דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעלי מוגבלות

חברה ועבודה / פרוייקט פורץ דרך מכשיר בעלי מוגבלות לעבודה בשכר מלא בגנים

מה צריך כדי לשנות את העולם? אישה אחת שאוהבת ילדים, הורים שמוכנים להזיז הרים, אנשי חינוך עם חזון ושותפים עם כוח | "הגעתי לכל העניין הזה כי רציתי שיהיה שינוי בחינוך, שילמדו איך לקבל את השונה" אומרת הסייעת עינב מוגדסי

מחזיקים ידיים (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
מחזיקים ידיים (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
דוד טברסקי

יוזמה אמיצה של קבוצת הורים בירושלים, שביקשו לא לוותר על הסייעת בעלת המוגבלות שהועסקה בגן של ילדיהם, הובילה להקמת תוכנית חלוצית ברמה העולמית. התוכנית החלוצית מכשירה עובדות חינוך עם מוגבלות כסייעות מקצועיות בגני הילדים, ולצד יצירת מוקדי תעסוקה וליווי מקצועיים בחסות העירייה.

"הבן שלי היה בגן בעיר בשכונת הקטמונים, שם הגננת הראשית העסיקה סייעת עם מוגבלות בתור בת שירות, ומאז היא נשארה לעבוד אצלה", מספר ל'דבר ראשון', אורן רייך, אבא לילדים בגן הירושלמי בו הכל התחיל. "הגן נסגר, והקמנו קבוצת הורים שפעלה לפתוח גן עירייה נוסף בשכונה, וביקשנו שעינב, הסייעת שעבדה בגן הקודם, תמשיך עם הילדים שלנו בגן החדש. היה לנו ברור שאנחנו ממשיכים איתה כי היא הייתה מדהימה ואי אפשר להשאיר אותה בלי עבודה", מספר רייך.

"יש לזה השפעה אדירה על הילדים והגננות שעובדות איתם. זה מדהים", מתרגש רייך, "הן נשות צוות מדהימות ומסורות, מה שיוצר אווירה חזקה של קבלת אנשים שונים בקרב הצוות והילדים. כיום עיריית ירושלים מעסיקה 10 סייעות כאלו בירושלים. מדובר בסייעת שנייה בגני הטרום חובה, אבל יכולה להיות גם כסייעת נוספת בגני חובה."

טקס הסיום של קורס ההכשרות בדוד ילין שנה שעברה (באדיבות אורן רייך).
טקס הסיום של קורס ההכשרות בדוד ילין שנה שעברה (באדיבות אורן רייך).

המהלך לא עבר חלק, ובכדי לאפשר העסקה הוגנת לעינב, ההורים התבקשו לממן את הסייעת הנוספת דרך תשלום הורים מיוחד, "לאחר עוד שנה הגן עבר למבנה קבע, והגיעה עוד סייעת עם מוגבלות ושם כבר חלק מההורים התחילו להתנגד. אמרנו שאם יש הורים שמתקשים לשלם, אז יהיו כאלו שישלמו פחות, העיקר שהכל יעבוד. פתאום שלוש אמהות אמרו שהן לא מוכנות לשלם בגלל הסייעת. התחיל ויכוח לא נעים, והאימהות אמרו שאי אפשר לחייב אותן לשלם וגם בעירייה הבהירו את זה. הבנו שהסיפור לא יכול להחזיק כל עוד קבוצת הורים תוביל את זה, זה בסדר, אבל אם יום אחד לא ניהיה שם, לא יהיה מי שידאג להמשיך."

העסקה שווה – הכשרה שווה

הרצון של רייך וההורים להמשך העסקה של עינב הוביל אותם לחפש עזרה במשרד התמ"ת, אך שם הם קיבלו תשובה מפתיעה "ראיתי בתמ"ת תוכנית שתומכת במעסיקים הרוצים להעסיק אנשים עם מוגבלויות, התקשרתי ואמרתי 'זה בול מה שאנחנו צריכים!'. התוכנית עובדת ככה: מביאים את הבאדם המגובל שרוצים להעסיק, עושים לו מבחני התאמה, אם מסתבר שהוא כשיר 50% לעבוד הם נותנים לנו אישור שנשלם לו 50% פחות משכר מינימום. כלומר – יש לנו אישור עכשיו מהמדינה לשלם לבנאדם פחות. נותנים פתק – מותר לכם לנצל עובדים", מספר רייך.

