משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה הודיעו אתמול (חמישי) על שורת החלטות שמטרתם הפחתת השימוש בפחם ובמזוט בכדי לפנות מקום לגז הטבעי. עוד אושר למהול את נוזלי הגז הרעילים ממאגר "לוויתן" בנפט גולמי, ובכך להפחית את הסיכון הנובע מהם ולקדם את פיתוח המאגר. לצד היתרונות הסביבתיים, שינוי זה יעניק עדיפות ליצרני החשמל הפרטיים על פני חברת החשמל שמנועה מלפתח תשתיות גז טבעי, על חשבון הציבור.
בתדרוך עיתונאים שהתקיים אתמול בירושלים הכריזו שרי האנרגיה והגנת הסביבה – יובל שטיינץ וזאב אלקין (הליכוד) על שורת החלטות סביבתיות במשק האנרגיה. בתדרוך נמסר כי מדיניות הפעלת תחנות הכח בישראל (סדר העמסה) תיתן עדיפות לשימוש בגז טבעי על פני פחם. השר שטייניץ קבע לאחרונה כי מדיניות זו תמשיך גם לאחר סגירת יחידות במתחם "אורות רבין" בחדרה1-4, זאת בהתאם להמלצת המשרד להגנת הסביבה. ההחלטה צפויה להסיט חלק ניכר מייצור החשמל (כ-6 TWH) בשנה מייצור בפחם לייצור בגז טבעי ולצמצם את פליטות גזי החממה בהיקף של כ-2.8 מיליון טון בעתיד. החלטה זו תאפשר ירידה של כ-10% מההפחתה הנדרשת כדי לעמוד ביעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי החממה בשנת 2030 וצפויה להביא לתוספת של כ-1.2 מיליארד מטר מעוקב בכמות צריכת הגז הטבעי במשק החשמל בכל שנה.
צעדים אלה להפחתת השימוש בפחם יובילו לירידה של 95% במזהמים בתחנת אורות רבין עד 2022. עוד החלטה צפויה היא ביטול התכנית להקים תחנה פחמית נוספת ע"י חברת החשמל באיזור אשקלון, שמצטרפת להחלטה לסגור את יחידות 1-4 מתוך 6 יחידות ב"אורות רבין", כאשר ביחידות 5-6 ימשיכו בהתקנת מערכות סינון (סולקנים) שיפחיתו פליטות.
הקונדסט ימהל בצנרת הנפט הגולמי
עוד נמסר כי המשרד להגנת הסביבה קבע שאין מניעה באחסון התערובת המהולה של נוזלי הגז הטבעי (קונדנסט), ותחת עמידה בתנאים ובמגבלות שהציב המשרד – לא תהיה תוספת בפליטות מזהמי אוויר. זאת, גם בהתבסס על חוות הדעת של משרד האנרגיה לפיה תערובת של (3%) ונפט גולמי (97%) למעשה דומה בתכונותיה לנפט גולמי, חוות דעת שקיבלה גיבוי על ידי היועצים החיצוניים – חברת DHVMED. בכך יפחת הסיכון הרב הצפוי מיצירת צנרת קונדסט ישירה לבתי הזיקוק. במקרה בו יושבת בית הזיקוק, ולא יוכל לקלוט את הקונדנסט, הוחלט ליצור מתקן אחסון בחירום לקונדנסט ביבשה – מתקן שעלול להיות נקודת תורפה סביבתית אם השימוש בו יהיה תכוף, אך עצם קיומו יאפשר לשמור על הזרמת הגז הטבעי, ולחסוך לתחנות הכח מעבר לדלקים יקרים ומזהמים בודאות כמו סולר ומזוט.
שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אמר בתדרוך "אנחנו ממשיכים במדיניות של החלפת הפחם והדלקים המזהמים בגז טבעי, תוך שיתוף פעולה פורה עם המשרד להגנת הסביבה. הכנסת הגז הטבעי, יחד עם אנרגיות מתחדשות, למשק החשמל תתרום באופן משמעותי להפחתת זיהום האוויר ותהפוך את ישראל לאחת המדינות המתקדמות מבחינת מחויבותה לבריאות הציבור והשתתפותה במאבק הבינלאומי בשמירה על כדור הארץ לטובת הדורות הבאים".
