אם נאמין לסרטי עבר עתידניים, בשלב זה של המאה ה-21 רובוטים דמויי אדם כבר היו אמורים להיות חלק אינטגרלי בחברה שלנו. בין אם מדובר בעתיד אפוקליפטי בו אנחנו הופכים לעבדים למפלצות פלדה, ובין אם מדובר באוטופיה בה דרואידים קטנים מתרוצצים סביבנו ודואגים לכל צרכינו, הרובוטים תפסו חלק מרכזי באופן בו דמיינו העתידנים של אמצע המאה הקודמת את תקופת חיינו. במידה רבה חזון זה לא התממש, השימוש ברובוטים אמנם מתרחב אך עדיין מוגבל לתחומים מסוימים, ונראה שהשפעותיו עלינו ועל אורח חיינו הן עקיפות בעיקרן. אך בשנים האחרונות העיסוק ב"מהפכה התעשייתית הרביעית" (מונח המתייחס לתעשייה המופעלת באמצעות בינה מלאכותית ורשתות מידע גדולות) הולך וגובר, וארגון העבודה העולמי אף קיים כנס שעסק באופן בו יש להתמודד עם שינויים אלה בעולם העבודה. האם הפעם הרובוטים באמת מעבר לפינה?
כדי לענות על שאלה זו נערכו לאחרונה כמה מחקרים המנסים להעריך את השפעות האוטומציה והשימוש ברובוטים על העבודה האנושית ברחבי העולם. בשונה מהנביאים הטכנולוגים השונים, שמסתפקים לרוב בחזון מופשט וכללי, עסקו החוקרים בשאלות ממשיות הנוגעות לאוטומציה ורובוטים: אילו מקצועות יכולים לעבור אוטומציה? באילו מקרים הצעד משתלם? מה יהיה קצב התהליך, ועל מי הוא צפוי להשפיע? הנתונים שעולים מהמחקרים האלה שופכים או אחר על סוגיות האוטומציה בעולם העבודה של המאה ה-21. בקצרה, ניתן לומר שהמהפכה התעשייתית הרביעית אכן בפתח, אך הקצב והאופי שלה יוכתבו על ידי שלל משתנים, ולא רק קצב הפיתוח הטכנולוגי. אז האם הרובוטים יחליפו את כולנו בקרוב? ובכן, לא בדיוק יחליפו, לא כל כך מהר, ולא את כולנו. ובקיצור, זה מורכב.
החלפת פעולות ולא חיסול מקצועות
מחקר של חברת הייעוץ והאסטרטגיה העולמית מקינזי גילה ששיעור העיסוקים שיכולים להיות אוטומטיים לחלוטין באמצעות הטכנולוגיה הקיימת כיום הוא למעשה קטן מחמישה אחוזים. אך לצד זאת, בחן המחקר יותר מ-2,000 פעילויות עבודה וכימת את הכדאיות הטכנית של אוטומציה של כל אחת מהן. כך גילה המחקר שגם אם עיסוקים שלמים אינם יכולים להיות אוטומטיים, האוטומציה החלקית (שבה רק חלק מהפעילויות המרכיבות עיסוק או מקצוע הן אוטומטיות) תשפיע כמעט על כל העיסוקים במידה רבה יותר או פחות.
כלומר, בהרבה מהמקרים נראה שהרובוטים והאוטומציה לא מותאמים להחליף לחלוטין עובדים אנושיים, אלא רק לקחת מקטעים מסוימים מתהליך הייצור או ההפצה. בעוד חלק נרחב מה"מיקרו פעולות" שעושה כל עובד אכן יכולות להיות מוחלפות ע"י מכונה, ברוב המקרים עדיין נדרש עובד אנושי בסביבה, לקבל החלטות, לפקח או לעשות פעולות שדורשות יכולות חשיבה מורכבות יותר.
