אסטרונומים אמריקאים דיווחו אתמול (רביעי) על תגלית מוזרה ביותר: כוכב אדיר מימדים ומרוחק, התפוצץ בשנת 2014 – וגם, ככל הנראה, ב-1954. הסופרנובה הזו, שמסרבת ללכת לעולמה, גורמת בלבול רב בקרב המדענים, שהיו בטוחים שהם יודעים איך מתנהג כוכב מת.

אבל לפני הכל, כמה מילים על סופרנובה. האנרגיה הקורנת מכוכבים נובעת מהיתוך גרעיני המתרחש בליבתם. לקראת סוף חייהם של כוכבים מסוימים, תהליך ההיתוך הגרעיני בליבתם נפסק באופן פתאומי, מה שגורם לליבת הכוכב לקרוס פנימה, כמו בלון ששואבים ממנו את האוויר. בעקבות זאת מתפוצץ הכוכב בפיצוץ עצום המעיף את השכבות החיצוניות שלו. הפיצוץ הזה נקרא סופרנובה.

Posted by Las Cumbres Observatory on Wednesday, 8 November 2017

הכוכב המדובר שוכן במרחק 500 מיליון שנות אור מכדור הארץ – שנת אור אחת, חשוב לדעת, היא שוות ערך ל-9.5 טריליון קילומטרים – בקבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה". הוא התגלה ב-2014, אז נראה היה שמדובר בסופרנובה מן הסוג המוכר והמצוי, כזו שהולכת ונחלשת.

אך מספר חודשים מאוחר יותר, ראו האסטרונומים במצפה הכוכבים לאס קומברס שבקליפורניה, שהאור שבוקע מהפיצוץ הולך ומתחזק. הם צפו בו נחלש, ואז מתחזק, ואז נחלש שוב, לא פחות מחמש פעמים. הם אפילו מצאו ראיות לפיצוץ של כוכב, באותה נקודה, 60 שנים קודם לכן.

משך ההתפוגגות של סופרנובה טיפוסית הוא כמאה ימים. הכוכב העקשן מתפוגג כבר קרוב לאלף ימים, אם כי הוא הולך ונחלש. הממצאים המלאים פורסמו אתמול בכתב העת Nature.

"זה מאוד מפתיע ומאוד מרגש" אמר האסטרו-פיזיקאי יאיר הרכבי (כן, הוא יליד ישראל)  מאוניברסיטת סנטה ברברה בקליפורניה, שעמד בראש המחקר, "אחרי שצפינו בכל כך הרבה מקרים של סופרנובה, חשבנו שראינו כבר את כל מה שיש לראות בתחום, אבל היקום תמיד מצליח להפתיע אותך. המקרה הזה באמת ניפץ את כל מה שחשבנו שאנחנו מבינים בנושא".

נכון לעכשיו, החוקרים מאמינים שהסופרנובה הזו – או בשמה הרשמי והקליט iPTF14hls – הייתה פעם כוכב מסיבי פי מאה יותר מהשמש. בהחלט יכול להיות שזהו הפיצוץ הכוכבי הגדול ביותר שנצפה אי פעם, מה שעשוי להסביר את העובדה שהוא עדיין נמשך.

יכול להיות שמדובר במספר רב של פיצוצים, שמתרחשים בקצב מהיר כל כך שהם מתנגשים זה בזה, או בפיצוץ יחיד שנחלש ומתחזק כל הזמן. בינתיים, המדענים לא יודעים מה בדיוק קורה שם.

אפשרות אחת היא שהכוכב היה כל כך מסיבי, והליבה שלו לוהטת כל כך, שפיצוץ העיף את כל השכבות החיצוניות שלו, אך שמר על הליבה שלמה מספיק כדי לחזור על התהליך כולו שוב ושוב. אבל, לדברי הרכבי, התאוריה הזו עדיין לא מסבירה הכל על הסופרנובה הזו.

אבי לייב (כן, גם הוא יליד הארץ), ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד, שלא היה מעורב במחקר הספציפי הזה, משער שאולי חור שחור (גרם שמיים בעל שדה כבידה כה חזק ששום חומר ואף אור, אינו יכול להתנתק ממנו) או מגנטר (עצם דחוס בעל שדה מגנטי חזק במיוחד) עומד במרכז ההתנהגות הכוכבית חסרת התקדים הזו. לדבריו, תצפיות נוספות עשויות לשפוך אור על הפרשה.

המדענים, יש לציין, לא יודעים אם מדובר בתופעה ייחודית, או שהיא נראית לנו נדירה רק משום שלא הצלחנו לאתר מקרים דומים אחרים. "בהחלט יכול להיות שפספסנו הרבה מקרים כאלה, בגלל שמדובר בפיצוץ, שאם אתה מביט בו רק פעם אחת, נראה בדיוק כמו סופרנובה רגילה", אמר הרכבי.

אבל שום דבר לא נמשך לנצח, אפילו לא הסופרנובה העקשנית הזו. "בסופו של דבר, בנקודה מסוימת, הכוכב הזה ייכבה", סיכם הרכבי, "כלומר, האנרגיה שלו חייבת להיגמר מתישהו".

בלאס קומברס, רשת של טלסקופים רובוטיים שפרושים בכל רחבי העולם, ממשיכים לעקוב.