דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 24°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אצ"ל

מורשת / לוחמי האצ"ל והלח"י נלחמים בהחלטה למחוק את מורשתם, ומתגעגעים לבגין

החלטה של שר הביטחון להעביר את גלי צה"ל לבית הסוהר הישן של לוחמי המחתרות בירושלים, גוררת התנגדות של הלוחמים ובני משפחותיהם | לוחם לח"י לשעבר: "זה לא משנה אם זה הליכוד או עבודה. רק בגין דאג למקום הזה"

מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים (צילום: תמר הירדני / ויקיפדיה).
דוד טברסקי

בספטמבר האחרון פורסם כי משרד הביטחון שוקל להעביר את גלי צה"ל מיפו, למתחם בית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים שבירושלים, זאת בעקבות הוראתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן להעביר מתקנים של צה"ל לבירה. "מיום ליום חיים פחות אסירים, זה התהליך הטבעי", מספר ל'דבר ראשון' אליעזר בן-עמי (94), לוחם לח"י בעברו, שהיה כלוא חמש שנים במתחם, "למזלי אני זוכר הכל ויודע הכל, אבל זה לא עוזר לשום דבר כי לאף אחד לא אכפת מאתנו".

במתחם פועל כיום מוזיאון לוחמי המחתרות אשר שימש בתקופת המנדט כבית סוהר שבו היו עצורים לוחמי ארגוני המרי. בעקבות היוזמה קמה התארגנות ציבורית שהחלה בדף הפייסבוק 'מוזיאון על הגרדום' ועצומה (במסגרתה נאספו כ-1,500 חתימות) שביקשו שמתחם המוזיאון יישאר כפי שהוא, ללא תחנת גל"צ שתפגע בצביון המקום. את ההתארגנות מובילים לוחמי המחתרות ובני משפחותיהם.

לבריטים אין מנדט

שני האסירים המפורסמים ביותר ששהו בבית המעצר היו מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, לוחמי המחתרת (פיינשטיין באצ"ל וברזני בלח"י) אשר נידונו למוות על-ידי הבריטים בעקבות תכנון של חבלה ופגיעה בכוחות הבריטים בתקופה שבה נאסרה העלייה לארץ. במשפטם סירבו השניים להודות באשמה ואף להעמיד לטובתם הגנה בטענה שלבית המשפט האנגלי אין מנדט לשופטם. בערב ה-21 באפריל 1947 ברזני ופיינשטיין התאבדו באמצעות שני רימונים שהוברחו אליהם לתא, ממש לפני מועד עלייתם לגרדום.

האירוע הכה גלים ביישוב העברי לאחר שראשי ההנהגה, ובראשם דוד בן גוריון וחיים וייצמן ביקשו מהבריטים לחוס על חייהם. בימים לאחר ההתאבדות הוטל עוצר על היישוב היהודי ובעיקר על השכונות היהודיות בירושלים מחשש למתקפה נגד הבריטים. על האירוע כתב נתן אלתרמן, על אף שנמנה על המתנגדים לדרכם של הלח"י והאצ"ל, את שירו 'ליל ההתאבדות' שפורסם בטור השביעי בעיתון 'דבר' ב-25 באפריל 1947 שהילל את גבורתם.

"אל נסב את עינינו, לשווא נתכחש
להודה של אותה שעת-ליל.
שווא נידום. כי דוברת לשון האש
בה שרפו את עצמם השניים".

הודעה על מותם של מאיר פינשטין ומשה ברזאני, מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים (צילום באדיבות המוזיאון)

בן-עמי (94), היה זה שהכין את הרימונים איתם התאבדו פיינשטיין וברזני. "אני הייתי בדעה שכל מדינה צריכה לחנך למורשת של גבורה, הקרבה, אהבת העם והמולדת ולצערי נחלתי מפחי נפש אחד אחרי השני", מספר בן-עמי ל'דבר ראשון'. "אנחנו העברנו את האחריות על המקום למשרד הביטחון, כי הבנו שימינו ספורים וצריך שמישהו ייקח על עצמו את האחריות לשמירת המורשת. זו כנראה הייתה שגיאה פטאלית".

"משרד הביטחון יש לו מטרות אחרות, ובראשם זו לא הנצחה. היום הם פותרים בעיית נדל"ן כי הם צריכים להוציא את גלי צה"ל מיפו והחליטו היות שזה נדל"ן שברשותם, אז הכי קל להכניס לשם. כי יש שם הרבה חדרים לא מנוצלים ולא משודרגים, כי הם לא השקיעו במוזיאון שום דבר", מספר בעצב בן-עמי.

