האם הגשת תביעה ייצוגית צריכה להיות נגישה ופתוחה לכל אזרח המעוניין בכך, או שההליך צריך להיות יקר כדי לסנן תביעות סרק? הוויכוח בשאלה זו מחריף בחודשים האחרונים סביב יוזמת שרת המשפטים איילת שקד להעלות דרמטית את גובה האגרות על הגשת תובענות ייצוגיות בבתי המשפט – לסכומים של 12 עד 24 אלף ש"ח. הדיונים על תיקון החקיקה נערכים בשבועות האחרונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, וייתכן שיוכרעו בקרוב.

כיום, אזרח או ארגון המגיש תביעה ייצוגית אינו נדרש לשלם אגרה כפי שנהוג בתביעה רגילה. ביולי האחרון העבירה השרה שקד לאישור ועדת חוק, חוקה ומשפט הצעה לשינוי בתקנות בתי המשפט, שמחילה אגרות גבוהות על הגשת תביעות כאלו. לפי התיקון המוצע, הגשת תביעה ייצוגית בבית משפט שלום תחייב תשלום של 12,000 ש"ח, ותביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי תידרש לאגרה בסכום של 24,000 ש"ח. גם תביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית תלווה באגרה בסכום של 24,000 ש"ח. על-פי ההצעה, חציהּ הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התביעה, וחציהּ השני ישולם עם מתן פסק הדין, גם במקרה של פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה. בתביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית, במקרים בהם הרשות הודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה תוחזר כמעט במלואה. הצעה נוספת היא כי חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תביעות ייצוגיות אינו פעולתו העיקרית, ועל המועצה הישראלית לצרכנות.

שקד הציגה שני טעמים להחלת האגרות: הראשון הוא כיסוי חלק מההליך המשפטי, והשני הוא מניעת הגשת תביעות סרק ייצוגיות. אך הצעה זו זכתה לתגובות מעורבות, כאשר חברי כנסת, לשכת עורכי הדין, וארגונים אזרחיים התנגדו להטלת האגרות הגבוהות, ואילו התאחדות התעשיינים תמכה בהטלת האגרות באופן גורף.

בדיון שהתקיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בנושא בשבוע שעבר, טענו חברי הכנסת כי סכום האגרה הגבוה עלול למנוע מהאזרח הפשוט להגיש תביעות יצוגיות, שכל מטרתן לשמש כלי דרכו יוכלו האזרחים לפעול נגד רשויות השלטון ותאגידים גדולים. ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה כי "התובענה הייצוגית הגיעה לעולם כדי לאפשר לחלש להשמיע קולו ולמנוע עוולות אז מה אתם מנסים לעשות עם האגרות – לסתום את הפה ולמנוע את זכות העמידה? האם נותנים לציבור שאין לו יכולת להתאגד לעמוד מול מי שפוגע בו או לא?". עוד הוסיפה סוויד כי אם אכן יש 60% תביעות סרק לא ימנע מהעותרים להגיע אלא בדיעבד יבחר על מי להטיל את ההוצאות וכי אם עו"ד ניצל לרעה את ההליך יש אפשרות להטיל עליו הוצאות. סויד הדגישה כי אסור לפגוע בתעשיינים ובעלי המלאכה אך סברה כי יש דרך אחרת למנוע תביעות סרק ולא דרך אגרה מופרכת, כלשונה.

לשכת עורכי הדין התנגדה גם היא לתקנות המוצעות, בטענה כי התביעות היצוגיות משמשות כלי ציבורי חשוב מול חברות חזקות, כלי עליו יש לשמור. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה, אף איים על פנייה לבג"צ במקרה בו סכום האגרות הגבוה יתקבל. נווה אמר בדיון הקודם כי ההצעה מתמקדת במיעוט קטן מתוך כלל התביעות היצוגיות. "מתעסקים ב-1,000 הליכים מתוך 750,000 בשנה. רוב ההסתלקויות הן של נתבעים שתיקנו דרכיהם ולכן התביעות עושות את העבודה. להעלות אגרות לסכומים כאלו זה לעלות מ-0 ל-100 קמ"ש" נווה אף הוסיף כי "חוץ ממלל של מסכנות וכמה מפריעים להם להרוויח, לא הוצגו נתוני עלייה דרמטית בתביעות או תביעות סרק. אם הערך של 24,000 יישאר, נאתגר אתכם בבג"ץ".