כך גם נמצא כי בכ-60% מהעיסוקים יש לפחות 30% של פעילויות שהן אוטומטיות מבחינה טכנית ויכולות להתבסס על טכנולוגיות שקיימות בעת הנוכחית. משמעות הדבר היא כי רוב המקצועות ישתנו, ויותר אנשים יצטרכו לעבוד עם טכנולוגיה. מקצועות רבים שכיום אינה טכנולוגיים בכלל יהפכו לטכנולוגים למחצה, וידרשו מהעובדים בהם יכולות טכניות חדשות. עובדים מיומנים ברמה גבוהה שעובדים עם טכנולוגיה ירוויחו.
מהדו"ח עולה כי השאלה 'מתי מגיע הרובוט שמחליף אותי', צריכה להטריד לא רק את העובדים בפסי הייצור. תהליכי האוטומציה והשימוש ברובוטים צפויים להשפיע גם על גננים, טכנאי מעבדות שיניים, מעצבי אופנה, נציגי מכירות של חברות ביטוח ואפילו מנכ"לים. גם בתחומים אלו, הדורשים כביכול יכולת לתקשר עם בני אדם אחרים, יצירתיות, או תכונות אחרות שנתפסות כבלעדיות לעולם האדם, יושפעו מכניסתם של רובוטים. הדו"ח מצא כי העבודות הפיזיות הצפויות (כמו פסי ייצור) הן אכן המתאימות ביותר לעבור אוטומטיזציה, אך לצידן גם עיבוד ואיסוף מידע. גם במקצועות יצירתיים, 18% מהפעולות יכולות לעבור אוטומטיזציה ו-9% מהפעולות בתפקידי ניהול.
מעבר לכך, ההיתכנות הטכנית לאוטומציה אינה מתורגמת בהכרח לפריסה של אוטומציה במקום העבודה ואת האוטומציה של המשרות. הפוטנציאל הטכנולוגי הוא רק הראשון מבין כמה אלמנטים שיש להתחשב בהם. אלמנט שני הוא העלות של פיתוח ופריסה של החומרה והתוכנה לאוטומציה. הדינמיקה של היצע וביקוש העבודה היא גורם שלישי: אם ישנם עובדים רבים בעלי מיומנות עבור עיסוק מסויים, ובמחיר נמוך משמעותית מאוטומציה, הדבר עלול להאט את קצב האימוץ של הטכנולוגיה. אלמנט רביעי להיחשב הוא יתרונה של אוטומציה על עבודה אנושית, בבחינת איכות טובה יותר וטעויות מעטות. במקרים רבים, גם אם האוטומציה אפשרית, ייתכן שאיננה כדאית מבחינה שיקולים פשוטים של עלות ותועלת. דוח מקינזי מצביע על כך שעד 2055 יכולות חצי מהעבודות בעולם לעבור תהליך אוטומטיזציה, אך בהתאם לנסיבות אלה יכול הדבר לקחת גם 20 שנה יותר.
לבסוף, יש לשקול גם נושאים רגולטוריים וחברתיים, כגון המידה שבה מכונות מקובלות בכל מסגרת מסוימת. בגלל סיבות מגוונות אלו שעוסקות בתחומים שמעבר לכדאיות טכנית טהורה של אוטומציה, נראה כי ההערכות של עורכי הדו"ח למידת התכונתה של אוטומציה עבור "עבודה בכללותה" הן נמוכות יותר מהערכות אחרות.
גורמים אלו ואחרים יוצרים כמובן פוטנציאל אוטומציה שונה בין מדינות שונות. דו"ח מקינזי בדק ומצא כי בסין והודו יותר מחצי מכוח העבודה יכול להיות מוחלף בסופו של דבר במכונות, כשגם בארה"ב, ברזיל ואינדוניזה נמצאות באזור ה-50%. התחומים בהם המספרים הגבוהים ביותר של עובדים יכולים להיות מוחלפים הם החקלאות והדיג (328 מיליון משרות המהוות 50% מכלל העובדים בתחום), ייצור (234 מיליון המהווים 64%) ומכירות (187 מיליון משרות המהוות 54%).