"אמרתי לפקידה שזה לא הגיוני, וגם היא הסכימה איתי, אבל בנוסף לזה היא ציינה שבזכות 'ההטבה' הזו זה יש הרבה מעסיקים שמעסיקים אנשים עם מוגבליות. רק צריך להבין באיזו מצוקה אנשים חריגים נמצאים, רק בשביל שיוכלו להעסיק אותם."

ההורים הבינו שעינב עברה הכשרה מיוחדת במכללת 'דוד ילין', ודרך יצירת קשר איתם, התניעו מהלך שיאפשר העסקת סייעות עם מוגבלות, במימון משרד החינוך עם תנאי העסקה שווים. "נפגשנו עם שר החינוך דאז שי פירון (יש עתיד), הסגן שלו ועוד בכירים והצלחנו לקדם את זה. עכשיו זו שנה שנייה שזה עובד, הן מקבלות הכשרה של סייעת כדי לעבוד בגנים, עם ליווי והכל. זה קרה רק בזכות מאבק ממושך וקשה של ההורים במטרה לשכנע הורים אחרים, ובעיקר את אנשי העירייה, שזה מהלך נחוץ וצודק."

"רציתי שלמדו איך לקבל את השונה"

"התוכנית הזו פשוט משנה את הבנאדם" מספרת עינב מוגדסי, הסייעת הראשונה שעבדה בירושלים במשרה מלאה, והיום לומדת שנה שנייה בקורס "הוא שינה אותי ושינה אותנו ואת כל מי שלקח בזה חלק. למדנו המון דרכים וקיבלנו טיפים משמעותיים איך וכיצד להצליח לחנך", מספרת מוגדסי שעבדה בשני גנים בירושלים והיום היא ממשיכה לעבוד ובמקביל לומדת. "הגעתי לכל העניין הזה כי רציתי שיהיה שינוי בחינוך, שילמדו איך לקבל את השונה, אני עובדת במערכת הגנים כבר 14 שנה ומצדי להמשיך לעשות את זה עוד 50 שנה. זה כיף עצום."

עינב מוגדסי, הסייעת הראשונה בעיר שעבדה במשרה מלאה כסייעת עם מוגבלות. (התמונה באדיבות המצולמת)
עינב מוגדסי, הסייעת הראשונה בעיר שעבדה במשרה מלאה כסייעת עם מוגבלות. (התמונה באדיבות המצולמת)

עינב מציינת שהליווי וההכשרה הייחודיים מקנים להכשרה תחושה של מקצועיות שנותנת המון כבוד לתפקיד "סייעות רגילות עוברות הכשרה של 6 מפגשים לאורך ההכשרה, ואנחנו מקבלים שנתיים שלמות של עבודה וליווי, ואנחנו מצליחים ובגדול. התחושה שלי שהיא דברים מצליחים להשתנות, הגננות רוצות לתת היום לסייעות נוספות את ההכשרה שלנו, כי היא מאוד עשירה ואיכותית. השנה הזאת התחיל סיבוב נוסף של הכשרה והביאו חבר'ה חדשים. בקורס הראשוני יש היום 15 אנשים ובקורס המתקדם 9 אנשים."

מפגש עמיתים

אייל בלוך, מהמכון לקיימות בדוד ילין טוען שמה שקורה היום בירושלים, שעובדים עם מוגבלות מועסקים באופן שווה ערך לשאר העובדים, זה תקדימי מבחינה עולמית, "הורדנו את כל הכפפות בעולם כדי להוביל את הדבר הזה", מספר בלוך ל'דבר ראשון'. "ב-2007 הקמתי ביחד עם שותפה, מיכל יובל, את המכון לחינוך לקיימות בדוד ילין. המחשבה הייתה שצריך להכשיר אנשי החינוך דרך פרדיגמות חשיבה על סביבה וכלכלה. בתוך זה הקמנו את הקורס לשנוי חברתי בתחום המוגבליות. הקורס עסק בשילוב מוגבליות בחינוך, נושא מספר היביטים בעייתים, בעיקר כי היום אנחנו דורשים מילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב בכיתה רגילה, בצורה הכי פשטנית של זה, אבל מבחינתנו זה כמו שאני אלמד אותך לשחות ואגיד לך לקפוץ למים ישר, בלי שאני יודע בכלל לשחות. אי אפשר לעשות ככה שילוב. הדבר הראשונה שעשינו זה להתחבר עם ישראל זייקס, מרצה עם מוגבלות וביחד פתחנו את הקורס."

