"פרטנר" רשיון להניח תשתיות, כפי שהורה שמילה לאפשר לה לעשות? האם שמילה, אשר אחראי גם על האכיפה של משרד התקשורת, מורה לבצע פעולה שהוא אמור למנוע?

למי מסייע מימון שמילה?

הסכסוך הנוכחי פרץ בעקבות הנחיה של שמילה, ממלא מקום המנכ"ל, המאפשרת לחברות מתחרות להביא קבלנים משלהן לתוך התשתיות הפיזיות של בזק – ארונות ותעלות, על מנת לפרוס תשתיות תקשורת חדשות. בדיון ביום ה' בבית הדין לעבודה התייצב שמילה להסביר כי מדובר בפעילות חיונית. לדבריו, "כל דחייה תפגע בציבור. אסור לפגוע ברפורמה הזו".

ההנחיה החדשה, שלכאורה ניתנה ב-19 באוקטובר, לא פורסמה לציבור כלל. אפשר לראות דיווח אודותיה בהודעת בזק לבורסה מה-22 באוקטובר. בזק הודיעה כי "החברה חולקת על האמור בהודעה ועל נימוקיה, רואה בכך פגיעה בקניינה וחשיפה ביטחונית, ובכוונתה להתנגד לה בכלים החוקיים העומדים לרשותה".

לטענת העובדים וגם ההנהלה, מדובר בשינוי מדיניות, כאשר ההחלטה הקודמת קבעה שאת עבודות התשתית במתקני בזק בעבור חברות מתחרות יבצעו העובדים של בזק, למעט מקרים חריגים. שמילה ביטל את 'המקרים החריגים'. בתגובה לכך, אריאל יעקובי, מחזיק תיק בזק בהסתדרות, הפעיל את סכסוך העבודה שהוכרז בבזק בדצמבר 2016.

משחק תפקידים משונה

גם העובדים וגם ההנהלה מצביעים על הודעה קודמת של משרד התקשורת בחתימת חיים גרון, סמנכ"ל בכיר לרישוי והנדסה במשרד התקשורת, שם נאמר כי את העבודות יבצעו עובדי בזק, למעט מקרים חריגים. שמילה עצמו, הוציא הבהרה ביוני 2017, לפיה גם המקרים החריגים יהיו לשיקולה של בזק ולא של מתחרותיה, וכעת שינה לחלוטין את עמדתו.

במקרה זה מתקיים מעין משחק תפקידים המדמה סכסוך בין ההנהלה לעובדים, כאשר בפועל יש להם מטרה משותפת, אשר מגובה בהחלטות קודמות של משרד התקשורת. המטרה המשותפת לעובדים ולהנהלה היא שימור ביצוע העבודות בתשתית של בזק רק באמצעות עובדי בזק.

האפשרות להביא עובדי קבלן חיצוני נוחה לפרטנר ולסלקום, שיקבלו אמצעי לחץ כנגד בזק ביחס לתעריף ולקצב העבודה, אך ראוי לבחון האם צודק שמילה בטענתו, שסיוע זה לפרטנר ולסלקום אכן מקדם את טובת הציבור. רק בזק מחויבת לפרוס תשתיות בכל יישובי ישראל. הוט קיבלה מכך פטור חלקי, שאותו האריך שר התקשורת קרא, וכך הוא עצמו אינו יכול להתחבר להוט בביתו, בדיוק כמו כל תושבי דאליית אל כרמל. לכן, אין שידורי כבלים ותשתית אינטרנט של הוט במאות יישובים בישראל ואפילו בחלקים של תל-אביב. על סלקום ופרטנר אין שום חובת פריסת תשתיות. להן מותר לפרוס קווי תקשורת נייחת היכן שנח להן.

במצב זה, רק חלק מהציבור עשוי ליהנות מהתוצאות – בעיקר בריכוזי אוכלוסייה גדולים ובאזורי תעסוקה – חלקים מירושלים, מגוש-דן ואולי גם מחיפה. מרבית הציבור בישראל ימשיך להיות תלוי בדואופול של בזק והוט, ולעיתים בבזק בלבד. בכך מסייע משרד התקשורת להגדיל את הפערים בין המרכז לפריפריה. לטענת העיתונאי אבי וייס, ההנחיות של שמילה לגבי הקבלנים החיצוניים חסרות מעמד חוקי, בהיעדר החלטה בנושא מצד שר התקשורת איוב קרא, או הסמכה מצידו לשמילה לקבלת ההחלטה.

מקריאת פסק הדין האחרון בעניין, נראה שהשופטת הושפעה מדברי שמילה לגבי מדיניות הממשלה, וסיווגה את מאבק העובדים כ'מעין פוליטי' – ולכן מוגבל לצעדים סמליים בלבד. אך, כאמור, לא ברור שאכן ישנה כאן החלטה ממשלתית בעלת תוקף חוקי.

בנוסף, טוען וייס, קווי התקשורת שמניחה פרטנר בתוך תשתיות בזק היא פעולה שבעצמה נעשית כאשר לפרטנר אין רשיון לכך. במקביל להיותו ממלא מקום המנכ"ל, שמילה הוא גם סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה של משרד התקשורת. מפרשות אלו עולה חשד, שאכיפת החוק בתחום התקשורת בישראל איננה מתבצעת באופן נטול פניות.

תגובות

השר קרא אינו בישראל, אך מטעמו נמסר ל'דבר ראשון' כי "הכל חוקי ונעשה כדין ומשרד התקשורת פעל בסמכות מלאה".

בהודעת משרד התקשורת בעקבות הדיון נמסר כי "משרד התקשורת אינו צד לסכסוך בין ההנהלה והעובדים. חשוב להדגיש כי העבודות הללו אינן באות על חשבון עבודות של בזק וכלל אין מדובר בעבודות של מיקור חוץ. הוראות המשרד ניתנו כדין ובסמכות לפני יותר משנתיים, לאחר קיומו של תהליך מנהלי תקין וסדור שכלל שימועים. נדגיש כי בזק אף עתרה לבג"צ כנגד חלק מהחלטות המשרד ועתירותיה נדחו או לא נתקבלו. לאחרונה החליטו החברות סלקום ופרטנר ליישם את פרישת תשתיות הסיבים באמצעות קבלן וזאת בהלימה להוראות בתיקי השירות. לאור הסכסוך שהתגלע במהלך העבודות בין עובדי בזק לעובדי הקבלן ולאור פניית יו"ר ההסתדרות, ומתוך כוונה למצוא פתרון לסוגייה פנה השר לסלקום ופרטנר וביקשן לבחון פתרון ליישוב המשבר באמצעות דיאלוג".