"רק בגין דאג למקום הזה"

ההיסטוריה של בן-עמי שזורה במקום, הוא היה כלוא בו כמעט חמש שנים. הוא נאסר באפריל 1943 בעודו בן 19 וחצי, לאחר שנתפס על-ידי הבריטים בזמן פעולות הרכש שהלח"י עשה לאחר סדרה של מכות שספג מהבריטים וההגנה. "היינו מוקצים ונרדפים, עמדתי לפני משפטים, אחד באשמת רצח עליו יצאתי זכאי אבל העמידו אותי לדין כי מצאו עלי נשק", מספר בן-עמי. בעודו בכלא לקח חלק בתכניות של ניסיון בריחה ושמו התפרסם בתור זה שהחדיר חומר נפץ בשני תפוזים, שהועברו לתאם של ברזני ופיינשטיין בערב לפני עלייתם לגרדום, כדי שאלו יוכלו להתאבד ולא להיות מוצאים להורג. "בתחילה רצו השניים להתאבד בזמן העלייה לגרדום כדי לקחת עמם את השומרים הבריטים, אך כשהבינו שהרב יעקב גולדמן, הרב הראשי של הוועד הלאומי, ביקש להיות נוכח בהוצאה להורג, שינו את תכניתם מחשש שהוא יפגע והתאבדו בתאם", נזכר בן-עמי.

במשך שנים רבות שימש המקום כמחסן של הסוכנות היהודית, ורוב ההנהגה הציונית לא ראתה בו אתר מורשת ראוי, התואם את רוח השלטון המפא"יניקי. לעומתם, מנהיגי ולוחמי הארגונים הרוויזיוניסטים, ובראשם מנחם בגין, פקדו את המקום בכל יום זיכרון, ביחד עם לוחמים, לאמירת קדיש. אחרי מהפך 77' העבירה ממשלת הליכוד את החוק להנצחת מורשת לוחמי האצ"ל והלח"י, והמקום חודש והועבר לידי עמותה של כלל ותיקי לוחמי המחתרות. ב-1991 נחתם הסכם בין ארגון אסירי המחתרות לבין משרד הביטחון, בו הועברו שני אתרי בתי הסוהר, בעכו ובירושלים, לחזקת המשרד ולאחריות יחידת המוזיאונים בו.

חצר המוזיאון (באדיבות דף הפייסבוק "מוזיאון במחתרת")

בן-עמי כואב וכועס מאד על כוונת משרד הביטחון: "אמרו לנו שגלי צה"ל ישדרגו את הכלא? אתה מבין. יטמטמו, יסגרו וייקחו את היכל הגבורה ויעבירו לחדר אחר. יצמצמו את המקום למינימום. זה לא משנה אם זה הליכוד או עבודה. רק בגין דאג למקום הזה. העברנו את זה למשרד הביטחון כדי שייקחו אחריות מעמותת אסירי המחתרות. חשבנו שזה גוף ממלכתי שמעוניין להנציח מורשת ולחנך דור. זה מקום זרימה של תיירים ואפשר יהיה לספר להם איך קמה המדינה, כל אחד לחם בדרך שלו אבל בסה"כ כולם היו ביחד וסבלו ביחד, נלחמו וקיבלו עצמאות. למי שאכפת מהמקום הזה היה מקים שם מוזיאון כבר מזמן. זה לא מורשת הלח"י, יש מוזיאון מפואר למורשת הלח"י, פה מדובר במורשת של כל המחתרות, מורשת המרי."

"לא יקום ולא יהיה"

קול נוסף במחאה הוא זה של אליעזר פיינשטיין, אחיינו של לוחם האצ"ל מאיר פיינשטיין, שביחד עם משפחתו של ברזני מוביל את המחאה נגד העברת מבנה גל"צ למקום. "לפני עשור הבטיחו להשקיע במוזיאון 12 מיליון ש"ח ע"י משרד הביטחון. עכשיו מספרים שליברמן רצה להעביר את גל"צ לשם, ואני גיליתי את זה בכלל בטעות – לא יקום ולא יהיה".

חצר המוזיאון (באדיבות דף הפייסבוק "מוזיאון במחתרת")

בשבועות האחרונים ערכו הפעילים מספר סיורים במקום, הסובל מהזנחה מכוונת, לטענתם. הלוחמים אירחו חברי הכנסת וביניהם ציפי לבני, שאביה, ח"כ איתן לבני, היה לוחם אצ"ל והיה אסיר במקום והשר צחי הנגבי. שניהם הבטיחו לתמוך בדרישת המשפחות. בנוסף, ח"כ ענת ברקו ובני בגין העבירו שאילתה לשר הביטחון במטרה לבחון את מערך האינטרסים והשיקולים שעברו במשרד בנוגע להחלטה.

בשבוע האחרון נפגש פיינשטיין עם נציגים ממשרד הביטחון, מהם שמע שמכיוון שהמשפחות מתנגדות, הם ירדו מזה. למרות זאת, הוא חושש שבתוך התככים הפוליטיים והתחלפויות השרים, ההחלטות יכולות להשתנות בעתיד והמקום יכול להיפגע. "למשרד הביטחון אין שום אינטרס להחזיק את המוזיאונים האלו, לדעתי. מצדנו שמשרד החינוך ייקח אחריות על המקום שהוא יהפוך למרכז מורשת לכל אסירי המחתרות ויהיה אתר מורשת לאומי."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על אצ"ל:
בריטניה פותחת את התיקים הסודיים על לוחמי המחתרות בשנות ה-40
תגובות