בית הדין המיוחד לפשעי מלחמה ביוגוסלביה הרשיע אתמול (רביעי) את רטקו מלאדיץ' ברצח עם ובפשעים נגד האנושות וגזר עליו מאסר עולם. מלאדיץ', שכונה "הקצב מבוסניה", עמד בראש הכוחות הסרביים בבוסניה במהלך מלחמת בוסניה בשנים 1995-1992, במהלכה ביצעו הסרבים רצח עם מאורגן בתושביה המוסלמים של המדינה.

למעלה מ-100,000 מאזרחים נהרגו בידי כוחותיו של מלאדיץ' בשלוש שנות המלחמה, מרביתם מוסלמים, ומיעוטם קרואטים, צוענים ואזרחים סרבים מבוסניה והרצגובינה. מלאדיץ' הורה על רצח אלפי בני אדם ופיקד בין היתר על טבח סרברניצה ביולי 1995, שהיה הטבח הקטלני באירופה מאז מלחמת העולם השנייה ובו נרצחו לתוך בורות הריגה למעלה מ-8,000 נערים וגברים מוסלמים. מלאדיץ' פיקד גם על המצור על סרייבו, שנמשך 44 חודשים, במהלכו נהרגו רבבות בני אדם. בשנה הקטלנית ביותר של כוחותיו נהרגו 45 אלף בני אדם, רבים מהם בבתיהם, ברחובות או במחנה ריכוז.

פסק הדין הוקרא באולם המרכזי של בית המשפט הבינלאומי המיוחד שהוקם לקראת סוף המלחמה בהאג שבהולנד. השופט אלפונס אורי אמר כי מלאדיץ', בן ה-75 כיום, היה אחראי לפשעים בהם רדיפה, השמדה ורצח בבוסניה וכי הוא התכוון לטהר את הלא-סרבים מבוסניה.

"הפשעים שבוצעו הם בין המחרידים ביותר שידע המין האנושי, והם כוללים רצח עם והשמדה, שהם פשעים נגד האנושות", תיאר. הקראת גזר הדין הופסקה בעקבות בקשת מלאדיץ' לעבור בדיקות דם, אך השופטים סירבו לעצור את ההליך. מלאדיץ' אף צעק בזמן הקראת גזר הדין והוצא מאולם בית המשפט. "רבים מהגברים והילדים ספגו קללות, עלבונות, איומים, אולצו לשיר שירים סרביים והוכו בזמן שהמתינו להוצאתם להורג" הקריא אורי, נשיא הרכב השופטים המיוחד.

מלאדיץ' הורשע בעשר מתוך 11 העבירות שבהן הואשם. השופט הוסיף כי הוא "תרם משמעותית לפשעי מלחמה בסרברניצה". עוד נאמר כי הוא נושא באחריות לפשעי מלחמה בסרייבו, וניהל את ההפצצות שם באופן אישי: "הוא התכוון לבצע מבצע קטלני של ירי והפגזות בסרייבו". כמה מקרובי הקורבנות טסו להולנד כדי לצפות בשימוע.

במהלך המשפט, מלאדיץ' לא הראה חרטה, להיפך. "אני רוצה שהאויבים שלי ימותו, ויש רבים מהם", אמר בפתיחת משפטו לפני כשנה וחצי, "כי אני עדיין בחיים". עורך דינו, דראגן איבטיץ אמר כי התביעה עלולה לגרום למלאדיץ' הידרדרות במצב הבריאותי – עד לכדי מוות.

"ערב טוב, אני הגנרל מלאדיץ'"

כוחותיו של מלאדיץ' כיתרו את הבירה סרייבו במשך 44 חודשים. בשיאו של המצור ידעה סרייבו 329 נפילות פגזים ביום באזור מאוכלס בצפיפות בעיר. בחודש יולי 1993, נפלו 3,777 פגזים שנורו מהעמדות הסרביות.

ביולי 1995 פיקד מלאדיץ' על הטבח בעיירה המוסלמית סרברניצה, שהוכרזה על ידי האו"ם כ"אזור בטוח" ובו כוח שמירת שלום הולנדי מטעם האו"ם, ואליה נמלטו פליטים רבים. החיילים הסרבים הפרידו את הגברים והילדים ממשפחותיהם, והובילו כ-8,000 מהם לבורות הריגה שונים ביערות שמסביב לעיירה, באמצעות אוטובוסים ומשאיות, שם העמידו אותם בשורות וירו בהם מטווח קרוב לתוך הבורות.

