דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

בריאות / דוח חדש: ההוצאה הציבורית על סיעוד בישראל - שליש מממוצע ה-OECD

ההשקעה בבריאות עלתה אך נשארה מתחת לממוצע, יש רופאים אבל אין אחיות, וההוצאה הפרטית גבוהה יחסית: תמונת מצב של מערכת הבריאות לפי דו"ח מדדי הבריאות של ה-OECD

בריאות הלב (תמונה מאתר pixabay)
בריאות הלב (תמונה מאתר pixabay)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ההוצאה הציבורית על סיעוד בישראל – פחות משליש מממוצע מדינות ה-OECD, כך לפי דוח מדדי הבריאות של הארגון לשנת 2017 שפורסם היום (שישי). לפי הדו"ח, שבדק נתונים רשמיים של 28 מדינות מפותחות, בעוד ממוצע היחס בין ההוצאה הציבורית על סיעוד לפעילות הכלכלית במדינה (התמ"גׂׂ) הוא  1.2%, בישראל הוא עומד על 0.4% בלבד – פער של שליש. גם כשבוחנים את חלקה של ההוצאה על סיעוד מתוך כלל ההוצאה על בריאות, ניכר השוני: בישראל רק 8% מהוצאות המדינה על בריאות הן על סיעוד, נתון נמוך בהרבה מהממוצע שעומד על 14%.

יש לציין כי מדובר בנתונים על המרכיב הבריאותי של הטיפול הסיעודי, הכולל טיפול במוסדות סיעודיים או סיוע בבית בפעולות יומיומיות הכרחיות, כגון ניידות, נשימה, אכילה, הפרשות ורחצה. בישראל, יחד עם כמחצית המדינות בארגון ה-OECD, אין נתוני הוצאה על המרכיב החברתי של הטיפול הסיעודי, הכולל סיוע בפעולות שאינן הכרחיות אך משפרות את איכות החיים. במדינות שמדדו את המרכיב החברתי, עמד שיעור ההוצאה עליו על 0.4% נוספים מהתמ"ג.

‏אחוז ההשקעה בבריאות כאחוז מהתמ"ג בחלוקה להשקעה פרטית וציבורית (נתונים: OECD Health Statistics 2017, WHO Global Health Expenditure Database עיצוב: אידאה).
‏אחוז ההשקעה בבריאות כאחוז מהתמ"ג בחלוקה להשקעה פרטית וציבורית (נתונים: OECD Health Statistics 2017, WHO Global Health Expenditure Database עיצוב: אידאה).

דוח מדדי הבריאות מקיף תחומים שונים הנוגעים לבריאות כמו מספר המיטות בבתי החולים, מספר אחיות ורופאים, זמני המתנה לניתוחים, הוצאה ציבורית והשתתפות עצמית על שירותי בריאות. הדו"ח משווה בין המדינות השונות וביחס לממוצע של המדינות.

לפי הדו"ח, 83% מהאוכלוסייה בישראל רוכשים ביטוח בריאות משלים, בנוסף לביטוח החובה. בהשוואה ל-OECD מדובר בשיעור גבוה, גם ביחס למדינות שבהן לא קיים כלל ביטוח חובה. נתון זה מעיד על שחיקת סל הבריאות הבסיסי, שמובילה את משקי הבית בישראל לרכוש ביטוים משלימים. יש לציין שב-OECD יש מדינות כמו איסלנד ושוודיה בהן אין כלל ביטוחים משלימים, וכל שירותי הבריאות מסופקים כחלק מביטוח החובה.

ההוצאה הכוללת על בריאות בישראל לאדם בשקלול שווי כוח הקניה הוא 2,822 דולר לשנה. הממוצע של ה-OECD  הוא 4,003 דולר בשנה. מתוך ה-2,822 דולר בחלוקה בין הוצאה ציבורית ופרטית, ההוצאה הציבורית היא 1,702 דולר והפרטית 1,120 דולר, כלומר 39% מההוצאה הכוללת על בריאות היא בהשתתפות עצמית. בממוצע ה-OECD, ההשתתפות העצמית של האזרח נמוך בהרבה ועומד על 26%.

ב-8 השנים האחרונות (2009-2016) נרשם בישראל גידול ממוצע של 2.3% בשנה בהוצאה הציבורית על בריאות, מה שמעמיד אותה במקום גבוה יחסית לממוצע הארגון, העומד על 1.4%. עם זאת, הסיבה למיקום הגבוה של ישראל בטבלה נעוצה בכך שמדינות רבות בארגון הקטינו את הוצאותיהן הציבוריות על בריאות עקב המשבר הכלכלי העולמי, בעוד ישראל שמרה על שיעור דומה ב-15 השנים האחרונות. השוואה של ישראל לשאר מדינות הארגון בשנים 2003-2009 מגלה כי אז הגדילה ישראל את ההוצאה הציבורית לבריאות בשיעור של 2.3% בשנה, בעוד ממוצע OECD עמד על גידול של 3.6%.

ההוצאה על בריאות כחלק מהתמ"ג היא 7.4%, זאת לעומת ממוצע ה-OECD, העומד על 9% הוצאה על בריאות מהתמ"ג. בעוד בישראל מהווה ההוצאה הציבורית על בריאות 4.5% ביחס לתמ"ג, עומדת ההוצאה הציבורית הממוצעת ב-OECD על 6.5% מהתמ"ג.

מספר הרופאים בישראל ל-1000 איש הוא 3.4 רופאים – בדומה לממוצע OECD, בשנת 2015 מספר הרופאים מעל גיל 55 הוא 49.9%. מספרם הוכפל, בשנת 2005 היה 26.8%.

מספר האחיות בישראל ל-1000 איש הוא מהנמוכים ב-OECD. בישראל יש 4.9 אחיות ל-1000 איש והממוצע ב-OECD הוא 9. ניכרת ירידה בכמות האחיות, בשנת 2000 על כל 1000 איש היו בישראל 5.4 אחיות והממוצע של ה-OECD היה 7.8.

מבחינת מספר הלומדות לתחום הסיעוד (אחיות) ישראל שוב נמצאת במקומות האחרונים (אחרי יוון), רק 19 ל-100 אלף, בעוד שהממוצע בOECD עומד על 46 ל-100 אלף.

מבחינת מיטות, בישראל ישנן 3 מיטות ל-1000 איש, בעוד שהממוצע של הOECD עומד על 4.7 מיטות ל-1000 איש. מבחינת תפוסה בבתי החולים, בישראל הוא 94%, והממוצע ב-OECD  עומד על 75.7%.

ב-OECD השוו גם את זמן המתנה לניתוח סלקטיבי, כלומר ניתוח שאינו הכרחי ונתון לבחירתו של המטופל. זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט (ניתוח לשיפור הראייה) בישראל הוא 132 ימים – גבוה במעט מממוצע ה-OECD, שם עומד החציון על 128 ימים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!