ארה"ב ופולין הודיעו בסוף השבוע האחרון על חתימת הסכם, במסגרתו תרכוש פולין מערכות טילי "פטריוט" להגנה מפני טילים בשווי 10.5 מיליארד דולר. המהלך נעשה במסגרת תוכניות ההגנה של המדינות הבלטיות מפני תוקפנות רוסית אפשרית, שנועדו להרגיע את החששות בפולין, אסטוניה, ליטא ולטביה מניסיון פלישה רוסי דומה לזה שנעשה בחצי האי קרים בשנת 2014.

על פי ההסכם, תקבל פולין 208 טילי "פטריוט" מתקדמים, 16 תחנות שיגור , ארבעה רדארים מתקדמים, תוכנות בקרה וציוד צבאי מתקדם נוסף מארה"ב. בהודעה שפרסמה מחלקת ההגנה האמריקאית לא הוכחשה העובדה כי עסקת הנשק הענקית בוצעה במסגרת תוכנית ההגנה של פולין והמדינות הבלטיות מפני האפשות של תוקפנות רוסית. "אירופה מאובטחת, המסוגלת להרתיע איומי טילים, איומים אוויריים וסוגי תוקפנות אחרת, מקדמת שלום ויציבות בתוך נאט"ו וביבשת אירופה", נמסר בהודעה האמריקאית.

כמו כל עסקה של מכירת נשק או טכנולוגיה צבאית מתקדמת למדינה זרה, דורשת עסקת הענק אישור של הקונגרס האמריקאי. עם זאת, הקונגרס לא צפוי להערים קשיים, לאור היחסים החמים בין שתי המדינות. ביולי האחרון, הגיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לביקור ממלכתי בפולין, שם חתם על מזכר הבנות למכירת נשק מתקדם לפולין. שר ההגנה הפולני, אנטוני מציירביץ' אמר בתחילת השנה כי פולין מתכוונת לרכוש את מערכות הנשק מארה"ב ולהציב אותן בשטחה, למרות האזהרות מכיוון רוסיה.

כאמור, עסקת הנשק האחרונה היא רק חלק ממהלך כולל של המדינות הבלטיות להתגוננות מפני רוסיה. בשנים האחרונות, אחרי שמספר מדינות באזור הודיעו כי הן מתכוונות להציב בשטחן מערכות נשק אמריקאיות מתקדמות, שיגר הקרמלין איום מפורש להפציץ כל מערכת נשק או רדאר שתוצב באחת המדינות השכנות, בטענה כי מדובר ב"איום ישיר על בטחונה של רוסיה".

אחרי הפלישה לחצי האי קרים בשנת 2014, גבר החשש במדינות הבלטיות – בעיקר פולין, אסטוניה, ליטא ולטביה  – מפני ניסיונות פלישה דומים לשטחן. החשש הביא לפנייה של המדינות הבלטיות אל ראשי ברית נאט"ו, בדרישה להציב בשטחן אלפי חיילים על מנת להגן עליהן במקרה של תוקפנות רוסית. הבקשה נענתה בחיוב, ובחודש אפריל האחרון הוצבו אלפי חיילים ורכבי ארטילריה של נאט"ו, בעיקר מצבא ארה"ב, סמוך לעיר אורזיש – 57 קילומטרים בלבד מהמובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת בין פולין וליטא, שם הציבה רוסיה בחודשים האחרונים מערכות טילים המסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני ומערכות טילי הגנה מסוג S-400. מערכות הטילים הוצבו כמסר ישיר מצד רוסיה למדינות הבלטיות ולנאט"ו, מה שהגביר בצורה ניכרת את המתיחות באזור.

"משלוח החיילים ומערכות הנשק האלו לפולין מהווה הדגמה ברורה לאחדות של נאט"ו ושולח מסר ברור לכל תוקפן אפשרי" אמר מפקד כוחות נאט"ו באירופה, הגנרל קרטיס סקפרוטי מיד לאחר הגעת הכוחות לפולין. חודש בלבד מאוחר יותר הוצבו מאות חיילי נאט"ו גם בלטביה, ובסך הכל הוצבו 4,000 חיילים, טנקים, כלי ארטילריה ומערכות נשק מתקדמות במדינות הבלטיות בחצי השנה האחרונה.

חלק מהמדינות החברות בנאט"ו, בהן גם ארה"ב וגרמניה, החלו לבצע תרגילים צבאיים בשטח המדינות הבלטיות,  ומזכ"ל נאט"ו יינס סטולטנברג הודיע כי "דלתות נאט"ו פתוחות בפני אוקראינה, שמוזמנת להצטרף בכל עת". המהלכים האלו נתפסו ברוסיה כהתגרות ישירה מצד נאט"ו ועוררו לזעם עצום בקרמלין, שאיים להגיב במהלך צבאי.

"הפריסה הצבאית הזו היא כמובן איום ישיר עלינו. זה מגדיל באופן חמור את הסיכון לתקריות צבאיות. הם מחזיקים כל הזמן במיתוס של 'האיום הרוסי' ורעיונות על תוקפנות רוסית. זה גורם לערעור היציבות האירופית", אמר אז סגן שר החוץ הרוסי, אלכסיי מושקוב. גם דוברו של הנשיא ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב, שיגר איום לכיוון המדינות הבלטיות. "המהלך הזה מהווה איום על האינטרסים שלנו ועל הביטחון שלנו" טען פסקוב, "זו המדינה השלישית שמקימה נוכחות צבאית בגבולות שלנו באירופה". פוטין עצמו הוסיף כי "מדובר לא רק באיום נוסף על רוסיה, אלא גם בהפרה של האמנה לאי הצבת נשק גרעיני לטווח בינוני".

מזכיר המדינה במשרד ההגנה הפולני (סגן השר), טומאש שטקובסקי, אמר בתגובה כי "הצבת כוחות נאט"ו הייתה מחויבת לאור התרגילים הצבאיים הגדולים שעורכת רוסיה לאורך גבולותינו ופעולותיה התוקפניות בסביבה שלנו, כמו באוקראינה וסיפוח חצי האי קרים".

לאחר חתימת ההסכם הנוכחי עם ארה"ב תצטרף פולין לארבע מדינות נאט"ו נוספות שכבר מחזיקות במערכת טילי ה"פטריוט" – ספרד, הולנד, יוון וגרמניה, ותוכל לבצע יחד פעולות הגנה אוויריות מפני טילים מטוסים. כעת ממתינים בפולין לראות מה תהיה התגובה הרוסית לעסקת הנשק החדשה, כאשר ההערכות הן כי במוסקבה שוב יודיעו כי מדובר במהלך שמאיים על בטחונה של רוסיה, וישגרו איום נוסף לכיוון המדינות הבלטיות ונאט"ו, מה ששוב יגביר את המתיחות באזור.