דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חרדים

חברה ועבודה / רק 6% ממגישי הבקשות לעבודה בשירות המדינה בשנת 2017 הם חרדים

ח"כ אורי מקלב שניהל את ישיבת ועדת חוק, חוקה ומשפט התייחס לנתוני נציבות שירות המדינה שהוצגו בדיון וציין כי המדינה מעלה תדיר את דרישות הסף לעבודה בשירות הציבורי, דבר המהווה חסם בפני הפונים החרדים | ח"כ גליק: "האינטרס לשילוב החרדים הוא של החברה כולה"

עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
עובדות היי טק חרדיות. (צילום: פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

על פי הנתונים שהציגה נציבות שירות המדינה ביום שני בפני ועדת חוק, חוקה ומשפט, בשנת 2017 הגישו 6,644 חרדים מועמדותם לשירות המדינה, כ-6% מכלל המועמדויות. כ-3% מתוכם נקלטים לשירות המדינה. ח"כ יהודה גליק (הליכוד) מיוזמי הדיון אמר כי "האינטרס לשילוב החרדים הוא של החברה כולה ולא רק של החרדים ששנים רבות העדיפו להתבדל ולאחרונה נפתח חלון ויש להם מוטיבציה אדירה להשתלב. המחקרים מראים שכשהם משתלבים יש לכך תרומה אדירה. לא צריך להסתפק רק ב-6% כי שיעורם קרוב יותר ל-10%". גליק קרא לממשלה לוודא שהחוק לייצוג הולם של האוכלוסיה החרדית במגזר הציבורי ייושם בפועל וללא דחיות.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שניהל את הישיבה טען כי המדינה מעלה תדיר את דרישות הסף בשירות הציבורי, ומחייבת תואר להגשת מועמדות, דבר המהווה חסם בפני החברה החרדית. "לניהול מחלקת שפ"ע תואר באנתרופולוגיה לא רלוונטי כלל" הבהיר. גם ממלא מקום ראש העיר ירושלים, יצחק פינדרוס, החבר בהנהלת המכון החרדי למחקרי מדיניות הסביר כי החסם המרכזי הוא תנאי הסף. "לימודים וניסיון נותנים ארגז כלים אבל המבחנים ותנאי הסף הקיימים לא מתאימים לציבור החרדי. הנושא של תואר הוא קריטי – יש למצוא מבחן מקביל כמו שעושים בהיי-טק. בוגרי 8200 מתקבלים בלי תואר למערכות ויש למצוא מערכת מבדקים של התאמה לתפקיד". פינדרוס נתן עצמו כדוגמא והדגיש כי היה ראש עיר ודירקטור במשך 25 שנים על אף שאינו 'עומד בתנאי הסף'. לדבריו, בעיריית ירושלים רק 1.5% מהעובדים הם חרדים בעוד האוכלוסיה החרדית בעיר מונה 40%.

ח"כ אורי מקלב (צילום ארכיון: פלאש 90).
ח"כ אורי מקלב (צילום ארכיון: פלאש 90).

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר כי משרד החינוך הודיע שדרישת המפלגה מהשנה שעברה שמבחני סאלד המתקיימים במסגרות חינוך חרדיות לבנות יוכרו לצורך לימודים אקדמאיים התקבלה בחלקה. "על המדינה להכיר במבחנים אלו גם לצורך עבודה בשירות הציבורי" הוסיף, "אין שום סיבה שלא יכירו בתארים רבניים. כבר כמה שנים שדנים בכך ואנחנו עדיין עומדים במקום ואבקש שחרדים יוכלו להתקבל בכל מקום עבודה כמו כל אחד אחר עם הכרה מלאה בלימודיהם". "היום רואים יותר ויותר מכרזים של 14 שנות לימוד ומשרד החינוך לא מכיר בלימודי הישיבות הגבוהות", אמר ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס). "המדינה מתקצבת את הלימודים והם מפוקחים כך שגם אם החוק ייושם במלואו הבעיה לא תיפתר. בנוסף, למה המל"ג לא מאפשרת לחרדים לימודים נפרדים לתואר שני. ברגע שיאפשרו נראה הרבה יותר השתלבות. במכרזים המשמעותיים דורשים מראש תואר שני והחרדים נחסמים".

ד"ר איריס נחמיה סמנכ"לית תכנון אסטרגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה עדכנה את חברי הוועדה כי עד סוף החודש תעביר הנציבות לממשלה הצעת מחליטים במסגרתה ייקבע יעד אחוזי למספר המועסקים החרדים מתוך כלל המועסקים במגזר החרדי. "החזון של נציבות שירות המדינה הוא לייצג את כל פסיפס האוכלוסיות. בכל משרדי הממשלה יש עובדים חרדים בממוצע ציונים של 20% גבוה יותר ממועמדים אחרים". לדבריה כבר היום פועלים קורסי הכשרה לוועדות מכרזים ולבוחנים המיועדות להסיר הטיות מגזריות ומגדריות מהליכי המיון והגיוס. "ההעדפה המתקנת לחרדים כבר פועלת וקיימת. בנוסף, הוספנו משרות חשיפה ברשות הכבאות, רשות המיסים ומערכת הבריאות. יש גם תכנית עתודה ניהולית – מתוך 300 מועמדים ייבחרו 15 לשלטון המקומי ו-35 למשרדי הממשלה. הם עובדי מדינה מלאים לשנתיים וחצי ויכולים להתמודד למכרזים פנימיים לאחר מכן".

הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת גפני ומקלב בדצמבר 2016 קבעה דרישה לייצוג הולם לבני המגזר החרדי ולעולים חדשים בשירות הציבורי – זאת לצד אוכלוסיות אחרות שהיו מחוייבות עוד קודם לכן בייצוג הולם כגון נשים, ערבים, דרוזים, אנשים עם מוגבלויות ובני הקהילה האתיופית. עם זאת עד כה טרם נקבע יעד אחוזי ליישום החוק. כמו כן, נדרש המחוקק להגדיר מי הוא 'חרדי'. בדברי ההסבר לחוק נקבע כי הכוונה למי שלמד במוסד לימודים חרדי. "החקיקה הייתה קשה כי היה צריך להמציא את הגלגל לגבי מיהו חרדי, שיוכלו להחיל את החוק של ייצוג הולם והעדפה מתקנת" אמר ח"כ מקלב בדיון. "מה שהפתיע אותנו הוא לא רק שהחוק לא מתקדם כמו שצריך אלא שאף צעדנו אחורנית. אנחנו מצפים להחלטת ממשלה שתעשה שינוי ושם המשחק יהיה השינוי בפועל. מנהלת בכירה בנציבות המדינה כותבת למשרד האוצר שהיא מודיעה למתמודדת שהנימוק לביטול מועמדותה הוא שהמשרה פורסמה כמיועדת לאוכלוסייה החרדית ומאחר וטרם הופצו הנחיות של הנציבות לנושא הוחלט לבטל את המכרז. בשורה התחתונה נחפש את התוצאה. הבקרה הפיקוח והסנקציות על אי שילוב יתנו את המענה".

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!