"הסיפור הזה של שילוב וחיים משותפים הוא הסיפור הדרמטי בשביל שתי האוכלוסיות", מספר אביב קינן, ראש מנהל החינוך בירושלים (מנח"י), "בירושלים אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול, בניגוד למגמה הארצית, לשלוח פחות ילדים בבתי ספר נפרדים ולהשאיר אותם עם כלים ייחודיים להם בתוך בתי הספר הרגילים. מה שההורים, המחנכים ב'דוד ילין' ואנחנו הובלנו זו הזדמנות מיוחדת לקחת סייעת נוספת עם מוגבלות, שתתגבר כעובדת מהמניין. בעיריית ירושלים רואים את זה כסיפור הצלחה פנטסטי ואנחנו בטוחים בזה שנמשיך את זה הלאה לשנים הבאות, לעוד מוסדות בתחום החינוך, וגם מעבר לזה."

ע"פ בלוך מדובר בשינוי הפרדיגמה – מללמוד 'על' לללמוד 'עם', "יושבים במשך שנה שלמה ומפתחים ביחד עם מרצים עם מוגבלות ועם אנשים עם מוגבלות, יוזמות חנוכיות. בעצם במהלך הזה יוצא הנכה והמוגבל מעמדת הנזקק שצריך לעזור לו, זה מפגש בין עמיתים, אין מישהו שהוא עליון או תחתון – מדובר פה בשינוי הרגלים של שנים."

טקס הסיום של קורס ההכשרות בדוד ילין שנה שעברה (באדיבות אורן רייך).
טקס הסיום של קורס ההכשרות בדוד ילין שנה שעברה (באדיבות אורן רייך).

המהלך של ההורים שביקשו לפרוץ את המוסכמות, ביחד עם אהבתה של עינב לילדים דחפו להשמת הפרויקט בסדר הגודל הנוכחי, בשיתוף העירייה והמכללה, "לא פשוט לשכנע הורים להוציא מכיסם כדי להעסיק סייעת עם מוגבלות, ועל כך כל הכבוד להורים שהרימו את הדגל על זה", אומר בלוך.

לפני שנה נפתח הקורס בדוד ילין לסייעות עם מודעות למוגבלות, הכולל תקנים להעסקה. למובילי הפרויקט היה חשוב להכשיר את האנשים כשיש מקום עבודה ידוע ומוסמך שיקבל אותם, "הרבה פעמים מה שקורה כשמכשירים חבר'ה עם מוגבלות זה שפשוט שולחים אותם להתנדב, ואנחנו בנינו פה מערך שלם של הכשרה כי איש עם מוגבלות הוא איש מקצוע לכל דבר, על החובות והזכויות, ויש לו יתרון אחד – שהמוגבלות שלו זה ערך מקצועי מוסף שהוא מביא", אומר בלוך.

בקורסים שלו, משתתף תמיד מישהו עם מוגבלות, המעביר יחד איתו את הקורס, כעניין עקרוני. בנוסף להכשרה ומקום העבודה, המנחים והמובילים של הקורס פיתחו מערך ליווי אישי של הסייעות לאורך העבודה, במקביל לליווי של הגנים, בשילוב עם נשות חינוך בפנסיה שעוזרות לתמוך בכל מערך הליווי. "היום אנחנו עובדים על הסדרת התקנים, כדי שנוכל לעשות את זה בכל הארץ. גם כדי שיהיו עוד תקנים, וגם שמכללות נוספות יוכלו לפתוח קורסים כאלו", אומר בלוך ומתייחס להמהלך הראוי לציון שהובילו ההסתדרות, המעסיקים והמדינה, לשילוב אנשים עם מוגבלות במקומות העבודה. "צריך לשים לב איך מכשירים את האנשים ובמה נותנים להם לעבוד. בוא נקח את החוק הזה ונתרגם אותו למשהו משמעותי, אני רוצה שלושה אחוז או חמישה אחוז מהסייעות בגני ילדים במדינת ישראל יהיו אנשים עם מוגבלות, שעברו הכשרה והם אנשי מקצוע – זו איכות אחרת אני  נותן בשר לתוך התקנה או החוק הזה. יש לנו חוק, ויש לנו תקנים ובוא נדאג שהדברים באמת יצאו לפועל בצורה הכי טובה והכי מקצועית", מבהיר בלוך שהדרך ארוכה מאוד והמאבקים עוד לפנינו.

"אנחנו מנסים להוביל פה מהלך מהפכני, ברמה עולמית, מתפיסה של שילוב לתפיסה של שותפות. כי שילוב זה לשלב מישהו שהוצאתי אותו קדם ועכשיו אני עושה לו טובה ומכניס אותו פנימה. יש פה עמדה פטרונית. הסוויץ הזה במחשבה עוד לא קרה לנו כחברה או כמערכת."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!