המשכנתאות לחברה הערבית בישראל יקרות יותר, ונגישות פחות, כך עולה מדו"ח של בנק ישראל שפורסם אתמול (שלישי). על פי הדו"ח, הריביות הממוצעות על המשכנתאות בישובים הערבים היו גבוהת בכ-0.3 נקודות האחוז בין השנים 2010-2004, ומספר המשכנתאות שניתנו ע"י הבנקים לאזרחים ערבים היה נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסיה. כך, על אף העובדה כי שיעורם של הערבים בכלל האוכלוסיה עומד על 21.4%, רק 2% מכלל המשכנתאות ניתנו לערבים. שיעור לוקחי המשכנתאות הערבים היה נמוך בתקופה זו גם ביחס לאשכול חברתי כלכלי נמוך בקרב האוכלוסיה היהודית.
בנק ישראל טוען כי מקור הפער הגדול הוא בקשים מבניים, מולם ניצבים הבנקים ביחס למתן הלוואות דיור למגזר הערבי. הדו"ח טוען כי בנקים רבים החליטו בשנים האחרונות להפסיק לחלוטין את שירות המשכנתאות בישובים הערביים בעקבות קשיים אלו, דבר שמקטין את היצע ההלוואות ומייקר אותן.
ועדת אור קבעה בשנת 2003 כי היעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב לישובים הערביים, אשר מסדירות ומאפשרות בנייה חוקית לצורך מגורים, מייצרת מחסור חמור בבניה חוקית למול ביקוש גדל
במסגרת הלוואת משכנתא, "משועבד" הנכס להלוואה, ובכך מהווה בטוחה לבנק. כך, במקרה והלווה איננו עומד בהתחייבויותיו, רשאי הבנק לקחת בעלות על הנכס ובכך יורד הסיכון אותו הוא נוטל במתן ההלוואה. הדו"ח טוען כי בחברה הערבית ישנו קושי בהעמדת הנכסים כבטוחה להלוואה, בעקבות תופעה נרחבת של בנייה ללא רישיון. במקרים כאלו "הכשלים בהליכי התכנון, השיווק, הפיתוח והרישום באים לידי ביטוי, בין היתר, בקושי משמעותי ברישום של בעלי הזכויות במרשם המקרקעין", לשון הדו"ח.
תופעת הבניה הבלתי חוקית בישובים הערביים היא רחבה, ונובעת ממצוקת דיור חמורה. ועדת אור קבעה בשנת 2003 כי היעדרן של תוכניות מתאר ותוכניות אב לישובים הערביים, אשר מסדירות ומאפשרות בנייה חוקית לצורך מגורים, מייצרת מחסור חמור בבניה חוקית למול ביקוש גדל. הגידול באוכלוסיה הערבית איננו תואם את השטחים הפנויים לבנייה לצורך מגורים, ומגביר את הנטייה לבנות באופן בלתי חוקי וללא רישיון. בנוסף, חלק ניכר מהנכסים ביישובים הערביים בנויים על קרקעות מושע (בעלות משותפת על מקרקעין) ללא חלוקה מסודרת לחלקות או בבעלות משפחתית. בעיה זו מקשה על הלווים להעמיד את הנכס הספציפי כבטוחה לצורך קבלת אשראי לדיור.
בשל ההיצע המוגבל, נאלצים אזרחים ערבים רבים לקחת הלוואות צרכניות – הלוואות ללא נכס כבטוחה. הלוואות אלו נוטות מטבען להיות יקרות יותר, היות וללא בטוחה למקרה והלווה איננו עומד בהתחייבותו, הבנק נוטל על עצמו סיכון גבוה יותר. לכך מצטרפת העובדה כי רבים במגזר הערבי הם בעלי הכנסה נמוכה ולעיתים בלתי קבועה, דבר המגביר את הסיכון אותו נוטל הבנק. הלוואות אלו נוטות להיות גדולות יותר מהלוואות צרכניות רגילות, היות והוצאה על דיור היא גבוהה בדרך כלל. משמעות הדבר הוא שהחזר החוב נפרש על פני זמן ארוך יותר, דבר המאלץ משפחות ערביות רבות לחיות תחת חוב יקר באופן יחסי במשך זמן ארוך.
בנק ישראל מצביע על עליה של כ-90% במספר סניפי הבנק הפועלים בישובים הערביים בעשור האחרון. כך, טוען הבנק, היצע ההלוואות עשוי לגדול ובכך להוזיל אותן, אך דבר זה לא יפתור את הבעיה המבנית במתן משכנתאות. "על מנת לסייע בהגברת היצע האשראי לדיור למגזר הערבי יש לקדם תכניות ממשלתיות לרישום זכויות במרשם המקרקעין. רישום מסודר במרשם המקרקעין של הזכויות בנכסים יוכל להגדיל את היכולת של הלווים להעמיד את הנכסים כבטוחה ולכן יפחית את הסיכון שבהלוואה".