דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

גבולות 93'

גלגל"צ וערוץ 2 עלו לאוויר באותו השבוע. זה קרה בסתיו 1993. באותו הסתיו תחנת קול השלום דממה, ועתון חדשות נסגר. זו גם השנה שבה הירחון מוניטין מת. בשנתיים שלאחר מכן נסגרו העיתונים האידאולוגיים: דבר ועל המשמר, וגם העולם הזה, הילד הרע האולטימטיבי נדם. לעומת זאת תחנות הרדיו האזוריות-מסחריות התחילו לשדר.
זו לא רק כרוניקה תקשורתית, כי אם מהפכה שקטה, שספק אם שמנו לב אליה בזמן אמת. גבולות 93' נקבעו, והתקשורת שאנחנו מקבלים מאז אחרת, לא אידאולוגית ולא פורצת דרך יותר. בימים ההם נולדה "מסעודה משדרות", אותו מכנה משותף סטריאוטיפי ומדומיין שמסתפק בנערות גלגל, בטבלואדים צעקניים ובלהיטי פופ.

בן הזוג התואם של התקשורת, התרבות הפופולרית, חווה את אותו השינוי בדיוק, ולא רק בישראל, אלא בכל המערב. במופע האנפלאגד של נירוונה סיפק לנו קורט קוביין, אחרון כוכבי הרוק, מופע אשכבה כפול: גם הספד עצמי חודשים ספורים לפני התאבדותו, וגם מופע פרידה מתרבות הרוק, שהפך מאז לצל חיוור המתחבא מאחורי מושגים אנמיים כמו "אינדי" או "אלטרנטיב".

האנפלאגד של נירוונה. נובמבר 93'. מופע אשכבה כפול
האנפלאגד של נירוונה. נובמבר 93'. מופע אשכבה כפול

אלה היו ימים שמחים דווקא, מלאי אופוריה בטוחה בעצמה, ללא מנהיגים נוקשים כמו רייגן ותאצ'ר. את העולם החדש הנהיג צ'ארמר צעיר עם סקסופון, וההיסטוריונים הכריזו על קץ ההיסטוריה. הקומוניזם האכזרי קרס, ואפילו במזרח התיכון המדמם התחילו תהליך שלום. לא צריך יותר אידאולוגיות, זה הזמן לבלות, להנות, ולשגשג. ושגשוג, כידוע הוא כסף. בימים האלה הפוסט-מודרניזם, גישה אקדמית שולית עד אז, נכנס בכל הכוח. אם ההיסטוריה נגמרת, כבר לא חשוב מה טוב ומה רע, מה גבוה ומה נמוך, ההיררכיות נחשבו למיושנות, הטפל הפך לעיקר. סדרת הטלוויזיה המצליחה ביותר אז עסקה, כהגדרת היוצרים שלה, בכלום. כוכב הקולנוע העולה ביים סרטי פשע, בהם אנחנו מזדהים עם הרעים (ואיך אפשר לא לאהוב את טרוולטה רוקד עם אומה ת'ורמן?).

היום, לאחר שחלף כמעט דור, אפשר להסתכל אחורה בצער. התקשורת הפכה לבידור, והתרבות הצטמצמה לבידור. מסתבר שפוסט מודרניזם הוא לא תחליף מספק לאידאולוגיה, והרס מבנים קיימים מצריך תחליף ראוי ששוה להשקיע מחשבה או עשייה בעבורו. גם האינטרנט, שנכנס לבתינו באותן שנות תשעים לא יוכל להושיע את ההמונים, מטבעו הוא גדול מדי ולא ממוקד. כך, למרות שהוא הפך לחשוב כל כך ביומיום, הוא לא מצליח להחליף את המדיה הוותיקה והצינית.

ואכן, המאה ה-21 עד כה לא הנפיקה לנו שום חידוש תרבותי רלוונטי. התרבות הפופולרית הפכה לטפשית ומנוונת, משועבדת לשיקולים מסחריים וחסרת אינטלקט ותעוזה
וההיסטוריה? השמועות על מותה היו מוקדמות מדי. היא תמיד חוזרת, כידוע. המלחמות, המתחים, והעוולות עדיין אתנו, אבל אנחנו איבדנו כלי חשוב שישקף אותה וישאף לשפר אותה.
ספק אם בני דור ה-Y, אלה שגדלו לתוך הציניות המשתקת של גבולות 93', ידעו להחזיר את התרבות המערבית לדרך המלך. חבל שריחה של רוח הנעורים התפוגג בסתיו ההוא, זה היה יכול לעזור.

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!