הגנרל רטקו מלאדיץ׳, משמאל, 1995 (צילום ארכיון: AP Photo).

מלאדיץ' תועד במחנה פליטים בסרברניצה יום לפני תחילת הטבח. "הוא נתן שוקולדים וממתקים לילדים, בזמן שהמצלמות היו במקום, וסיפר לנו ששום דבר לא יקרה לנו ואין לנו סיבה לפחד", נזכרה מונירה סובסיץ', חברת ארגון נשות ואימהות הקרבנות ששמו "אימהות סרברניצה".

"אחרי שהמצלמות יצאו, הוא נתן הוראה להרוג את כל מי שאפשר להרוג, לאנוס את מי שניתן לאנוס ולבסוף הורה להרחיק את כולנו מסרברניצה, כך שהיא תוכל להפוך "לעיר נקייה", סיפרה סובסיץ' לרויטרס.

שרידיהם של בנה נרמין ושל בעלה הילמו נמצאו בבור הריגה על ידי פעילים של ארגון 'הנציבות הבינלאומית לאיתור נעדרים'. הארגון זיהה כ-6,900 שרידים של קורבנות הטבח דרך בדיקות דנ"א.

ב-2004 הגדיר בית הדין הבינלאומי בהאג את הטבח בסרברניצה כ"רצח עם", ובחטא משפטי חמור קבע כי רק הטבח הספציפי הזה הוא רצח-עם ויתר פשעי המלחמה בבוסניה הוגדרו כ"פשעים נגד האנושות" – פשע פחות בחומרתו מהפשע רצח עם. כך יצא שתוכנית סדורה ומאורגנת להשמדת המוסלמים בבוסניה, תוכנית שכללה מחנות ריכוז בהם הורעבו למוות גברים, מחנות אונס בהם נאנסו בשיטתיות נשים, עשרות מעשי טבח, הפגזת שכונות מגורים במאות פגזים מדי יום, ומניעת מזון ותרופות מאוכלוסיה – כל אלה לא הוגדרו כרצח עם. זאת בעוד מעשה טבח נקודתי אחד, שהיה חלק ממסע השמדה כולל, כן הוגדר כרצח עם. בכל מקרה, מלאדיץ' פיקד על הוצאתה לפועל של השמדת המוסלמים ובכלל זה גם על טבח סרברניצה ועל המצור על סרייבו.

בשנות הלחימה, מלאדיץ' נהנה להשוויץ בכוחו לעיני מצלמות. הוא תועד מתהלך בפני אסירים מבוהלים, רגעים ספורים לפני שחייליו הוציאו אותם להורג. "ערב טוב, אני הגנרל מלאדיץ'", צולם אומר לנשים וילדים שחיכו לגירוש מביתם.

נציב זכויות האדם של האו"ם אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי העונש הוא מסר לאלו המבצעים פשעים שכאלו, "שהם לא יימלטו מהצדק, לא משנה כמה חזקים הם היו ולא משנה כמה זמן זה יימשך". לדבריו, מלאדיץ' הוא "התגלמות הרוע" והרשעתו היא "התגלמות הצדק הבינלאומי".

מאז הוקם בית הדין הבינלאומי למלחמת יוגוסלביה ב-1994, הועמדו בפניו יותר מ-160 נאשמים. רובם הורשעו ונשפטו לתקופות מאסר שונות וחמישה זוכו. בכיר המואשמים היה נשיא סרביה לשעבר, סלובודן מילושביץ', שמת בתאו ב-2006 בטרם משפטו הסתיים.

במשך 24 שנים, הצליח מלאדיץ' להימלט מהאינטרפול ומכוח מיוחד של נאט"ו שהופקד על מעצרו. ב-1997, כאשר כוחות נאט"ו החלו לחפש אחר פושעי מלחמה, חצה מלאדיץ' את נהר דרינה מסרביה הבוסנית לסרביה עצמה, שם הציע לו הנשיא סלובודן מילושביץ' מקלט באתר נופש. אולם בשנת 2000 איבד מילושביץ' את השלטון וביטחונו של מלאדיץ' החל להתערער. ב-2002 נמלט בשיירה צבאית ועבר לרחוב יורי גגארין בבלגרד. ארבע שנים לאחר מכן הוא הגיע לדירת גיסו חמוש באקדח, ושם שהה כמה חודשים. בסופו של דבר הוא נעצר ב-2011, בכפר הסמוך לעיר הצפונית זרנג'ני.