התגובות הציבוריות לתכנית הסיעוד שהציגו אתמול (שני) השרים כחלון וליצמן ויו"ר ההסתדרות ניסנקורן היו אוהדות ומשבחות – ובצדק. הגדלת התמיכה בקשישים סיעודיים קשים, הרחבת המימון לאשפוז סיעודי ואפשור טיפולי שיניים בחינם לכלל הקשישים ישפרו את מצב האזרחים הוותיקים, ולמעשה של כלל האזרחים – שהרי גם הם יהפכו בשלב כלשהו לקשישים. אך כדי להבין לעומק את משמעות ההחלטה, לא די בבחינתה מול המצב הנוכחי בתחום הסיעוד, אלא גם ביחס למצב הראוי והצודק בתחום זה – שהוא הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי בישראל. שילוב בין נקודות המבט האלה יגלה כי תכנית כחלון-ליצמן-ניסנקורן היא רק צעד קדימה בדרך ארוכה לעבר אחריות מלאה של המדינה לזקניה וזקנותיה.

גם בתכנית החדשה, מי שידו משגת יוכל לרכוש ביטוח סיעודי פרטי שיעניק לו עדיפות במידה ויזדקק לכך, והמדינה תמשיך לממן אשפוז במוסד סיעודי או טיפול סיעודי בבית רק למי שהכנסתו נמוכה

ביחס למצב כיום, התכנית תשפר במיוחד את מצבם של קשישים סיעודיים במצב הקשה ביותר ובמצב הכלכלי הירוד ביותר. מספר שעות הסיעוד שהם זכאים לו יעלה בעד 40%, כלומר יגדל מ-22 שעות לכ-30 שעות, והסף העליון של גימלת הסיעוד בכסף, שעומד כיום על 4,194 ש"ח בחודש, יועלה ל-5,000 ש"ח. גם חובת ההשתתפות של ילדי הקשיש במימון אשפוז סיעודי תבוטל, והזכאות לאשפוז כזה תיקבע לפי מצבו הכלכלי של הקשיש בלבד – מה שיגדיל את מעגל הזכאים למימון אשפוז סיעודי ע"י המדינה.

רובד נוסף בתכנית כולל הנגשת שירותי בריאות ורווחה לכלל הקשישים. לפי התכנית הם יזכו לטיפולי שיניים בחינם מעל גיל 75, המהווים הוצאה יקרה, וכן לטיפולים רפואיים בבית מקופות החולים, מרכזי שיקום בקהילה ועוד. גם כאן מדובר בהקלה כלכלית עבור קשישים רבים ומשפחותיהם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שר הבריאות יעקב ליצמן. רפורמת הביטוח הסיעודי הממלכתי כלולה בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה והליכוד, אך מומשה באופן חלקי בלבד (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

גם בתחום הביטוח הסיעודי הקולקטיבי, שהוביל לסיבוב הנוכחי של המשבר הושג פתרון למחדל שנמשך שנים ארוכות. המבוגרים (מעל 60) מבין מאות אלפי המבוטחים בביטוח הסיעודי הקולקטיבי יזכו לפתרון חלופי בדמות אפשרות מעבר מיידי, ללא תקופת חיתום ואכשרה, לביטוח של קופות החולים. בכך תבוא אל קיצה סאגת הביטוחים הסיעודיים, שכבר מזמן זוהו כפוליסות בעייתיות למבוטחים, ומי שהיה מבוטח בהם יזכה לפוליסה חלופית. בתחום זה, כמו בתחומים אחרים בתכנית, יהיה צורך לבחון את התכנית המפורטת והחוק שיוצע, כדי לראות שאכן המבוטחים אינם נשארים מאחור.

כל אלו משפרים את המצב הקיים, תוך השקעה כספית משמעותית של הממשלה. אך בחינת מרכיבי התכנית מול המצב האופטימלי, שבו המדינה לוקחת אחריות על הכיסוי הסיעודי של כלל האזרחים, מראה כי מדובר בהקלות על ציבורים שמצבם קשה במיוחד, לצד הורדת חלק מהנטל הכלכלי על הקשישים ומשפחותיהם, ולא במענה כולל. בניגוד להבטחות של ליצמן בעבר, וגם בשונה מהצעת החוק של ח"כ איציק שמולי, וגם לתכניות השונות שנכתבו במשרד הבריאות, תחום הסיעוד נשאר עדיין ברמת אחריות הפרט ולא עובר לאחריות המדינה.

ח"כ איציק שמולי. הצעת החוק שלו לביטוח סיעודי ממלכתי אולי דחפה את המהלך הנוכחי והביא לשיפור המצב, אך מרכיביה המהותיים לא מומשו. צילום: פלאש 90.

גם בתכנית החדשה, האזרחים עדיין יאלצו לרכוש ביטוחים סיעודיים – בין אם פרטיים ובין אם דרך קופות החולים, ולממן את שירותי הסיעוד מכיסם או בסיוע ילדיהם. מי שידו משגת יוכל לרכוש ביטוח סיעודי פרטי שיעניק לו עדיפות במידה ויזדקק לכך, והמדינה תמשיך לממן אשפוז במוסד סיעודי או טיפול סיעודי בבית רק למי שהכנסתו נמוכה. זאת בניגוד לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המעניק כיסוי ל-100% מאזרחי המדינה בשירותי הבריאות החיוניים, וממומן באמצעות מס ייעודי. לפי בנק ישראל, הנהגת ביטוח סיעודי ממלכתי בישראל בתנאים זהים למה שקופות החולים מציעות כיום ידרוש תוספת תקציבית של 4.8 מיליארד ש"ח בשנה, שישוו את ההשקעה בסיעוד בישראל למדינות מפותחות אחרות. עלות התכנית שהוצגה אתמול, כזכור, מוערכת בכמיליארד ש"ח, שכוללים גם הוצאות שאינן מתחום הסיעוד (כגון טיפולי השיניים).

הבדל נוסף טמון במקור המימון לסיעוד. התכנית המקורית של ליצמן כללה העלאה של מס הבריאות, מה שהיה מאפשר תכנית גדולה ומקיפה יותר. העלות המתוכננת של רפורמת ליצמן המקורית הייתה, על פי הערכות משרד האוצר, 2 מיליארד ש"ח. בתכנית שהוצגה אתמול היקף התקציב הוא כמיליארד ש"ח ללא העלאה של מס הבריאות אלא ככל הנראה מבסיס התקציב, מה שיכול להקשות על גידול בהוצאה ושיפור התנאים בעתיד עקב כללי הגבלת ההוצאה במדינת ישראל.