ח"כ רויטל סויד (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

מנגד, התאחדות התעשיינים הביעה תמיכה בהעלאת האגרות. ההתאחדות הדגישה כי האגרות יוכל לטפל בבעיה הנרחבת של הגשת תביעות סרק, וכי בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר התביעות הייצוגיות המוגשות. עוד טענה ההתאחדות כי "המגזר העסקי כאחד נמצא זה מספר שנים תחת מתקפת תביעות סרק קנטרניות ולעתים אף הזויות" וכי "תובענות מנותקות ומופרזות אלו עשויות להביא לפגיעה אנושה בעסק אשר אין לו את היכולת הכלכלית להתמודד עם בקשת אישור בעשרות מיליוני שקלים. תביעות הסרק מסבות נזק עצום לתעשיין שהרי מעבר לעלות המיותרת בניהולן, הזמן הנדרש לכך והפרסום הרע (שלא לצדק), הן גם גורמות לעלייה בפרמיות הביטוח, פגיעה בהערכת שווי חברת והעלאת דירוג הסיכון שלהם – כל אלו בעלי אפקט הרסני על פיתוח עסקים בישראל".

התבטאות בנושא הגיעה גם משופט בית המשפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, בערב השקת הספר "תובענות ייצוגיות" של עו"ד אביעד פלינט וד"ר חגי ויניצקי: "העלאת סכום האגרות לסכומים גבוהים תגרום נזק. זה נכון שבמקרים רבים העוסקים במלאכה סבורים שמי שמזמין תובענות ייצוגיות הם בדרך כלל עורכי דין שסבורים שהמכשיר הזה יזכה אותם בסוף היום בשכר טרחה משמעותי. זו כמובן עובדה. אבל העובדה הזאת, כל עוד לא מוגשות תביעות סרק ובהתחשב בכך שיש לנו כלים להתמודד נגד תביעות סרק, העובדה הזאת כשלעצמה לא צריכה להצדיק העלאת האגרות בצורה שתהפוך את המכשיר הנכון הזה מבחינה חברתית וציבורית למכשיר פחות יעיל". עוד אמר השופט דנציגר: "באופן אישי אני חושב שדלתות בית המשפט חייבות להיות פתוחות באופן רחב לארגונים מתאימים כדי לקיים מטרות ציבוריות חשובות. לעומת זאת, צריך לנהוג חשדנות זהירה בהתייחס לארגונים אחרים, בפרט לארגונים שאין קשר בכלל בין תחום פעילותם והתמחותם לבין נשוא התובענות הייצוגיות".

עו"ד גלעד ברנע: "אם הייתי צריך להגיד לכל תובע לשלם אלפי שקלים ממש בהתחלה, לא הייתי יכול להגיש תביעות מוצדקות מאוד, על סכומים גדולים"

אחד מעורכי הדין המתנגדים בחריפות להעלאת סכומי האגרות הינו עו"ד גלעד ברנע. ברנע טוען כי העלאת סכומי האגרות לכל סכום שאינו סכום צנוע מאוד תשמש רק למניעת הגשת תביעות מוצדקות. "היו לי תביעות נגד קופות גמל וקרנות השתלמות, תביעות ענקיות, מיליארד וחצי שקל בסך הכל. אם הייתי צריך להגיד לכל תובע לשלם אלפי שקלים ממש בהתחלה, לא הייתי מוצא את התובעים האלה. לא הייתי יכול להגיש את התביעות האלה, שהן תביעות מוצדקות מאוד, על סכומים גדולים, עם קבוצות ענקיות. פשוט אי אפשר היה להרים אותן". ברנע מודע לבעייתיות הקיימת בכך שמוגשות גם היום תביעות סרק, תביעות קטנוניות וטורדניות, ואף תביעות דמה שכל הגשתן נועדה לסחוט בעלי עסקים קטנים ובינוניים. אך לדבריו, העלאת האגרות אינה הפתרון לבעיות אלה ואינה כלי רלוונטי לטיפול בבעיות אלה.

עו"ד גלעד ברנע. צילום מתוך ויקיפדיה.

הדיון הקרוב בנושא יתקיים ביום ג' הקרוב, בוועדת חוק, חוקה ומשפט בראשות ח"כ סלומיאנסקי.