ההסתדרות צפויה להכריז היום (שלישי) על סכסוך עבודה כללי במשק עקב היעדר פתרון למשבר הביטוח הסיעודי הקבוצתי, שיותיר 200 אלף ישראלים ששילמו דמי ביטוח לאורך כל חייהם ללא פתרון סיעודי בזקנתם. הנהגת ההסתדרות תתכנס בשעות הבוקר לדיון ולהכרזה על הסכסוך, שנועד ללחוץ על המדינה להאריך את ההסדרים הקיימים גם ב-2018, עד לחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי לכלל אזרחי ישראל. נכון להיום, בסוף 2017 תסתיים ההארכה שנתנה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר לתוקפם של הביטוחים הקבוצתיים.

200 אלף ישראלים ללא ביטוח סיעודי

ביטוח סיעודי קבוצתי היה צורת הביטוח הרווחת והנוחה ביותר עבור ישראלים רבים. מסוף שנות התשעים ועד 2011 הגיע מספר המבוטחים למעל מיליון – בעיקר עובדים במקומות עבודה וחברי קיבוצים, שהתקשרו כקבוצה מול חברת הביטוח. לכאורה המבוטחים עשו עיסקה מצוינת: הביטוח הקבוצתי היה זול בהרבה מביטוח פרטי, והמבוטחים בו לא נדרשו לחיתום רפואי, לא עסקו בחידוש הביטוח ולא נדרשו להיות בקשר עם חברת הביטוח – בכל אלו טיפל מקום העבודה או הקיבוץ. חברות הביטוח אפשרו את השיטה הזו מכיוון שהקבוצות שקנו ביטוחים כאלה כללו אנשים צעירים ומבוגרים כאחד, כך שהצעירים "כיסו" על המבוגרים. הביטוחים לא כללו צבירה אישית של זכויות עבור כל מבוטח, אלא חידוש של הפוליסה הקבוצתית כל חמש שנים.

אך למרות האטרקטיביות, כשהמבוטחים באו לממש את הביטוח, הוא התגלה כאטרקטיבי פחות: האנשים ששילמו במשך שנים דמי ביטוח והגיעו למצב סיעודי גילו שהסכומים שקיבלו נמוכים משמעותית ממה שציפו לקבל ומהעלויות הנדרשות למימון טיפול סיעודי. במשרד האוצר הבינו את זה כבר ב-1998, אך שיווק הביטוחים המשיך כרגיל, ורק בשנת 2011 החליט הממונה על אגף שוק ההון והביטוח, פרופ' עודד שריג, לא לאפשר שיווק של פוליסות סיעוד קבוצתיות חדשות. בנוסף החליט פרופ' שריג כי בכל פוליסה קבוצתית שתחודש תיקבע תקופת הביטוח לשנה לכל היותר.

ההחלטה לבטל את הביטוחים היתה נכונה, אך אגף הביטוח ושוק ההון לא נתן מענה למאות אלפי המבוטחים המבוגרים בפוליסות הקבוצתיות, שנכנסו למצב מתמשך של חוסר ודאות. בחוזרים שפרסם לאחר מכן המפקח על הביטוח נדחה שוב ושוב המועד שלאחריו לא ניתן לחדש את הפוליסות הקיימות, והוא נקבע לבסוף ל-31 בדצמבר 2016.

לאחר ביטול שיווק הפוליסות הקבוצתיות, המבוטחים בהן היו אמורים לעבור להיות מבוטחים באופן פרטי בביטוחים הסיעודיים שמציעות קופות החולים. למבוטחים הצעירים והבריאים זה לא שינה הרבה, אבל המבוגרים או אלו המתמודדים עם בעיות רפואיות שונות נתקלו בסירוב של קופות החולים לבטח אותם. כך נותרו מעל 200 אלף ישראלים שאין להם ביטוח סיעודי, על אף ששילמו במשך שנים ארוכות כספים לחברות הביטוח. גם המבוגרים שנקלטו בביטוח "זכו" להרעת תנאים – הסכומים ששילמו לאורך השנים לביטוח הקבוצתי לא נצברו לזכותם, מה שמקטין את הפיצויים שיהיו זכאים להם במקרה שיזדקקו לטיפול סיעודי.

במאי האחרון פרסמה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינג'ר, את המוצר החדש – ביטוח סיעודי קבוצתי ארוך טווח. לפי רשות שוק ההון, המוצר החדש יתאים למאפיינים השונים הקיימים בשלבי החיים של המבוטח, כלומר, גמישות למבוטח צעיר, מחיר נמוך ורצף ביטוחי בכל מקרה של עזיבת הקבוצה. מדובר כמובן במוצר יקר בהרבה מהמודל הקודם של הביטוחים, אך עדיין אמור להיות זול יותר מהחלופה של ביטוח פרטי. המבוטח המבוגר יזכה לצבירת זכויות אישית לאורך חייו. בנוסף, ההוראות שמשמרות את כוח המיקוח של בעל הפוליסה לטובת חברי הקבוצה, מתייחסות גם למבוטחים המבוגרים כיום ומאפשרות עבורם את המשך הכיסוי הביטוחי. הביטוח הקבוצתי החדש נכנס לתוקף בתחילת ספטמבר השנה, אך קופות החולים וחברות הביטוח סירבו להציע אותו למבוטחים, ורשות שוק ההון לא חייבה אותן לעשות זאת.