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, אמר "למשק האנרגיה בישראל השפעה גדולה על זיהום האוויר. מדינת ישראל משנה היום כיוון ומגדירה את הגז הטבעי כדלק העיקרי שלה, על חשבון הפחם המזהם. מדיניות משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה: כל פיתוח משק האנרגיה מהיום ואילך יהיה סביבתי ויתבסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. תם עידן הפחם בישראל, והחזון שלנו הוא שבעתיד הקרוב יהיה אפס שימוש בפחם".
אף מילה על הפרטה
במשק האנרגיה הנוכחי ישנה החלטה האוסרת על הקמת תחנות כח ידי חברת החשמל בחוק. בחברה סבורים כי ניתן לעקוף אותה באמצעות הקמת חברת-בת, אך מדיניות הממשלה כוללת השבתה הולכת וגוברת של מתקני חברת החשמל, בעבור פינוי מקום ליזמים פרטיים במשק האנרגיה. זו היא "ההפרטה הזוחלת" אשר מאיימת למוטט את כוחם הארגוני של עובדי חברת חשמל, וכן מטילה סימני שאלה על מצבה של החברה עצמה בעודה מעשירה את כיסי היזמים הפרטיים ברווחים נאים.
שילוב השיקולים הסביבתיים במשק האנרגיה היא התפתחות חשובה בפני עצמה. בעוד שלהפחתת הפחם והגברת השימוש בגז יהיו עלויות בחשבון החשמל, הן יחסכו עלויות עקיפות לציבור בתחומי הבריאות, בשל הפחתת פליטות המזהמים בשיעור שקשה לאמוד אותו במדויק. מבחינת השפעה המבנית, תעריף החשמל מבוסס על כיסוי של 80% מההוצאות הקבועות של חברת החשמל, כך שהציבור יממן את רוב העלויות של הפעלת התחנות הפחמיות ברף המינימלי שלהן. עם זאת, מדובר בהגברת הלחץ על חברת החשמל, כאשר התפקיד של עובדי התחנות הפחמיות כעובדי תפעול יישחק. בכך מסייעת ההצדקה הסביבתית ללחץ שמפעילה הממשלה על החברה לפטר עובדים רבים במסגרת רפורמה במשק האנרגיה. התייעלות סביבתית של החלפת תחנות פחמיות בתחנות כח המונעות בגז טבעי או באנרגיה מתחדשת, אפשרית גם ללא הפרטה, אלא שבתרחיש זה עובדי החברה יקבלו פיצוי ראוי על אבדן המשרות וכוחם הארגוני יפגע באופן מינימלי.
במקביל, יצרני החשמל הפרטיים מקבלים מקום הולך וגדל במשק האנרגיה, כמו גם יזמי הגז הטבעי. בכך, מקדמים המשרדים החלטות שתוקפן עשרות שנים קדימה, מבלי שיש תכנית-אב למשק האנרגיה בתוקף, וללא שטיוטה שלה הוצגה לציבור. מול המדיניות של הסתמכות על גז טבעי ביוזמה פרטית, היה ניתן כבר לקדם באופן נמרץ הרבה יותר הפקת אנרגיה מאנרגיות מתחדשות. התפתחות כשזו עשויה ליצור איזון טוב יותר של האינטרס הציבורי מכמה כיוונים – תמיכה רבה ביצרנים קטנים וזעירים, על פני בעלי הון רב שיכולים לממן הקמת תחנות כח בגז טבעי וביזור ייצור החשמל בין אלפי נקודות ייצור, באופן שיגדיל את שרידות הרשת ויפחית את הסיכון הבטחוני.
כדי שכל אלו יוכלו להתממש, נדרשת השקעה גדולה ברשת ההולכה והחלוקה של החשמל, כמו גם בהקמת מתקני אגירה – סוגייה טכנולוגית מתפתחת, שכן, נכון להיום, אין עדיין אופציות יעילות לאגירת חשמל בהיקפים גדולים, אך המחקר בתחום מתפתח במהירות. טכנולוגיה מקבילה, הנקראת "אגירה שאובה" כבר נמצאת בשימוש בישראל אך בינתיים אינה בשימוש בשגרה והיא שמורה לימי צריכת השיא במשק בלבד. התומכים בגישות אלו, סבורים כי התמיכה של משרד האנרגיה בהישענות על גז טבעי "איחרה את הרכבת" של טכנולוגיית האנרגיה בעולם, ונעוצה באינטרסים כלכליים של יזמי הגז ולא בטובת הציבור. לטענתם, היעד החשוב ביותר הוא ניצול מקסימלי של אנרגיות מתחדשות.
