הוואדי מתפתל מזרחה ומשגע את מרעישי דומייתו. האפלה מכסה על הדומיה לקראת יום המחר, יום כמותו היו כבר רבים בתולדות ארצנו. ואדי מז'נון בליל סתיו מאוחר. קור יבש וחריף עוטף הכל ואנו חוצים במהירות מעייפת את החשכה וחותרים במעלה הוואדי. לא נשמע קול מלבד צליל של נקישת אבן באבן. הערוץ גדוש באבנים מעוגלות מסחף מי-גשמים השוטפים בו דורות רבים.
אגלי זעה צוננים נמעכים על גב עמוס תרמילים. הליכה עיוורת ממושכת במתח עצבים גובר בד-בבד עם תלילות צלע ההר מבשרים על הקרבה ליעד. במאמץ אחרון טיפסנו על המצוק התלול המכוסה סבך קוצים ושיחים כשאנו נאחזים בענפים ובבליטות סלעים ומושכים עצמנו מעלה… ולפתע ניצבו לפנינו החומות החרבות של מבצר ג'דין ורק קווים עמומים מבליטים אותו על רקע שמי הכוכבים.
איילת-השחר כבר עולה ומושכת אחריה את הקרניים הראשונות של השמש. אנו מזרזים צעדינו על מנת לסיים משימתנו בטרם נעירת חמורים באוהלי קדר שבסביבה. עלינו למבצר, הקפנו את חומותיו ההרוסות ואת אולמותיו ספוגות העלטה התמידית. קלעת ג'דין – מבצר צלבנים שבזמנו הטיל מורא על סביבתו והיום אין בו מתום ומשמש מיכלאה לעדרי צאן. מיבנה מרשים שעל-אף חרבותו, שכבות דומן נוקשה וגלי אבנים שבו, מעידים על תפארתו בעבר.
פנס איתות מכוון מערבה אל עבר קרית-חיים (שם שכן הקיבוץ) ומודיע: "המבצר ריק, ריק!" ומשם יצאו החלוצים להקים את קיבוץ יחיעם. השמש זרחה והיה ליום בהיר ורוח הקדמונים עזבה את נקיקי החורבה וקולות אדם נשמעו בג'דין…
השמש כבר ליכסנה קרניה מגבוה כשבין השיחים נראו מרחוק ראשוני המעפילים חברי הקיבוץ מסרכים את דרכם בליווי חמורים וגמלים עמוסים משאות ציוד ואספקה לקיבוץ הצעיר. הכביש עובר הרחק מהמקום ועוד ימים רבים יהיה הקשר עם העורף דרך השביל בלבד.
ציפור ניערה אבריה על כותל הרוס ועפה אל קן חדש ואחרוני רוח קדומים ויתרו על מחבואם ואמרו נואש מול התושב החדש.
דצמבר 1946
(השטח שעליו נמצא מבצר ג'דין נרכש בידי הקרן הקיימת זמן רב לפני שהתיישב במקום קיבוץ יחיעם. כאשר הוחלט ליישב שם את הקיבוץ נשלחה לשם יחידה קטנה של הפלמ"ח מההכשרה המגוייסת שלנו שהייתה אז בשער-העמקים, כדי להיות חיל-חלוץ ולבדוק את המצב בשטח והאם יכול הקיבוץ לעלות לשם בביטחה. שהינו שם כחודש ימים בתפקידי שמירה ואימונים גם. קיבוץ יחיעם עלה על הקרקע ב-26 לנובמבר 1946).
הדברים כתובים בסגנון קצת מליצי – תואם את רוח התקופה של התלהבות ציונית בלי מרכאות.
(המשך יבוא – על הימים הראשונים במבצר יחיעם).