בנוגע לחשש מאבטלה המונית כתוצאה מתהליכים אלה, מדגישים עורכי הדו"ח כי השינויים הטכנולוגים אכן ישפיעו על עולם העבודה, אך לא רק בביטולן של משרות אלא גם ביצירת משרות חדשות הדורשות כישורים חדשים. כדוגמה הם נותנים את תהליכי המיכון שעברה התעשייה הכבדה בתחילת המאה ה-20, שלא גרמה לדבריהם לגלי אבטלה ארוכי טווח.
לצד זאת, ברור כי התהליכים המתוארים עלולים להביא לזעזועים חברתיים וכלכליים משמעותיים, קודם כל ברמה המקומית אך גם ברמה הגלובלית. אם לא יוקצו משאבים ציבוריים בליווי תהליכים אלה בהכשרה מקצועית, ייעוץ והשמה מחדש, נראה כי שוק העבודה העולמי יתקרב, לא בין לילה אך תוך עשורים בודדים, למשבר בסדר גודל אדיר.
האיגודים: "אם אין לנו מקום בשולחן, אנחנו בתפריט"
במקביל, איגודי העובדים כבר נערכים להתמודדות עם ההשלכות הצפויות של המציאות הטכנולוגיות החדשה על עולם העבודה. בכנס של יותר ממאה משתתפים מ-40 מדינות מאורגנת על ידי האיגוד המקצועי העולמי של עובדי התעשייה – 'אינדסטריאול', עסקו בכיצד להתמודד עם האתגרים. "שינוי תעשייתי אינו חדש, אך קצב השינוי עם התעשייה 4.0 הוא חסר תקדים", אמר מזכ"ל אינדסטריאול, ולטר סנצ'ס, בדברי הפתיחה שלו. "הסקטורים שלנו הולכים להשתנות, ואנחנו נצטרך להסתגל".
"אי אפשר להשאיר לעשירים ביותר לקצור את היתרונות של תעשיית 4.0", אמר בריאן קוהלר, מנהל בריאות, בטיחות וקיימות באינדסטריאול. "הכוח המניע מאחורי תעשייה 4.0 הוא קיצוץ בעלויות וזה אומר שעבודות יהיה בסיכון. אם לא יהיה לנו מקום בשולחן, אנחנו נהיה בתפריט", אמר קוהלר בהדגישו את הצורך באיגודים מקצועיים להיות מעורבים בקבלת החלטות לקביעת מדיניות תעשייתית בת-קיימא. פרנסיסקו בטי מהפורום הכלכלי העולמי אמר כי יש להגן על 850 מיליון מקומות הייצור בעולם. הוא הוסיף כי רוב החברות נכשלות בהצלחה ביישום הדיגיטליזציה כי העובדים אינם מעורבים בשלבים המוקדמים.
שארן בורו, המזכירה הכללית של הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים הדגישה את הצורך בסולידריות בין ענפי התעשייה מול התעשייה 4.0. היא גם קראה למעבר פשוט לעובדים, ואמרה שחברות צריכות להיות אחראיות על העובדים ועל השפעתם על החברה בכללותה. "עסקים צריכים רישיון חברתי לפעול – כדי להבטיח שהם משלמים מס, מספקים תעסוקה בטוחה ותורמים למערכות ההגנה החברתיות".
"תעשיית 4.0 צריכה עבודה 4.0" אמר וולפגנג למב, מהאיגוד הגרמני של עובדי המתכת."עם זכות גישה לחינוך ולמידה לאורך החיים. רק כוח עבודה מוסמך יוכל להגיב לשווקים המשתנים" אמר, והוסיף כי הגדלת החברות באיגוד היא המפתח להתמודדות עם האתגרים של העתיד.