איך יוצאים מהפלונטר

הנסיון לשנות את המצב מתקיים כרגע בשני צירים מקבילים – בכנסת ובממשלה. בחודש האחרון מנסה שר הרווחה חיים כץ לקדם מתווה חדש להחזרת המבוטחים שנפלטו מהביטוח הקבוצתי, ולחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי שיעביר את האחריות למדינה. את הליך החקיקה לביטוח סיעודי ממלכתי התחיל שר הבריאות יעקב ליצמן, והוא מעוגן בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם סיעת יהדות התורה. ליצמן איים מספר פעמים במשבר קואליציוני עקב אי קידום החוק ע"י נתניהו והאוצר, אך מעבר לכך לא שבר את הכלים בנושא זה. גם ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), שמתריע בחודשים האחרונים על מצב הביטוח הקבוצתי, מנסה לקדם חקיקה פרטית בנושא. לדבריו, "הסיטואציה מבחינת הביטוח הסיעודי הקבוצתי היא כזו שבמידה ולא יינתן פתרון, קרוב למיליון ישראלים ימצאו עצמם ללא ביטוח סיעודי החל מתחילת השנה, בכללם מאות אלפי אזרחים ותיקים. כרגע הדבר הנכון לעשות בטווח הקצר הוא להקפיא את זריקת המבוטחים לחצי שנה, במהלכה יונח מתווה משופר לביטוחים סיעודיים קבוצתיים, שהמפקחת תחייב את חברות הביטוח לאמצו, בפרמיה נמוכה והחזר גבוה מהפוליסה המונחת כעת על השולחן. בטווח הארוך אין מנוס מלאמץ את הצעת החוק שלי לביטוח סיעודי ממלכתי, עליה חתומים מעל ל-80 חברי כנסת מכל סיעות הבית".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הכריז סכסוך עבודה כללי במשק בנושא הביטוח הסיעודי, נובמבר 2016 (צילום: דניאל בר און, דוברות ההסתדרות)

הציר השני הוא ההסתדרות. מכיוון שרבים ממי שהיו מבוטחים בביטוחים הקיבוציים עשו זאת דרך מקומות העבודה, ההסתדרות התערבה במשבר כבר בשנה שעברה. בנובמבר 2016 הכריז יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על סכסוך עבודה בעקבות משבר הביטוחים הקבוצתיים. כשבוע לאחר הכרזת הסכסוך הושג סיכום בין משרד האוצר להסתדרות, לפיו משרד האוצר יחל לקדם את מודל שוק ההון לביטוח סיעודי קולקטיבי ארוך טווח, ללא פירוט מה הביטוח יכסה ומה תהיה עלותו. מבחינת מי שנפלטו מהביטוח הקולקטיבי ונותרו ללא ביטוח סיעודי, הוסכמה הארכה של המצב הקיים עד סוף דצמבר 2017. בנוסף סוכם שמשרד האוצר יבחן את מעורבותה של הממשלה ומדיניותה בתחום הביטוח הסיעודי על כל רבדיו.

שנה לאחר מכן מודל הביטוח הקבוצתי המחודש אמנם הושק, אך בהסתדרות ובוועדים טוענים שאינו מיושם. כעת מועד ההארכה שהושגה בסיבוב הקודם עומד לפוג, והמבוטחים עלולים להישאר ללא פתרון ממשי. בסכסוך העבודה צפויה ההסתדרות לדרוש את הארכת ההסדרים הקבוצתיים הקיימים עד להשגת פתרון רחב יותר בדמות חוק ביטוח סיעודי ממלכתי לכלל אזרחי ישראל.

יו״ר הסתדרות הגמלאים שמוליק מזרחי דרש הערב (שני) לקדם את חוק הביטוח הסיעודי הממלכתי. מזרחי הגיב הערב (שני) לדו"ח בנק ישראל שקבע כי  לאחד מכל חמישה קשישים אין יכולת מימון סיעודי: "הפתרון הוא חוק ביטוח סיעוד ממלכתי לאישור הכנסת לאלתר", אמר מזרחי, "לפני שמפנים עודפי גביית מסים של 18 מיליארד ש״ח להורדת מסים, יש להפנותם לביטוח סיעודי ולהעלאת קצבאות זיקנה".

זוג קשישות והמטפלות שלהן. ארכיון (צילום: מרים אלטסר/ פלאש 90)